לפני שאצלול פנימה ואסיק מסקנות שאולי יהיו מופרזות, אשתף אתכם במחשבה שעוברת לי בראש והיא קשורה לדור העתיד.
כמובן שאין לייחס חשיבות יתר לתוצאות משחקי אימון, גם בניצחונות וגם בהפסדים, מכוון שבדיוק כמו הרכבת פאזל ,קודם כל בונים את המסגרת ואז את התמונה עצמה, כך בדיוק גם בקבוצת כדורגל שנמצאת לפני תחילת עונה.
בעייני, מה שכן חייב לעשות הוא לחשוב מחדש אם וכאשר מה שציפו לא קרה.
אומנם המאמן החדש של הירוקים, מסאיי דגו אמר בראיון הראשון שלו שהוא מאמין שקבוצתו תהיה לא פחות חזקה מאשתקד, אך רצונות לחוד ומציאות לחוד, נכון להיום, האלופה לא נראית טוב, מדושנת עונג ובעיקר לא מחוברת, תיכנסו ל’וויז’ ותנו לאפליקציה להכווין אתכם למסלול העוקף שהוא הצעירים.
לעניות דעתי, החיזוק הטוב ביותר שיכול להיות בעונת המשחקים הקרובה הוא גרעין הצעירים שבשמך שנים לא זכה לקבלת במה רחבה בכרמל וכעת, בזכות הנבחרות הלאומיות הצעירות שלנו אין מנוס מלתת את המבוקש והמתבקש.
טעות גדולה מאד תהיה להשאיל בקלות נמהרת את דור העתיד של המועדון, תבונה טובה תהיה בהשארת חלק נכבד מהם ברוטציה.
כיוף, פיינגולד, חג’ג’, שיבלי וחלאיילי חייבים להיות חלק מרכזי על הדשא ולא רק כנערי פוסטר, תנו לצעירים לנצח תרתי משמע.
אגב, הבאת מאור קנדיל זה בדיוק המעשה הלא נכון שגורם לשחקני הבית רצון לצאת מהבית.
אין כמו בבית?
תלוי את מי שואלים.
