הזמרת הצעירה אגם בוחבוט שרה: “כי הבגדים שלך אצלי בארון.
שרים שירי דיכאון,
לא נותנים לי לישון כל הלילה,
כל הלילה”.
לא נותנים לי לישון כל הלילה,
כל הלילה”.
האם יש מקום לחשש אמיתי?
משהו שיגרום לא לישון טוב בלילה?
זאת רוח הדברים סביב הדיווחים המספרים על היעדרותו הצפויה של ההולנדי סורינמי מהמשחק ביום רביעי הקרוב בעקבות לידת אשתו.
מן הסתם, באופן טבעי הוא ישאר בארץ הקודש.
אין ספק שזה יורגש ויפגע ביכולת הקבוצה, אבל האם ברמה של פחד ואימה אשר מצטיירת בימים האחרונים?
בעייני, זה מוגזם מאד, אומנם מספר 10 בירוק הוא האיש המרכזי על כר הדשא, אך לא כך תמיד פני הדברים, בואו נהיה כנים ונאמר בקול רם שהיו משחקים חשובים שבהם נעלם כלא היה.
בחיים תמיד יודעים להעריך את מי שלא נמצא, הגיוני.
מה שכן, חייב לדעת להתמודד עם חסרונות וכאן נמדד הסגל הרחב, הרי מכבי חיפה לא בנוייה על שחקן ספציפי ואין אחד שהוא מעל המועדון.
רפאלוב וסבע יהיו אלה שיתפוס את מקומו של החסר וממה שבדקתי לאחרונה, לא מדובר על שניים שמקבוצת הילדים, אז יש להוריד את הלחץ מיד ובדיעבד מהסיבה הפשוטה שזה משדר לשאר השחקנים חוסר אמון וביטחון בהם, לא טוב.
להזכירכם, גם חזיזה נעדר בסיבוב הקודם וההיסטריה כבר בהיסטוריה.
בהזדמנות הזאת, נאחל מזל טוב ובשעה טובה לבני משפחת שרי.
