אין מה להתרגש, להתרגז או להיות מופתעים מיכולתה של האלופה וזאת מפני שזה מה שיש לה להציע, כי מטעם מר אין טעם לצפות למתוק, מהחשיכה לא ניתן לבקש אור, ממים נירטב ולא נתייבש וכו’.
בטוחני שהבנתם את המסר המשקף שהירוקה אינה עוצמתית ו”רעה” במובן הטוב של המילה כפי שהייתה בעונה שעברה ואין מה להתפלא, מכוון שהנתונים מדברים בשם עצמם.
איתמר במקום ג’וש, שואו במקום אבו פאני, שימיץ’ במקום בטובינסיקה ואף אחד במקום אצילי, ומי שחשב על רפאלוב כמחליפו כנראה סובל מחום גבוה, אז למה יש לצפות?
אומנם קלישאתי, אל מאוד נכון, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, לפיכך אין מה להתרגש מהבינוניות הנראית לעין בצורה בוהקת לכל ילד אשר יושב ביציע.
לאחר פיק של שלוש אליפויות וליגת אלופות, דיי צפוי שהשיא יהיה מאחורי הר הכרמל שכנראה לא יהיה ירוק כל השנה.
לסיכום, ברור בצורה חד משמעית שעבור כל מאות אלפי אוהדי מכבי חיפה, שחקני הקבוצה חייבים להציג את הרעב הכי גדול שלהם כאילו ממש עתה תם צום יום כיפור.
רעב? עד כדי כך? כן.
דבר שיש להתחיל בו כבר בחמישי הקרוב על אדמת צרפת מול ראן.
