כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, אלופת ישראל נראתה אמש (חמישי) כמו עלובת ישראל מול קבוצה בינונית לחלוטין, אשר נמצאת בעצמה במיני משבר בליגה הצרפתית או יותר נכון הייתה במשבר עד ליל חמישי ואז הגיעו מסאיי וחבורתו בכדי לחלק מתנות לחגי תשרי.
כאשר הוגרלה הירוקה בבית הזה , היו כל מיני קולות הדיברו על כך שמדובר בהגרלה משעממת ונוחה, מה שרחוק מהמציאות, כי מי זאת מכבי חיפה בעונה הזאת?
גרסה חלשה ודהויה של העונות הקודמות.
אין מחץ, אין תיאום, אין משמעת טקטית והכי נורא הוא שאין רעב, חיפה מדושנת מעונג העבר והמציאות טופחת על פניה בשבוע האחרון.
דגו יכול לספר אלף סיפורי לילה ולילה, אבל אף אחד לא מאמין לו שגם שחקניו ברשימת הלא מאמינים.
מאמן הירוקים הססן, מבוהל, חסר שליטה על הנעשה ומתחילה ההרגשה שההימור עליו הייתה טעות מן השורש, כפי שכולכם חששו.
אכן צריך לתת לאדם צ’אנס בחיים, אבל לא על חשבון משלמי המיסים שהם הצופים, אוי, כמה מסכנים האוהדים שהמועדון שלהם מפנה להם עורף ומזלזל בהם, אבל נותן להם מראש מנה פרווה הידועה מראש ככזאת.
השוער הוא ניצב בין הקורות ומשמש כמשקיף כדורים, ההגנה מחוררת כמו מסננת, סונדגרן, קורנו וסק נראים כמו הצל של עצמם, הקישור כבד כמו טנק מרכבה והחוד ממש לא מחודד, אם תרצו מחדד יש לבני איתמר בקלמר.
כוכבי העונה שעברה עייפים ומסורבלים, חסרי תשוקה, לראות ולא להאמין עד כמה מנהיגיה הפכו להיות שחקנים אנמיים, שרי, סבע, דוד, פיירו אתם פה?
לא נראה כך, כנראה הולגרמות.
גילוי נאות, לא צפיתי במפגש מול ראן בשידור חי מפני שהייתי באירוע ואת הפערים השלמתי בשעות לילה מאוחרות, מה שגרם לי קושי בלהירדם בשל דאגה לעתיד המבשר על המשך דרך לא מעודדת ולכן, חייב לבצע שינוי תוכנית, כיוף לשער מיד ובדיעבד ואיתו הכנסת החבר’ה הצעירים באופן קבוע להרכב, מפני שהם בטוח יהיו רעבים להבדיל מהאחרים.
חלון ההעברות ננעל בלי שום חיזוק שובר שוויון, מה שחייב לגרום למחלקת הסקאוטינג לעבוד ללא הפסקה ולמצוא שחקנים חופשיים בעלי שיעור קומה שירעננו ויחזקו את הסגל, אחרת המשבר רק יחריף.
3:0 לצרפתים, נס גדול.
