ארבעה מחזורים עברו ובמאזנה של האדומה 10 מתוך 12 נקודות אפשריות, תסריט חלומי שגם יואב כץ את רוני לוי, לא האמינו שכך יהיה.
אותי זה לא מפתיע , משום שמי שטרח בעונת המלפפונים יאכל טוב מאד בשבת.
בניית סגל מדוקדקת עד לפרטים הקטנים, בהחלט מביאה תוצאות, אך יש להתנהל בצורה צנועה עם ראש על הכתפיים, אחרת עלולים להגיע ימים רעים שעבורם צריך להיערך מבעוד מועד, בעזרת איסוף נקודות בימי אור עבור ימי חושך.
לאחר עוד ניצחון ליגה בדמות 2:1 על הפועל חדרה, בקשתי מחברי, עוז ארד, אוהד ותיק של הפועל חיפה לשתף בתחושותיו.
כמה התגעגענו להיות רלוונטיים, כמה התגעגענו ללחץ של חוסר שינה, ופרפרים, כבר כמעט שכחנו מה זה.
1800 אדומים נלהבים נדחסו ליציע המזרחי בנתניה, אותו אצטדיון שבדרך כלל לא מעיר לנו פנים ומול קבוצה שבדרך כלל מצליחה לסכל להפועל חיפה כל רצון לנצח.
ככה גם נראו 2 הדקות הראשונות במשחק, עבירה מיותרת על סף הרחבה ופנדל מוזר בסיוע מערכת ה-VAR שכל, כך אוהב להתעלל בנו מאז ומעולם.
גם השופטת, ספיר ברמן (בתצוגה חלשה) לא התעוררה כל כך מוקדם במשחק, שהפועל חדרה עלתה ל-1:0 לפני שסיימתי שיר פתיחה אפילו.
טוב מה עכשיו?
עוד פעם נרדוף?
שוב משחק של חתול ועכבר ובעיטת וולה ל”דלי מלא”?
לא הפעם. העונה בצד האדום מתפתח משהו לא רגיל.
אווירה של מהפכים.
הפועל חיפה שוב עושה מהפך עד המחצית ושומרת עליו עד סיום המשחק מה שמביא 1800 אדומים לצאת בסיום בעוצמות שלא נראו זמן רב בצד האדום.
אבל אף אחד לא משלה את עצמו, יש עוד לא מעט קבוצות חזקות בליגה שרק החלה ויש לא מעט עדיין לתקן.
הפנדל אתמול הוא הפנדל השלישי, שנשרק נגד הפועל חיפה ב 4 משחקים (מיומבו, קבדה, סבג).
הפועל “לא במשחק” לפרקי זמן ארוכים יחסית.
יינון אליהו ואורן ביטון מגנים שזקוקים לשיפור משמעותי במשחק ההגנה וההתקפה.
יוספי שפתח את העונה מצויין חייב עוד יצירתי לידו ומנגד, בצד החיובי, קבוצה רעבה וצעירה, בלם משמעותי ביותר בדמותו של פרננד מיומב ואחד, רוני לוי, שעושה רושם שחוזר להיות המאמן שכולם זוכרים מלפני עשור.
חילופים נכונים, רכש מדויק ועוד לא מעט מהלכים שמאחורי הקלעים עושים את ההבדל.
נתחיל לחלום על תואר?
יספיק לפליאוף עליון?
ימים יגידו, בינתיים מתבשמים מריח המקום הראשון.
גמר חתימה טובה לכולם.
