מהתאוששות לצמיחה: ועידת ישראל למלונאות ותיירות של התאחדות המלונות 2022

לראשונה מאז משבר הקורונה, מתכנסת שוב צמרת עולם המלונאות והתיירות בישראל במלון וולדורף אסטוריה בירושלים לוועידה השנתית עם הפנים לצמיחת הענף

ועידת ישראל למלונאות ולתיירות, התקיימה לראשונה מפרוץ משבר הקורונה במלון וולדורף אסטוריה בירושלים והפגישה את צמרת עולם המלונאות והתיירות המקומית עם המחוקקים וקובעי המדיניות, לדיונים על התאוששות עולם התיירות ועם הפנים לצמיחה בענף, בעולם שנפתח שוב לנורמליזציה.

"בנובמבר נבחרתי לתפקיד. זה היה שיאו של המשבר ועכשיו חודש מאי. מצב הרוח ממריא ויש שינוי באווירה. כבוד להיות בענף המלונאות  וחשוב להבין שהוא בעל הפוטנציאל התפתחות גדול ביותר", אמר בפתיחה אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות המלונות בישראל והוסיף: "הישראלים מביעים אמון גדול ומתארחים במלונות, כדי שהענף יתממש את עצמו אנחנו צריכים עוד חדרים, פחות רגולציה, סיוע בתשתיות ועוד.

אני מאמין ששנת 2022 תהיה שנת התאוששות, ושנת 2023 תהיה שנת צמיחה, אני מאמין".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

שר התיירות, יואל רזבוזוב, נתן תמונה כללית על מצב התיירות הנוכחים ואף סימן את האופק והעתיד.

"באפריל הגיעו 207 אלף תיירים לישראל, זה פחות ממה שראינו בתקופה זו ב-2019 אבל את הצמיחה מרגישים. ב-2019 הענף הכניס 40 מיליארד שקלים והשאיפה שלנו צריכה להגדיל את זה, להכניס לכאן תיירים שיקבלו את כל מה שהם צריכים, בדרך ל-10 מיליון תיירים ב-2030", אמר רזבוזוב וציין: "כדי שנגיע לשם, אנחנו צריכים להגדיל את מספר החדרים, להסיר חסמים בירוקרטיים, להסדיר חקיקה ולסדר את עניין כוח האדם העתידי, בכל התפקידים בענף".

רזבוזוב סימן את הבעיה הגדולה בענף, בעיית המחסור בכוח האדם: "בישיבת הממשלה הבאה נאשר כניסה של 1,200 עובדים פיליפינים ועוד 500 עובדים יומיים שייכנסו מירדן ויחזקו את הענף.

זה הכרחי לענף ולטובת מדינת ישראל בכלל. זו בשורה שמצטרפת למגמת הממשלה, שבעת הקורונה הביאה לענף את המענקים, הסרת הרגולציה, הארכת הרישיונות לעסקים של שרת הפנים ואת המהפכה בכשרות שהוביל מתן כהנא.

אנחנו צריכים להגיע למצב שנגדיל היצע של חדרים, נקצר את משך בניית המלונות, נוריד מחירים, נמתן את הרגולציה והענף יוכל לתת שירות לעילא לאורחים".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

אחרי רזבוזוב עלה סגן שר הדתות, ח"כ מתן כהנא שדיבר על רפורמת הכשרות, שיצאה לדרך כדי לשפר את רמת הכשרות בישראל בכלל ועם מיקוד על ענף המלונאות.

"לפני כן היו בעיות שונות, שהחלו בשירות של מפקחי כשרות והגיעו עד למצב של  130 סוגי התנהלויות שונות בכשרות וזה הזמן להגיד: נגמר המונופול של הרבנים ושל הרבנות לכשרות ובשנת 2023 רבנים יוכלו להתחרות על מתן שירות לכל גוף והרבנות תהיה הסמכות לאשר את אותם רבנים, בפיקוח על. עכשיו הכוח עבר למלונאים והם יכולים לבחור את רמת השירות של הכשרות שיקבלו בכל מקום בארץ".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

עוד עלו למושב הפתיחה ח"כ אפרת רייטן, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת שדיברה על חיבורה לענף בענייני הרווחה וזכויות העובדים ועל התנאים בהם יעבדו.

 

קרדיט צילום: חן גלילי

אחריה עלתה השרה לשיוויון חברתי, השרה מירב כהן שסיפרה על היוזמה שהיא מרימה יחד עם ההתאחדות למלונאות, לשילוב אנשים מבוגרים, כ-200 אלף בהערכה, שחלקם מעוניינים לצאת לעבוד לשם העשיה וחלקם זקוקים לעבודה לטובת פרנסה ממש.

"השאיפה היא להכניס כוח אדם יעיל לענף ובכך לחזק את העובדים מצד אחד ואת הצורך בכוח אדם בעולם המלונאות", אמרה השרה כהן.

 

קרדיט צילום: חן גלילי

לסיום מושב הפתיחה סיפרה ח"כ קרן ברק, יו"ר שדולת התיירות בכנסת, שהעבודה הראשונה בה עבדה, הייתה במלונות אילת בעבודה המועדפת.

"הענף בליבי ובנשמתי", היא אמרה וסיפרה על התמודדות השדולה שהקימה לפני כ-3 שנים עם תוצאות משבר הקורונה בענף.

"עוד כשהיינו בקואליציה, הבאנו את המתווה המיוחד של התקציבים למלונאים ולענף, את חוק האטרקציות ובכלל, ניסינו לעזור לענף ככל שיכולנו. עכשיו עומד בפנינו האתגר של הפחתת הרגולציה בענף".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

מהתאוששות לצמיחה 2022: התמודדות ענף המלונאות עם משבר כוח האדם

כמו בענפים אחרים, משבר כוח האדם במשק נותן אותותיו גם בענף התיירות והמלונאות. הקפאת פעילות בשנתיים של משבר הקורונה, הביאו ענף תוסס, שהכניס מיליוני תיירים לישראל מדי שנה והכניס למשק עשרות מליארדי שקלים בשנה, להיכנס לשוק פעילות.

בישראל הענף עבר השתנות והסתגלות מהירה ואחרי תקופת הסגרים ו\עם הסרת מגבלות התנועה, החל לפעול עבור הקהל הישראלי. רק עכשיו מתחיל הענף לחזור לעצמו, כשהתיירות הבינלאומית מתחילה, מצידה, להתאושש.

"ב-OECD  יש מחויבות לענף התיירות שנים רבות", אמרה ד"ר סלין קאופמן, נציגת תעשיית התיירות העולמית ב-OECD, בשיחה שערכה מאירופה עם באי הוועידה.

"אנחנו מנתחים ומנטרים תיירות פנים וחוץ כלצ העת ובוחנים מדיניות תיירות במדינות השונות. במקביל, אנחנו מנתחים נתונים ומפתחים מתודולוגיות עבודה לעולם התיירות האירופי, לקידום התיירות לעולם העתידי ולשיפור פלטפורמות תיירות דיגיטליות".

ד"ר קאופמן סיפרה שהמגפה הייתה משבר גדול בעולם התיירות האירופי, שהוא ענף קריטי ממש בכלכלת היבשת.

היא ציינה את הבעיה האירופית של כוח אדם, הדומה מאד לזו בישראל ואת הירידה הכמעט מוחלטת בתיירות.

"בתחילת השנה החלה התאוששות בענף ואז פרצה המלחמה באוקראינה, שבעקבותיה ירד צפי הצמיחה ועלה הצפי לעליית האינפלציה, שמאיימת על כל כלכלת העולם.

כמו כן, תורגש הירידה של התיירים הרוסים וכל אלה ישפיעו באופן קריטי  על התיירות", היא אמרה.

היא סימנה גם את מה שמטריד את ענף האירופי בעתיד לבוא, משבר מחירי הדלק, משבר הביטחון התעופתי ביבשת, מגבלות התנועה ביבשת בגלל המלחמה כמו כן, ציינה את הבעיה הבטיחותית שהציבה המלחמה ואת משבר המזון הצפוי, שלא ברור כיצד ישפיע על הענף.

"למזלנו לא ראינו קריסה כלכלית חדה של הענף בגלל התגייסות של המדינות לסיוע לענף".

היא סימנה את המחסור בכוח אדם ככזו המשותפת לכל המדינות לאחר שמגפת הקורונה שינתה את סגנון העבודה.

"הרבה עובדים עזבו את הענף ועברו להתפרנס ממקורות הכנסה אחרים. קשה עכשיו לגייס מחדש כוח אדם. בגלל מגבלות התנועה בין מדינות ירדו מספר אשרות העבודה שהונפקו בזמן המגפה ועכשיו כשהענף חוזר יש לחשוב על תנאי העבודה הנחוצים לעובדים השבים לענף".

פעילויות של התארגנויות מסחריות כמו איחוד המלונאות עשוי להשפיע על אותם תנאים מכיוונו.

מהתאוששות לצמיחה 2022: ומה על הרגולציה?

מסתבר שהרגולציה על ענף המלונות היא לא פחות מדרקונית. הדרישות הנדרשות ממלונאים כוללת עשרות סעיפים וחלקם נדמים כמו המצאות ביזריות של אפרים קישון.

הרגולציה, אומרת יעל דניאלי, מנכ"לית התאחדות המלונות, מזכירה את אפרים קישון ותעלת בלאומילך.

"אדם קם בבוקר ומחליט לחפור תעלה בלב תל אביב, למה? ככה. אף אחד לא יודע למה וגם לא עוצר אותו. לפעמים, זה מרגיש ככה גם אצלינו, המציאות עולה על הסאטירה", היא אומרת.

"בשנות ה-60 המדינה קדחה לאורך חופי הים התיכון לא מעט בארות שנועדו לאפשר למלונות שלאורך החוף לשאוב מי ים לצורך קירור הצ'ילרים", מספרת דניאלי ומוסיפה: "לפני 3 שנים קם מישהו ברשות המים והחליט לחייב את המלונות בדמי מים על שאיבת מי הים. 1.5 מיליון שקלים בממוצע למלון בשנה. למה ? ככה. מי הים אגב, מוזרמים חזרה לים".

עוד סיפור קישוני טמון בארייחי חדרי האמבטיה, שכן, הרגולטור קובע לבתי המלון במפרט האחיד מה יהיה הצבע של הקרמיקה בחדרי האמבטיה והשירותים.

ומה עם הכשרות?

"הרבנות מאוד מעורבת במגוון הירקות והפירות בארוחת הבוקר, בנוהל הרבנות מצוין במפורש שאין כניסה למטבח לתירס, תותים, אספרגוס ברוקולי תאנים ושאר מזיקים.

לעומת זאת הם מאפשרים בסלט רק עלים מגוש קטיף ואת החביתה להכין רק מליקר ביצים. למה? ככה", מספרת דניאלי.

האם שמעתם על 'חופשה לכל משגיח'?

זו רגולציה ותיקה הקובעת שכל מלון צריך להקצות לכל משגיח כשרות ולבני משפחתו 2 חדרים, בהם הם יכולים להתארח בחינם 4 חודשים בשנה.

"את ענף בתי המלון בישראל מסדירים 15 רשויות רגולטוריות", מספרת דניאלי מה זה לנהל מלון בישראל.

אין כמעט מי שעלה לבמה בוועידת ישראל למלונאות ולתיירות ולא טרח לציין את מחויבותו לפתרון ופרוק הרגולציה והחזרתה למימדים סבירים.

"הממשלה היא לא הפתרון לבעיות המלונאים, היא הבעיה", אמר בסגנונו הנחרץ ח"כ אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה.

"יש חוסר כדאיות בתיירות במדינת ישראל, זה ידוע. יש רגולציה ואנחנו תקועים. הממשלה נדרשת להפסיק להפריע למלונאים וכבר התחלנו בכך. בימים אלה אנחנו עובדים על פתרון עניין התמלוגים במוזיקה והגענו להסכמה עם משרד המשפטים שהמלונות לא יישלמו על השמעת מוזיקה בכל חדר.

כמו כן, העברנו רפורמה גדולה לרישוי עסקים והסמכות, שעברה לרשות ההסדרה תחת משרד ראש הממשלה ויחד נהפוך ונשנה את המפרטים לפתיחת בתי עסק".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

"אחד ההישגים הגדולים שלי זה ביטול ההיטל על עובדים זרים עליה אני עמלה מ-2015.  הביטול הקל כלכלית על בעלי המלונות", סיפרה ח"כ מירב בן ארי, יו"ר ועדת בטחון הפנים, על חלקה.

 

קרדיט צילום: חן גלילי

על המאמצים להסדיר את הרגולציה סיפר ח"כ ולדימיר בליאק, מרכז הקואליציה בוועדת הכספים בכנסת: "הקמנו את ראשות הרגולציה, שמטפלת בהורדת החסמים והאגרות על עובדים זרים, הגבוהות מדי ביחס לכל הענפים.

כל אלה יעברו בתקציב הבא, שאני מאמין שיעבור. בתפקידי אני נפגש עם ראשי המשק שמציינים בפניי כמה המדינה והמשק זקוקים למשק יציב, בטח הענף שעבר משבר כל כך משמעותי".

"הרגולציה הישראלית צריכה להשתנות באופן קיצוני והדרישות הן ממש מדהימות. השטח יודע להציף את הבעיות באופן הטוב ביותר ולכן המלונאים חייבים להרים את הדגל ולהציף את העניינים אצלנו", אומר גם ח"כ רון כץ מ'יש עתיד' והוסיף: "יש חברי כנסת שרוצים לשנות ויעשו כל מה שאפשר. אנחנו עובדים מהר ורוצים לעזור לענף התיירות. ככל שנוריד את הרגולציה נוכל להוריד את המחירים בישראל ולעזור ליוקר המחיה".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

"אני שמחה שהקורונה מאחורינו ופחות שמחה על המשבר הכלכלי שעומד לפתחנו. אני, יחד עם שר התיירות ושרת הכלכלה עומדים לרשות ענף התיירות", סיכמה שרת הפנים, איילת שקד וסיפרה שמחר תחתום כנראה על רפורמה גדולה ברישוי עסקים בה יוארכו למלונות רישיונות עסקים ל-15 שנה.

 

קרדיט צילום: חן גלילי

משה לאון, ראש עיריית ירושלים סיפר שכרגע בירושלים יש כ-11.5 אלף חדרים וסה"כ כ-14 אלף חדרי לינה.

ב-5 שנים הקרובות תגיע העיר ל-16 אלף חדרים לעיר התיירות מס' 1 בישראל, לדבריו: "אנחנו מנסים לעשות כל העת שילוב בין המוזיאונים, האטרקציות והפעילויות. אנחנו נעשה בעיר כל העת אירועים שיביאו גם תיירים ישראלים אל העיר.

הנושא הביטחוני מטריד אותנו אך אפשר להגיד שזה לא משפיע על מערב העיר וגם לא על חלקים רבים במזרח העיר".

 

קרדיט צילום: חן גלילי

מהתאוששות לצמיחה 2022: מיתוג מחדש לאחר משבר הקורונה

במסגרת ועידת ישראל למלונאות ולתיירות הוזמן לתת סקירה קצרה אנג'ין סליבאק, מומחה בינלאומי למיתוג מדינות וערים בעולם.

סליבאק העיד שזה ביקורו השני בישראל והראשון אחרי הקורונה. הוא יליד אמסטרדם, עבד בפרסום ובתקשורת, במסגרתה עבד בלונדון ובלוס אנג'לס ושנים הוא עובד מול מותגים מהגדולים בעולם כמו איקאה, ג'ק דניאלס ועוד. משמש כיועץ עצמאי משנת 2021.

את ישראל הוא מכיר היטב ויש לו חברים ישראלים קרובים.

את עברו במיתוג מדינות לאחר משבר הוא החל ב-2018 כשטורקיש איירליינס ביקשו לציין 85 שנה לחברה, החלפת מדים חדשים וחנוכה של נמל התעופה הגדול בעולם באיסטנבול אלא שבעקבות מתקפות טרור של דאעש בנמל התעופה, מספר המבקרים בטורקיה ירד דרמטית. בעיקר באיסטנבול, המותג הטורקי הכי חזק.

במצב זה רואה סלביאק  דמיון לנעשה בישראל, "ולכן, השתמשנו בסדרה טורקית תקופתית ששודרה בכל העולם וזכתה להצלחה בינלאומית והפיקנו גרסה שלה לסרטון, שהשתמש בה כדי לעודד את התיירות", הוא אומר. את הסרט ביים רידלי סקוט והוא זכה להצלחה רבה.

סלביאק נדרש גם למתג את אמסטרדם והוא הממציא של השלט הראשון שהופיע בעיר I Amsterdam, שצולם מכל כיוון ועוזר למתג את העיר עד היום. השלט, להזכירכם, מעטר גם כמעט כל עיר בארץ. הצלחה עצומה.

למעצבי המדיניות בישראל הוא מציע להתחיל בתהליך מיתוג, שמערב את כל השותפים שמייצגים את ישראל.

כמו כן הוא מציע למדוד תיירות על פי איכותה ולא על פי כמות התיירים המגיעים לכאן. המותג של ישראל, הוא אומר, צריך להיות מטופל בצורה מעודנת ולנצל את היחוד והגיוון של המדינה, לפני הכל.

מהתאוששות לצמיחה 2022: טקס הענקת עיטור התיירות למלונאים

ועידת ישראל למלונאות ולתיירות היא הזדמנות מצוינת להוקיר תודה למלונאים מובילים בישראל.

ועדת העיטורים של התאחדות בתי המלון, בה חברים ראובן אלקס, מנכ"ל ושותף במלונות קנדה ישראל; סלבי כהן, סמנכ"ל ישרוטל; דויד טוקר, מנכ"ל רמדה ירושלים ויו"ר סניף ירושלים; ורותי אורן רחמן, מנכ"לית מלון חוף גיא, החליטה להעניק את העיטורים לכמה מלונאים:

חנה שטרקמן ממלון שטרקמן נהריה הוותיק.

בני זרח ואשר גבאי מרשת מלונות אסטרל.

ג'ונתן הארי לוריא, מי שיזם והקים את מלון נורמן ולמעשה הביא לת"א מלונאות אחרת, בוטיקית יוקרתית.

דובי בנארי, שפרש באחרונה מניהול מלון פסטורל כפר בלום

את העיטורים הגישו שרת הפנים, איילת שקד, שר התיירות יואל רזבוזוב, אבי ניסנקורן, נשיא התאחדות המלונות בישראל.

מהתאוששות לצמיחה 2022: מחסור בכוח אדם בענף המלונאות

"ב-15 מרץ הוצאו לחל"ת 37 אלף עובדים בענף המלונאות", מספר יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות ומוסיף: "נותרו 5,000 עובדים בענף כולו והמלונות ניסו להתאים את עצמם למצב. זה דרש גמישות עצומה".

הוא מספר שקיים מחסור במלצרים, בפקידי קבלה, במאבטחים אך בעיקר עובדים במקצועות החדרנות וניקיון: "בסקר האחרון ראינו שחסרים לנו כ-10,000 עובדים, מתוכם כ-40% בניקיון וחדרנות.

עובדים זרים שייכנסו בקרוב יעזרו לענף אבל העולם של אתמול בתחום העבודה כנראה כבר לא יחזור לעצמו.

אנחנו הולכים לשבת עם האוצר ומשרד הכלכלה כדי לקלוט גם עובדים ישראלים".

"האתגרים בישראל ובאירופה בפוסט קורונה דומים מאד והכלכלה של האירוח השתנתה מאד בכל מקום", אומר סטיב ראיין, VP  משאבי אנוש בהילטון אירופה.

"נחשבנו תעשייה יציבה ואמינה והנה, גם אנחנו סובלים מבעית כוח אדם. אנחנו צריכים לעבוד קשה מאד באירופה בכלל ובהילטון בפרט, כדי לשכנע את העובדים לשעבר בענף התיירות והאירוח לחזור אליו, למרות שעברו כבר לענפים אחרים.

כדי להתחרות עם מקצועות אחרים בשוק, עלינו להיות מאתגרים ותחרותיים ולתת לעובדים אופק תעסוקתי. כמו כן עלינו להיות גמישים מאד במובן התעסוקתי.

חייבים היום לתת לעובדים יותר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים".

"נחמד שמדברים כאן על עובדים זרים להזרמת חיים לתעשייה אבל זה עשוי להיות נושא מאד בעייתי. בתחום הניהול, צריך להעלול את קרנו של המקצוע ולטפח אותו מקומית.

משרד האוצר צריך להבין את חשיבות העובדים הזרים למשק ולהשקיע בכך", פיני שני, סמנכ"ל שיווק בכיר במוצר התיירותי במשרד התיירות.

 

קרדיט צילום: חן גלילי

 


אהבתם? שתפו >>

סקר חדשות NWS

האם על ראש עיריית נשר, רועי לוי, להתמודד בעקבות הלחצים עליו, על ראשות עיריית חיפה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

המלצת העורך
חזרה למעלה
דילוג לתוכן