הצעת החוק באה להטיב עם אוכלוסייה של עולים חדשים וכן עם מי שאינו דובר את השפה העברית על בוריה, כאשר באוכלוסייה כאמור נמנים אזרחים ותיקים רבים.
מקרים רבים אשר הגיעו אל שולחנות הרשות והמשרד לשוויון חברתי הראו כי עוסקים פונים לצרכנים בפניות שיווקיות, בשפה אשר הצרכנים דוברים ומבינים, לדוגמה ברוסית, ערבית, אמהרית וכד’, באינטרנט, פלאיירים, טלפון, כדי לשכנע את האוכלוסיות הדוברות את אותה שפה להתקשר בעסקה, אולם לאחר ביצוע העסקה עם הצרכן, מסמכי העסקה הנמסרים לצרכן הם בשפה העברית ולא בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית.
פרקטיקה זו לא מאפשרת לצרכן להבין מה כתוב במסמכי העסקה, אין באפשרותו של הצרכן לבחון ולוודא כי התנאים שהוצגו בפניו בפניה השיווקית, הועלו במדויק על הכתב וכי הם תואמים את נתוני העסקה כפי שנמסרה בפניה השיווקית, את זכויותיו בנוגע ביטול העסקה ועוד.
מטרת הצעת החוק היא לחייב עוסק הפונה בפניה שיווקית לצרכן, שלא בבית העסק, בשפה שאינה השפה העברית, לאפשר לצרכן לקבל מסמך המפרט את עיקרי העסקה באותה שפה בה נעשתה הפניה השיווקית.
חובת תרגום המסמך לשפה בה בוצעה הפניה השיווקית תחול רק במקרה בו קיימת חובה מכוח החוק או רישיון או דין אחר לספק לצרכן מסמך גילוי או מסמך המפרט את עיקרי העסקה.
הצעת חוק זו באה ליישם את החלטת הממשלה 450 שקידמו שרות הכלכלה והשוויון החברתי בעניין תכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול צרכנים אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים.
מטרת החלטת הממשלה הייתה לאגם את כל הפעולות הדרושות להעמדת כלים נוספים באכיפה, בחקיקה ובהסברה לשם מיגור התופעה עד תום וכן לאפשר לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להילחם בתופעות דומות שעלולות לפגוע בצרכנים פגיעים, כגון אזרחים ותיקים או צרכנים שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה.
הפתרון המוצע בתיקון החקיקה, מוצע לחייב עוסק, הפונה לצרכן בפניה שיווקית, שלא בבית העסק, שיש לגביה חובה מכוח חוק או רישיון או דין אחר לאפשר לצרכן לקבל את המסמך המפרט את עיקרי העסקה בשפה שבה נעשתה הפניה השיווקית.
כמו כן מוצע לקבוע סעיף עיצום כספי על הפרת הוראות בעניין מסירת מסמך עיקרי עסקה כאמור.
הצעת החוק עשויה להטיב עם אוכלוסייה של עולים חדשים וכן עם מי שאינו דובר את השפה העברית על בוריה, כאשר באוכלוסייה כאמור נמנים אזרחים ותיקים רבים.
עו”ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: “הרשות שמה לעצמה בראש סדר העדיפויות למגר תופעות עוקץ שונות, זהו כלי חשוב במאבק הרשות אל מול אותם עוקצים.
לשולחנה של הרשות הגיעו מקרים רבים של שיווק בשפה זרה ולאחר מכן מסירת מסמכים וחתימה על חוזה בשפה העברית.
הדבר יוצר פער גדול ומציב את הצרכן בעמדת נחיתות מול אותם עוסקים.
תיקון חקיקה זה בא לבטל את הפער הזה ולאפשר לצרכן להבין בשפתו האם מה שסוכם בתהליך השיווק תואם למסמכים שלפניו”.
שרת הכלכלה והתעשייה, אלופה (מיל’) אורנה ברביבאי: “תפקידנו הוא לשמור על סחר הוגן לצד הגנה על האינטרסים הציבוריים וזכויותיהם של כל אזרחי ישראל.
הצעת החוק תאפשר למנוע הטעיות וניצול לרעה של צרכנים שאינם דוברי השפה העברית, לצד הימנעות מהכבדה מיותרת על עסקים”.
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן: “חיוב חברות להעביר חוזה בשפה שבה נעשתה העסקה הוא צעד הגיוני והכרחי בדרך להגנה על צרכנים מוחלשים ובראשם אזרחים ותיקים.
לא ייתכן שיובטח לאדם דבר אחד בשפה אותה הוא מבין, ולאחר השיחה יישלח לו חוזה בשפה שאינו דובר.
תיקון זה מהווה נדבך נוסף במאבק שלנו בתופעת עושק הקשישים והוא מצטרף לשורה של תיקונים נוספים כמו חיוב חברות להקליט שיחות עם צרכנים, החמרת הענישה כלפי עושקים והפסקת סליקת כספים לטובת חברות נוכלות”.
