התפתחות משמעותית סביב עתידה של חברת הספנות צים, המזוהה במשך עשרות שנים עם חיפה: משרד האוצר הודיע הערב (שני) כי לעמדתו אין לאשר במתווה הנוכחי את עסקת המיזוג עם ענקית הספנות הגרמנית האפאג לויד (Hapag Lloyd) ואת המתווה שבמסגרתו אמורה הפעילות הישראלית לעבור לשליטת קרן פימי.
חוות הדעת, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הוגשה לרשות החברות הממשלתיות בידי מנכ"ל משרד האוצר ישראל מלאכי, והיא גובשה בתיאום עם החשבת הכללית, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית במשרד.
המסקנה של האוצר ברורה: הסיכונים הטמונים בעסקה במתכונתה הנוכחית גוברים על יתרונותיה, ולכן ההמלצה היא שלא לאשרה.
עסקה של כ-4.2 מיליארד דולר ופיצול צים
על פי חוות הדעת, הסכם המיזוג שפורסם בפברואר 2026 קובע כי האפאג לויד תרכוש את צים בעסקה בשווי מוערך של כ-4.2 מיליארד דולר ותהפוך אותה לחברה בת בבעלות מלאה.
במסגרת המתווה אמורה למעשה צים להתפצל: מרבית הפעילות הגלובלית וקווי הסחר הבינלאומיים שאינם פוקדים את ישראל יעברו להאפאג לויד, בעוד "צים ישראל", שתוחזק בידי קרן פימי, תקבל את הקווים הפוקדים את ישראל ובהם הקו לארה"ב, קו הים התיכון וקו הים השחור.
וכאן נמצאת גם הנקודה החיפאית המשמעותית: המטה בחיפה אמור לעבור לצים ישראל, יחד עם כוח האדם הישראלי החיוני ולפי מסמך האוצר מדובר בכ-61 ימאים ובכ-80 עד 120 עובדי יבשה חיוניים. החברה הישראלית אמורה לקבל לפחות 16 אוניות, 12 בבעלות וארבע בחכירה מהאפאג לויד.
באוצר מזהירים: "צים ישראל" תהיה תלויה בהאפאג-לויד
אחת הטענות המרכזיות של משרד האוצר היא כי למרות הקמתה של "צים ישראל", החברה החדשה לא תהיה בפועל חברת ספנות עצמאית לחלוטין.
לפי חוות הדעת, היא תהיה תלויה בתשתיות, במכולות, בהסכמי סלוטים ובשירותים של האפאג-לויד ובמקביל, שתי החברות אף צפויות להתחרות זו בזו בשוק האמריקאי.
באוצר מזהירים כי מצב כזה יוצר ניגוד עניינים מובנה, ואף קובעים כי הפרה או צמצום של ההסכמים מצד האפאג לויד עלולים להביא את החברה הישראלית לקריסה בתוך שנים ספורות.
העסקה כוללת אמנם הסכמי תמיכה ארוכי טווח, גישה של צים ישראל לצי המכולות הגלובלי של האפאג לויד ומנגנונים להבטחת רווח בשנים הראשונות, אולם גם כאן באוצר מזהים סיכון: לפי המתווה, פימי תקבל את צים ישראל ללא תמורה מיידית, והתשלום יידחה עד למימוש של יותר מ-200 מיליון דולר במזומן מההשקעה.
החשש הביטחוני: קטאר וסעודיה בין בעלי המניות
חוות הדעת מעלה גם סוגיה רגישה במיוחד הנוגעת לביטחון הלאומי של ישראל.
לפי משרד האוצר, ממשלת קטאר מחזיקה בכ-12.3% ממניות האפאג לויד וממשלת סעודיה בכ-10.2% ובאוצר חוששים כי התלות התפעולית של החברה הישראלית בהאפאג לויד עלולה לייצר חשיפה ללחצים והשפעה זרה בעת משבר מדיני או ביטחוני.
נקודה נוספת שמטרידה את אנשי האוצר היא אובדן הקווים העצמאיים למזרח הרחוק, המהווים לפי חוות הדעת כ-35% מיבוא המכולות לישראל, האוצר מזהיר כי הסתמכות על הסכמי מקום באוניות זרות אינה בהכרח תחליף מספק בשעת חירום, כאשר מבטחים זרים עלולים למנוע מאוניות לפקוד את נמלי ישראל.
צים: הרבה מעבר לעוד חברת ספנות
המסמך של האוצר מעניק משקל משמעותי למעמדה הלאומי של צים ולפי חוות הדעת, החברה אחראית לכ-20% עד 25% מפקידות האוניות בנמלי ישראל ומדורגת במקום השני בפעילות המכולות במדינה.
מעבר לכך, באוצר מגדירים את צים כבעלת תפקיד לאומי וביטחוני קריטי, בין היתר בשל חלקה בהכשרת קציני ים ובשמירה על רציפות אספקת טובין למדינת ישראל בשגרה ובחירום.
מכאן גם חשיבותה של "מניית הזהב" שבידי המדינה, שנועדה בין היתר להבטיח כי החברה תישאר ישראלית, כי המטה והניהול יישארו בישראל, כי יישמר צי מינימלי לשעת חירום וכי תימנע השפעה של גורמים עוינים.
גם התחזית הכלכלית מדליקה נורות אדומות
באוצר לא מסתפקים בטיעונים הביטחוניים ומציגים ביקורת חריפה גם על ההיגיון הכלכלי של "צים ישראל".
לפי הניתוח, כ-30% מהתצפיות השנתיות של קווי צים בשנים 2018–2025 היו הפסדיות, כאשר הקו לארה"ב, שאמור להיות הקו המרכזי במודל העסקי של החברה החדשה, הפסיד בשנים 2024 ו-2025.
באוצר סבורים כי סטייה מהתחזיות האופטימיות לגבי מחירי ההובלה וכמויות המטען עלולה להביא את החברה להפסדים במהירות, במיוחד משום שצים ישראל תהיה קטנה משמעותית מצים הנוכחית וללא רשת גלובלית שתאפשר לה לאזן הפסדים בין קווים.
גם הצי המיועד לחברה מעורר חשש ולפי משרד האוצר, מדובר באוניות ותיקות יחסית, בנות 11 עד 16 שנה, המונעות בדלק מסורתי, בשעה שענף הספנות העולמי עובר לאוניות חדשות וחסכוניות יותר. המשמעות האפשרית היא עלויות דלק גבוהות יותר, חשיפה למיסוי פחמן ופגיעה בכושר התחרות.
יהב: "צים היא הרבה מעבר לחברה מסחרית"
בחיפה בירכו הערב על עמדת המדינה. ראש העיר חיפה, יונה יהב, מסר בעקבות הפרסומים על התנגדות משרדי ראש הממשלה והאוצר:
"אני מברך על העמדה שהציגו משרדי ראש הממשלה והאוצר נגד מכירת חברת 'צים' במתווה שנמצא כעת על השולחן. כבר בתחילת הדרך הייתי הראשון שקרא לעצור את העסקה והתרעתי מפני המשמעויות שלה. היום מתברר שהחששות שהעליתי היו מוצדקים".
לדברי יהב, "צים היא הרבה מעבר לחברה מסחרית. היכולת של מדינת ישראל לשמור על נתיבי סחר פתוחים ועל עצמאות ימית, בוודאי בשעת חירום, היא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. אסור להפקיד יכולת אסטרטגית כזו במבנה שיוצר תלות בגורמים זרים".
יהב התייחס גם לקשר ההיסטורי והכלכלי של החברה לעיר: "לצים יש גם קשר עמוק ורב שנים לחיפה, לעובדיה ולכלכלה המקומית.
אני מצפה מהממשלה להמשיך בקו הזה ולוודא שבכל מתווה עתידי יישמרו העצמאות הישראלית של פעילות הספנות החיונית, האינטרסים הביטחוניים של המדינה, העובדים ומעמדה של חיפה כבית של צים".
העסקה לא בהכרח ירדה מהפרק
עמדת משרד האוצר אינה סוגרת את הדלת בפני עסקה אחרת בעתיד. בחוות הדעת נאמר כי אם יוצג מתווה חדש שיצמצם באופן מהותי את הסיכונים, ניתן יהיה לבחון אותו מחדש לאחר שרשות הספנות והנמלים תגדיר באופן מעודכן את צורכי המדינה בתחום הספנות.
האוצר אף קורא לבצע עבודת מטה מחודשת באשר לצרכים הלאומיים של ישראל ולבחון מחדש את ההגנות שמעניקה מניית הזהב.
מבחינת חיפה, מדובר אפוא ביותר מעסקת מיזוג בינלאומית בהיקף מיליארדי דולרים ועל הפרק נמצאים עתידו של המטה החיפאי של אחת החברות המזוהות ביותר עם העיר, מקומות עבודה, מעמדה של חיפה כמרכז של פעילות הספנות הישראלית ובעיקר השאלה מי יחזיק בפועל ביכולת הימית האסטרטגית של ישראל בשעת משבר.
