הכלכלה הכחולה הולכת ותופסת מקום מרכזי בהשקעה הלאומית ובמחקר האקדמי ולאחרונה החליט משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה על חמשת תחומי העדיפות הלאומיים בכל הקשור למחקר ופיתוח לאומי, בהם ישקיע באמצעות קרן מענקי המחקר.
בין התחומים, שאמורים להיות על פי התחזית מנועי הצמיחה של המשק והחברה בישראל בשנים הקרובות, נמצא גם הים, כמשאב לאומי, בדגש על חקלאות ימית וכלכלה כחולה.
במקביל, הודיעה המועצה להשכלה גבוהה כי תשקיע מאות מיליוני שקלים במחקר בתחומי משבר האקלים והקיימות.
באוניברסיטת חיפה, שחזונה הוא קיימות חברה וסביבה, כבר מקדמים את נושא הכלכלה הכחולה וכבר בימים אלו מיישמים פעילות לפיתוח, מחקר ויזמות בתחום, כאשר באוניברסיטה הסתיים המחזור הראשון של סדנה ראשונה מסוגה בארץ, Switchmed, לעיסוק ביזמות וחדשנות כחולה, בהשתתפות 25 יזמים מכל רחבי הארץ.
את הסדנה הוביל בית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני ביחד עם מעבדות החדשנות של אוניברסיטת חיפה והסדנה התקיימה בשיתוף ובליווי המקצועי של מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב וארגון “עסק ירוק” וממומנת על ידי האיחוד האירופי.
את מפגשי הסדנה הנחה היועץ דורון פהימה. במסגרת הסדנה, שכללה 7 מפגשים, גובשו 15 מיזמים שונים שהוגשו לתחרות מול חבר מומחים בנושא.
במקום הראשון זכה אלמוג בן יוסף, בן 28, בוגר קורס חובלים, שירת כקצין בשייטת הצוללות ולדבריו פיתוח וטכנולוגיות ימיות מתקדמות יכול לשנות את העולם.
המיזם- Pilox, הוא פלטפורמה לניתוב מרחוק של ספינות בכניסה ויציאה מנמלים, כיום, כל הספינות מנווטות לעגינה בתוך הנמלים, על ידי נתב שנדרש להפליג ולעלות לספינה, תהליך שלוקח זמן רב ומשאבים.
הפלטפורמה החדשנית תחסוך כמחצית מהזמן לניתוב, לצד צמצום המעטפת הלוגיסטית והורדת מספר התאונות האישיות של הנתבים.
הפלטפורמה תייתר את הצורך בהפלגה ובעלייה פיזית מסוכנת לספינה, ותנגיש מידע רחב יותר לנתבים.
בניתוב מרחוק יעשה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, אשר ישפרו את תהליך הניתוב, יעילותו ובטיחותו, בד בבד עם איסוף מידע מסייע לשימושים נוספים.
במקום השני זכתה היזמת רעות זמיר, עם “האוקיינוס התאום שלי”, תאום דיגיטלי של חלקת אוקיינוס, המסייע בהגנה על הים מפני פסולת פלסטיק.
מדובר בפלטפורמה, קהילתית, הכוללת גריד, המחלק את האוקיינוס לחלקות וירטואליות, המוטבעות כ-NFT.
כל חלקה היא שכפול של מקבילתה בחיים האמיתיים ומקושרת לפעולות ניקיון אוקיינוס.
ההכנסות מרכישה ומסחר בחלקות האוקיינוס יועברו לארגונים לא ממשלתיים ספציפיים, העוסקים בניקוי פסולת הפלסטיק באוקיינוס.
פרופ’ אילנה ברמן פרנק, ראשת בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה: “מדינת ישראל מתעוררת רק לאחרונה לחשיבות המשאב הלאומי הימי שלה, כמו גם הצורך בהשקעות, בכדי לנצלו בצורה ברת-קיימא ולטווח ארוך.
קידום תכנון כולל בנושא המרחב הימי ברמה העירונית, אזורית וממשלתית מצריך גם התייחסות ועידוד של השקעות ויזמויות בנושא כלכלה כחולה מקיימת.
כחלק מהחזון של ביה”ס למדעי הים ע”ש צ’רני להוביל את מדעי הים ולהכשיר את דור העתיד של מדעי הים בישראל, אנו מאמינים שהחיבורים של האקדמיה לתעשייה וקהילה הינם חיוניים וצריכים להשתלב ביחד עם מחקר בסיסי והוראה.
רק עבודה משותפת תפרה ותיצור פריצות דרך לקידום הכלכלה הכחולה, לשינוי תפיסות ולחדשנות הנדרשת בתחום זה הן בישראל והן בעולם”.
לדברי פרופ’ עפר ארזי, ראש מעבדות החדשנות באוניברסיטת חיפה: “אוניברסיטת חיפה פועלת למימוש חזון הקיימות שחרטה על דגלה.
פעילותו של המרכז לחדשנות ויזמות ושותפיו לקידום יוזמות חדשניות לאתגרים סביבתיים, יחד עם הכשרה בתחום והנגשת הזדמנויות לסטודנטים, בוגרים ויזמים מרחבי הארץ, מהווה את ליבת פעילותו של המרכז”.
לדברי יאיר סאקוב, מייסד וראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב: “מרכז היזמות באוניברסיטת ת”א מוביל מזה כשנתיים את מיזם סוויצ’מד של האיחוד האירופי העוסק בהטמעת גישת הכלכלה המעגלית בחברות וסטארטאפים בישראל.
הכלכלה הכחולה היא חלק בלתי נפרד מפרויקט זה ואנו שמחים על שיתוף הפעולה הפורה לקידומו”.
חבר השופטים כלל את ד”ר אפרת שפר, לשעבר נשיאת פיליפס ישראל, מיכל הנדל, סופה, ראש תחום יצירת ערך בחב’ the DOCK ליאור חנוכה, מנכ”ל HiCenter Ventures, יורם אבידן, Citi Innovation Lab & Citi Ventures CTO, ד”ר שי אייבינדר, יזם ומנהל תחנת מוריס קהאן לחקר הים בבית הספר למדעי הים.
