שוויון מגדרי היווה יעד משמעותי בחינוך הישראלי מאז קום מדינת ישראל בשנת 1948.
מייסדי המדינה האמינו בשוויון הזדמנויות לשני המינים והעמידו בראש סדר העדיפויות להבטיח שבנות יקבלו חינוך זהה לבנים. כיום, ישראל מוכרת כמדינה שעשתה צעדים משמעותיים בהשגת שוויון מגדרי בחינוך.
בבתי ספר בישראל, בנים ובנות לומדים באותן כיתות ואין הפרדה מגדרית בכיתה. תכנית הלימודים היא ניטרלית מגדרית, וספרי הלימוד שואפים להימנע מסטריאוטיפים מגדריים.
משרד החינוך יישם מדיניות לקידום שוויון מגדרי בבתי הספר, כגון צעדי אפליה מתקנת לעידוד בנות ללמוד מקצועות מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM).
גם אוניברסיטאות בישראל עשו מאמצים לקדם שוויון מגדרי. נשים מהוות יותר ממחצית מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות בישראל, והן גם מיוצגות היטב בתוכניות לתארים מתקדמים.
ממשלת ישראל קבעה יעדים להגדלת מספר הנשים בתפקידים אקדמיים ובתפקידי מנהיגות, וכמה אוניברסיטאות יישמו מדיניות אפליה מתקנת להשגת יעדים אלו.
למרות ההישגים הללו, שוויון מגדרי בחינוך הישראלי הוא עדיין בתהליך עבודה, נשים עדיין נמצאות בתת ייצוג בתחומים מסוימים, כמו הנדסה ומדעי המחשב, ועדיין קיימים פערים בשכר ובאפשרויות התעסוקה בין גברים לנשים.
יש גם חששות לגבי אלימות והטרדה מגדרית בבתי ספר ובאוניברסיטאות, שעלולות להוות חסם לחינוך הבנות.
על מנת להבטיח שלכל התלמידים יהיו הזדמנויות שוות ללא קשר למינם החליטו בעיריית חיפה לחנך לשיוויון מגדרי כבר מגיל הגן.
אלונה סולד, יועצת לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בעיריית חיפה מספרת על התוכנית: “זוהי תוכנית ייחודית שפיתחנו במרכז מרים רות שבמכללת אורנים, ביחידה לקידום האישה ושוויון מגדרי ובשיתוף פעולה עם מנהל החינוך, המחלקה לחינוך קדם יסודי שמטרתה היא הכשרה והעשרה של תומכות החינוך בהוראה (סייעות בגנים) לקידום השיוויון המגדרי של הילדים והילדות בחיפה.
החשיבות להתנהלות היומיומית עם הילדות והילדים והמסרים שאנו מעבירים להם משפיעים על דור העתיד, על איך אנחנו מחנכות את ילדינו, אילו מסרים אנו מעבירות להם, איך אנו מעודדות אותם לבחור משחקים עם העדפות הקשורות למינם.
התוכנית הייחודית שפיתחנו התמקדה בספרות ילדות וילדים ואיך היא משפיעה על תפיסת העולם ועל הדמויות המשפיעות שכולנו חשופים אליהם בילדותנו ואיך היא תשפיע בעתיד על התקדמותם ושאיפותיהם להגיע להישגים משמעותיים.
אני שמחה על שיתוף הפעולה הזה ועל הצלחת התוכנית שהובלנו”.
מורן מיטב, ראש תחום פדגוגיה מרכז מרים רות במכללת אורנים: “הקראת סיפורים בגיל הרך, תורמת לפיתוח מסוגלות רגשית, ומקדמת את יכולת הביטוי האישי והרגשי של הילדות והילדים בגן.
הספר הוא “כוח על” פשוט וזמין בגן. הוא כלי מובהק ליצירת העצמה שפתית וחוויה רגשית וחינוכית ומזמן: הקשבה וריכוז, אמפתיה , סקרנות, יצירתיות ודמיון”.
בבסיס התוכנית עומדת ההנחה כי יש להעצים את ארגז הכלים הפדגוגי של תומכות ההוראה כמקדמות שוויון מגדרי בגן, קריאת ספרים וסיפורים איכותיים לילדים, המאפשרים שיח מגדרי שוויוני וכיצד לקדם את יכולת הביטוי האישית והרגשית של הילדים בגן.
“ההכשרה הזו שינתה את הדרך שבה אני רואה את החיים וזהו, אני לא יכולה לראות אחרת עכשיו. היא הייתה לי משמעותית וכבר התחלתי לעשות דברים אחרים בגן”, משתפת אחת הסייעות שהשתתפה בתוכנית.
רויטל יהלום חכמוב, מנהלת מרכז רות במכללת אורנים: “אנחנו במרכז מרים רות לתרבות וספרות ילדים מאוד גאות ונרגשות בהכשרות כמו ‘בילבי בגן הילדים’, הכשרות הפועלות לשינוי חברתי דרך ספרי ילדים.
במרכז פועלות קבוצה של נשים המשנות את המציאות הישראלית בכל מפגש, בכל סיפור ובכל הזדמנות ואנו מודות להן על כך כמו גם לשותפינו לתוכנית”.
