לכבוד יום האישה נפגשנו עם רינה עזאם עותמאן, בת 32, נשואה לחוסי (שוטר) ואמא ללי בת ה-7 וחצי, תלמידת כתב ב’ וקראטיסטית מצטיינת, בעיר מגאר.
“בעדה הדרוזית, שאני גאה מאד להיות חלק ממנה, לא היה נהוג בעבר שאישה תצא לעבודה ותפתח קריירה ניהולית שדורשת ממנה להיעדר מהבית ברוב שעות היום.
אך כיום חל שינוי בתפיסה בקרב בני העדה וניתן לראות מגמה חדשה שמגבה את האישה הדרוזית להגשים את עצמה”.
פוטנציאל מגיל צעיר והמשפחה התומכת
את הדרך למעלה היא פילסה בכוחות עצמה, לאחר השירות לאומי היא החלה לימודי דיפלומה ועבדה כשיננית ביישוב מגאר ובעיריות שונות.
לאחר מכן למדה לתואר ראשון במינהל מערכות בריאות ותואר שני במינהל עסקים, התמחות בניהול פארמה ומערכת הבריאות ועוד מגוון השתלמויות.
לדבריה, מאז ומתמיד עולם הבריאות מאד משך אותה, והיא הבינה שזה התחום שבו תרצה לעסוק ולבנות קריירה.
ככל שהזמן חלף, הממונים עליה הבינו את הפוטנציאל הניהולי והיא קודמה לנהל את המזכירות במגזר הדרוזי.
“הייתי אחראית על עשרות מזכירות רפואיות ושם עסקתי במספר תחומים, כגון, נוהלי עבודה, קליטת עובדים חדשים, ליווי והכשרה מקצועית ועוד”.
ההקרבה למען הקריירה שלה לא יכלה להתרחש ללא התמיכה שקיבלה בבית.
“בעלי גאה בהצלחתי, תומך ומפרגן ומעודד אותי להמשיך ולכוון גבוה, ההורים שלי עושים הכל כדי להקל עלי בהשגחה על בתי, בעזרה בניהול הבית ועוד, וגם חמי וחמותי שתמיד נמצאים שם כשאני זקוקה לעזרה ולמשפחה בכלל”, משתפת רינה על החשיבות של סביבה תומכת.
בעקבות הרצון להתקדם יותר גבוה התחנה הבאה במכבי שירותי בריאות: “מבחינתי האישית ראיתי במכבי הארגון האידיאלי לעבוד בו.
התמודדתי על תפקיד סגנית מנהלת מרחב גליל מערבי, עברתי את מבחני המיון והראיונות ולשמחתי הרבה התקבלתי ואני כבר שנה בארגון.
מיום כניסתי לתפקיד החלטתי שאני מביאה את עצמי ואת האישיות שלי לתפקיד שזה כולל נתינה, יחס אישי לכל אדם ללא קשר לתפקיד ובעיקר התנהלות בגובה העיניים”.
מקור להשראה
לאורך הדרך לרינה יש לא מעט דמויות להשראה שהבולטות שבהם הם ההורים, האח אמיר והמרצה שפגשה בדרך.
“ההורים שלי מהווים מקור השראה גדול ומשמעותי בחיים שלי, למרות שהם שונים אחד מהשני, אני לקחתי משניהם את הטוב ביותר.
מאבא לקחתי את הדביקות במטרה והרצון ולהוות דמות משפיעה בחברה, מאמא לקחתי את הנתינה, את האהבה והסבלנות. בנוסף להורים אחי אמיר, שנולד עם בעיה רפואית נדירה ודורש טיפול והשגחה 24/7, הוא בהחלט חי בתוכי ואני חלק ממנו והוא חלק ממני.
למרות הקשיים התפקודיים שמלווים את חייו מיום לידתו, הוא עדיין אופטימי, מחייך, דאג להתנדב לצבא לשירות מלא למרות המגבלה, והחיים לצידו לימדו אותי שאין דבר העומד בפני הרצון.
דמות נוספת שמשפיעה עלי ומלווה אותי מקצועית עד היום היא ד”ר גילה יעקב, ראש החוג למינהל מערכות בריאות באקדמיה, ממנה למדתי את משמעות הניהול במערכת הבריאות בישראל ואני ממשיכה ללמוד ממנה עד היום.
כשהיא פנתה אלי בבקשה להגיע להרצות בפני סטודנטים באותו המקום שבו הייתי סטודנטית לתואר ראשון, נעניתי בחיוב והודיתי לה על הזימון.
לעמוד באודיטוריום מלא בסטודנטים שבאו להקשיב לי וללמוד ממני זה היה רגע מרגש ומחמיא מאד עבורי ואף היווה סוג של סגירת מעגל”.
משפט לכבוד יום האישה: “אני חושבת שאישה חייבת לקבל תמיכה מבית כדי להצליח ולבנות לעצמה קריירה מוצלחת.
עצם הבחירה שלי כאשת קריירה לא אומרת דבר וחצי דבר על ויתור שלי על חיי הזוגיות, על גידול וליווי הבת שלי ועל הרחבת המשפחה, אפשר בהחלט לשלב בין השתיים.
אני מאחלת לכל הנשים ובמיוחד לנשים הצעירות מהעדה הדרוזית להאמין בעצמן, לא לוותר על החלום ועל השאיפה להישגים ולקריירה ולהגשמה עצמית.
כמו שאומרים מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, אני אומרת שמאחורי אישה מצליחה עומדת משפחה תומכת”.
