בשבועות האחרונים הוביל המשרד להגנת הסביבה, באמצעות זרוע הביצוע, החברה לשירותי איכות סביבה, איסוף של פסולת הזפת מכל חופי הים התיכון שספגו נחיתות זפת בשבועות האחרונים.
עד כה פונו יותר מ-750 טונות של פסולת זפת מרשויות חופיות רבות בישראל ומחופים שונים כמו פלמחים, ג’יסר א-זרקה, הרצליה, חוף הכרמל, ראשון לציון, תל אביב, געש, בת ים, עתלית, חוף השרון, חולות יבנה, חיפה, קריית חיים, אשדוד, נהריה, עכו, נתניה, ניצנים וחופי רשות הטבע והגנים.
פסולת הזפת נאספת מהחופים על ידי זרוע הביצוע, ומועברת לאחסון זמני באתר החברה לשירותי איכות הסביבה בנאות חובב. חברי ועדת ההיגוי בפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה אישרו את מסקנות חוות הדעת המקצועית שהגישו אגף חומרים מסוכנים ואגף טיפול בקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, שלפיה הפתרון היחיד המאושר והזמין לטיפול בפסולת הזפת הוא העברתה לטיפול במתקן של חברת אקוסול בנאות חובב.
מתקן זה ייעודי לטיפול בפסולת מסוכנת אורגנית מסוגים שונים ומגוונים, והוא מחזיק באישורים ובהיתרים הנדרשים.
כיוון שפסולת הזפת, המוגדרת כפסולת מסוכנת, לא ניתנת למיון ובנוסף לכך, אחסונה באופן ממושך עלול לגרום למפגעים סביבתיים, הוחלט כי המתקן הוא פתרון הקצה היחידי המתאים לקליטה ולטיפול בפסולת הזפת.
במהלך בחינת החלופות לפתרון קצה לפסולת הזפת נבחנו מספר אפשרויות, בהן טיפול ביולוגי לפירוק הזפת וטיפול בכבשן לייצור מלט, הטמנת הפסולת וייצוא לטיפול בחו”ל. כלל החלופות נפסלו בשל חוסר התאמתן לטיפול בפסולת שנאספה בחופים, בין היתר בשל הרכב הפסולת המשתנה.
מדובר בפסולת זפת אשר מרכיבה העיקרי הוא זפת, אך יש נוכחות חפצים בגדלים שונים המזוהמים בזפת, לרבות פלסטיק, שקיות, צמחיה, חול וצדפים שלא מאפשרים את הטיפול במרבית החלופות.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: “כעת, כשהצלחנו לצמצם את המפגע בחופים ולאסוף למעלה מ-750 טונות של פסולת זפת, אנו עוברים לשלב החשוב הבא והוא הטיפול בפסולת הזפת באתר הקצה.
ביצענו תהליך מורכב וסדור של בחינת חלופות ובסיומו בחרנו את שיטת הטיפול המתאימה ביותר, המצמצמת את הפוטנציאל למפגעים סביבתיים”.
