נתונים מדאיגים מאוד עולים מבדיקת איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה בעקבות פרסום דו"ח מרשם הפליטות וההעברות לסביבה, מפל״ס, לשנת 2025.
באיגוד בחנו את הנתונים שעליהם דיווחו המפעלים אל מול נתוני ניטור, דיגום, פיקוח ותיעוד שנאספו בשטח, ומעלים חשש כי בחלק מהמקרים הדיווחים הרשמיים אינם משקפים את מלוא היקף הפליטות בפועל, הדברים מקבלים משנה חשיבות משום שנתוני המפל״ס מבוססים על דיווחי המפעלים עצמם למשרד להגנת הסביבה, בהתאם לחוק.
על פי הנתונים שמציג האיגוד מתוך מפל״ס 2025, במפעלי מתחם בז״ן נרשמה בשנה האחרונה עלייה של כ-15% בפליטות NMVOC, עלייה של כ-11% בפליטות SO₂, כ-25% בפליטת חלקיקים וכ-44% בפליטות פחמן חד-חמצני, CO.
אלא שבאיגוד מזהירים כי גם הנתונים האלה אינם בהכרח מציגים את התמונה המלאה.
7 ק"ג בדיווח, מול הערכה של עד 100 ק"ג בשעה
אחד הממצאים החריגים ביותר שמציג האיגוד נוגע לתקלה במיכל אחסון במפעל גדיב בשנת 2024 ולפי האיגוד, התקלה נמשכה כארבעה חודשים ובמהלכה נפלט בנזן מהמיכל. הפליטה, לטענת האיגוד, כלל לא הופיעה בדיווח הראשוני של המפעל ורק לאחר פניית האיגוד למשרד להגנת הסביבה עודכנו הנתונים.
על פי העדכון של המפעל, היקף הפליטה הוערך בכ-7 ק"ג בנזן ומנגד, בדיקה מקצועית שביצע האיגוד הצביעה לטענתו על פליטה מוערכת של כ-70 עד 100 ק"ג בנזן במהלך שעה אחת בלבד מתוך תקופת האירוע.
אם ממצאי האיגוד יאומתו, מדובר בפער דרמטי של סדרי גודל בין הדיווח לבין הערכת הפליטה בפועל ולדברי האיגוד, הנושא נמצא כעת בבחינת המשרד להגנת הסביבה.
מצלמה תרמית זיהתה פליטה: האירוע לא נכנס למפל״ס
המקרה בגדיב אינו המקרה היחיד שמציג האיגוד, בחודש מאי 2025 זיהו אנשי האיגוד באמצעות מצלמה תרמית שהוצבה בגג האיגוד פליטה לא אופיינית של חומרים אורגניים נדיפים, VOC, מאחד המיכלים במתחם בז״ן.
בעקבות התיעוד התקיימה ביקורת פתע במפעל והפליטה תועדה גם בנוכחות נציגיו ולפי האיגוד, המפעל טען כי לא אירע אירוע חריג ולא אותרה תקלה.
באיגוד ביקשו מסמכים לצורך המשך הבדיקה, אולם לטענתם אלה לא נמסרו עד היום – והאירוע לא נכלל בדיווח למפל״ס.
גם בשנת 2025 תיעד האיגוד עשן צהוב מאחד ממתקני כרמל אולפינים ולפי תגובת המפעל שהובאה על ידי האיגוד, לא היו בידיו די נתונים כדי לזהות את מקור הגוון הצהבהב ולא הייתה ידועה לו תקלה באותו מועד, ולכן הוא דחה את הטענה להפרה לכאורה.
חיישן הגיע לרוויה ומה קרה לפליטות?
ממצאים נוספים שמציג האיגוד נוגעים לפליטות תחמוצות גופרית ולאירועים שאינם חלק מהפעילות השגרתית של המתחם ולדברי האיגוד, באירועים מסוימים החיישן המנטר את ריכוז תחמוצות הגופרית במתקני בז״ן הגיע למצב של "רוויה", באופן שמעלה קושי לקבוע את היקף הפליטה בפועל.
באיגוד טוענים כי ב-1 באוגוסט 2025, במהלך הדממת מתקן מה"ג 4, הגיע מכשיר הניטור לרוויה במשך יותר מ-24 שעות, אך תוספת הזיהום לא קיבלה ביטוי בדוח המפל״ס.
לדברי האיגוד, לאחר פנייתו דרש המשרד להגנת הסביבה מהמפעל לחשב את תוספת הפליטות, אולם הנתון אינו מופיע בדוח הנוכחי.
הטענה הקשה: 94% מאירועי הבנזן שנבדקו לא דווחו
אולי הנתון המדאיג ביותר שמציג איגוד ערים מפרץ חיפה הוא זה שנוגע לפליטות בנזן ולטענת האיגוד, בעקבות בדיקות שביצע נמצא כי כ-94% מאירועי פליטת הבנזן שנבדקו על ידו אינם מדווחים כלל.
בנזן מוגדר כחומר מסרטן, ולכן כל טענה הנוגעת לפערים בדיווח על פליטתו מחייבת בדיקה רגולטורית יסודית ומהירה.
באיגוד אף מציינים כי בתחנות הניטור הסמוכות למתחם בז״ן, לרבות תחנות המצויות באזורי אוכלוסייה, ניכרת בחמש השנים האחרונות עלייה בחלק מהמזהמים ומעת לעת נמדדות חריגות מערך הסביבה היממתי של חומרים מסרטנים.
מסמך קודם של איגוד ערים מפרץ חיפה מיולי 2025 כבר תיאר שימוש במערך רחב של ניטור רציף, דיגומי ארובות, דיגום סביבתי, חישה מרחוק ומצלמות תרמיות לצורך פיקוח על מתחם בז״ן וכן תיעוד של פליטות משמעותיות שחלקן, לפי האיגוד, היוו חריגה מתנאי היתר הפליטה.
ומי אוכף?
הממצאים שמציג האיגוד מפנים זרקור לא רק כלפי המפעלים אלא גם אל המשרד להגנת הסביבה, הרגולטור הממשלתי שבידיו סמכויות הפיקוח והאכיפה, כאשר חלק משמעותי מהמידע במפל״ס מבוסס מלכתחילה על דיווח עצמי של המפעלים, הפיקוח החיצוני, אימות הנתונים והאכיפה במקרה של פערים הופכים לקריטיים.
אם אכן קיימים אירועי פליטה שאינם נכללים בדיווחים, אם קיימים פערים של סדרי גודל בהערכת פליטות בנזן ואם אירועים שנצפו ותועדו אינם מקבלים ביטוי מלא במרשם, נדרשת מהמשרד להגנת הסביבה תשובה ברורה: כיצד נבדקים הדיווחים, אילו צעדי אכיפה ננקטו ומה נעשה כדי לוודא שהציבור מקבל תמונת מצב אמיתית של האוויר שהוא נושם.
הביקורת כלפי הרגולטור מתחדדת במיוחד לנוכח העובדה שמדובר באזור מפרץ חיפה, שבו פועלים כמה ממקורות הפליטה התעשייתיים המרכזיים בישראל ובסמיכות לאוכלוסייה גדולה.
אביהו האן: "מה שלא דווח לא נמחק מהאוויר"
יו"ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה וסגן ומ"מ ראש העיר חיפה, אביהו האן, מסר: "דו״ח המשרד להגנת הסביבה צריך להיות בסיס לבדיקה, לא תעודת הכשר למפעלים., כאשר אנחנו מוצאים פערים בין מה שמדווח לבין מה שמתגלה בשטח, אי אפשר להמשיך כאילו הכול תקין".
האן התייחס במיוחד למקרה גדיב והוסיף כי הפער בין דיווח של כ-7 ק"ג בנזן לבין הערכת האיגוד של 70–100 ק"ג בתוך שעה אחת "אסור לטאטא מתחת לשטיח".
לדבריו: "המזהם לא יכול להיות גם מי שמזהם, גם מי שמדווח וגם מי שקובע כמה הוא זיהם".
האן הוסיף: "מה שלא דווח לא נמחק מהאוויר ולא נמחק מהמציאות. תושבי מפרץ חיפה זכאים לדעת את האמת המלאה על איכות האוויר שהם נושמים".
ד"ר ליהי שחר ברמן: "הציבור זכאי למידע מלא ומדויק"
מנכ"לית האיגוד, ד"ר ליהי שחר ברמן, ציינה כי העבודה המקצועית של האיגוד מאפשרת להשוות בין דיווחי המפעלים לבין הממצאים שנאספים בשטח ולדבריה, המקרים שאותרו ממחישים את החשיבות של פיקוח מקצועי ובלתי תלוי שאינו נשען רק על דיווח עצמי.
"דוגמת גדיב, האירוע שתועד באמצעות מצלמה תרמית והעשן הצהוב בכרמל אולפינים ממחישים את החשיבות של תיעוד ובקרה שאינם נשענים רק על דיווח עצמי", מסרה.
בז״ן: "הדו"ח מדבר בעד עצמו"
חדשות NWS פנו לבז״ן בעקבות הממצאים והטענות שהציג איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה.
בבז״ן לא מסרו התייחסות מפורטת לטענות שהעלה האיגוד והסתפקו בתגובה קצרה לחדשות NWS: "הדוח מדבר בעד עצמו".
אלא שנוכח הפערים שמציג האיגוד, השאלה שנותרת פתוחה היא איזה דוח אכן מספר את הסיפור המלא: הדיווחים שמגישים המפעלים או הנתונים שמתגלים בשטח.
ובמפרץ חיפה, כאשר מדובר בבנזן, תחמוצות גופרית, חלקיקים וחומרים אורגניים נדיפים, זו כבר אינה רק מחלוקת מקצועית על מספרים, כאשר זו סוגיה של איכות אוויר, בריאות הציבור ואמון הציבור במי שאמורים לפקח על המזהמים.
