החלום של לימור בן רחמים ששונוב, בת 37, להפוך לאימא החל לפני שש שנים.
בדיקת ההיריון אותתה שהתינוק הראשון בדרך, אלא שיומיים בלבד חלפו עד שהתבשרה שההיריון לא התפתח.
לאחר שנה וחצי של ניסיונות פנתה לימור למרכז בריאות האישה של ‘מכבי’ ולאחר תקופה מאתגרת של שנה וחצי נוספות שכללה שאיבות, הקפאות ושתי הריונות חוץ רחמיים, הרופא בישר לה על זוג תאומים שבדרך.
“התפללתי ליום שאחזיק אותם בידיים”, היא משתפת, אלא שבשבוע ה-24 הבעיות החלו לצוץ, העוברים חדלו להתפתח, הרופאים נאלצו לבצע ניתוח קיסרי ולצערה של לימור התינוק הראשון לא שרד לאחר ארבעה ימים של מאבק.
חודשיים לאחר מכן גם התינוק השני לא שרד.
“הגעגועים גמרו אותי, הפחד המשיך לגדול ואיתו השאלה האם ומתי אהיה אמא”.
שלושה חודשים לאחר מכן היא חזרה בכוחות מחודשים לניסיון נוסף למרפאת הפוריות ב-‘במכבי שירותי בריאות’, קריית מוצקין והחלה שוב במסע ארוך ומייגע עם תיקווה מחודשת.
הדרך הייתה קשה וארוכה, אך בזכות האמונה שלה ובליווי אישי של ד”ר סאמר חורי, רופא מטפל במרפאת הפריון ואלונה ווליך, האחות האחראית הרגע המיוחל הגיע.
לאחר תהליך של חמש שנים במרפאת הפוריות, ד”ר חורי בישר ללימור בשנית כי העבודה הקשה השתלמה, הבדיקות תקינות ויש למה לצפות.
“לא האמנתי שהגעתי לרגע , יש עובר ודופק אבל קשה לי לשמוח כי למדתי על בשרי שעד שאין לי תינוקת בידיים שום דבר לא נגמר.
בבקשה אלוהים תשמור לי על ההיריון הזה אמרתי, זה כל מה שרציתי”
בשבוע ה-38 זה אכן קרה וכמו המסע של לימור גם הפעם זה לא בא בקלות.
“קבענו לבצע זירוז, לאחר שהבנתי שאין התקדמות טובה וחייבים להימנע ממצוקה עוברית.
בהחלטה משותפת מול הצוות הרפואי הוחלט לבצע ניתוח קיסרי ובשעה 14:07 נולדה הנסיכה שלי, המלכה שלי, האהבה שלי תבל ששונוב.
אני עדיין לא מאמינה שאני אמא”, סיכמה המטופלת.
ד”ר סאמר חורי, רופא מטפל במרפאת הפריון של מכבי שירותי בריאות בקרית מוצקין, סיכם: “לאורך כל הדרך האמנו שיחד נצליח לעמוד באתגר.
זכינו ללוות זוג נחוש ואמיץ, שכל יום האמין שיחד נצליח לעשות זאת. אנחנו שמחים שכך הסתיים הטיפול ושלימור סוף סוף זכתה בדבר הכי חשוב שיש.
מאחלים לה בריאות אתנה ואנחנו תמיד פה עבורה”.
מזל טוב.
