אם צעירה, בת 31, מישוב קהילתי בצפון, הפכה לשבר כלי, לאחר לידה ממושכת וטראומתית, אותה עברה בבית החולים ‘העמק’ בעפולה, כך נטען בתביעה אותה הגישו בשמה עורכי הדין רן שפירא וספי קלו, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.
על פי התביעה, בתחילת ספטמבר 2018 ולאחר ארבעים שבועות של היריון תקין לחלוטין, התקבלה היולדת בבית החולים ‘העמק’ בעפולה, לאחר שחוותה ירידת מים, כאשר הצוות הרפואי שבדק אותה, המליץ על זירוז לידה באמצעות אוקסיטוצין, הורמון טבעי המקל על פתיחת צוואר הרחם בלידה, כפי שנטען בכתב התביעה.
לדברי עוה”ד שפירא וקלו, בשלב זה נכנסה היולדת להמתנה ממושכת ובלתי מוסברת, של יותר מיממה ולאורך כל אותן שעות התלוננה היולדת על כאבים עזים וביקשה לעבור לידה, אך צוות בית החולים טען כי אין בנמצא חדרי לידה פנויים, לטענת התביעה.
על פי התביעה, בחלוף 32 שעות מתחילת ירידת המים, הוכנסה האישה לחדר הלידה והחלה לעבור את השלב השני של הלידה, שלב שבו היולדת אמורה לעבור פתיחת רחם מלאה, באופן טבעי או בשיטות זירוז שונות.
על פי הנטען, לאחר כ-5 שעות נוספות שבהן שהתה היולדת בפתיחה מלאה של הרחם ואשר במהלכן נרשמה תנועה איטית מאד ביציאת הוולד, הוסבר לאישה שעומדות בפניה שתי חלופות של לבצע ניתוח קיסרי או לעבור לידת וואקום, באמצעות שולפן ריק.
האישה, כך נטען, בחרה בלידת ואקום, שגם היא ארכה דקות ארוכות ובמהלכה, כך העידה האישה, קפץ הרופא המיילד על בטנה שלוש פעמים, פעולה מעוררת מחלוקת שנאסרת בבתי חולים רבים בארץ ובארצות רבות בחו”ל, לפי התביעה.
בתביעה צוין, כי הפעולה החריגה לא הוזכרה בשום רישום מרישומי הלידה, גם זאת בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
מיד לאחר הלידה החלה האישה לסבול מדימום נרתיקי מאסיבי והושארה לטיפול ומעקב בבית חולים ‘העמק’, למספר יממות נוספות והיא שוחררה לביתה לבסוף, כשהיא סובלת מכאבים ומקצב לב מואץ לטענתה.
לדברי עוה”ד שפירא וקלו, מאז הלידה לא שבה האישה לאיתנה והחלה סובלת מכאבים עזים במפשעה, עם הקרנות קשות לרגליים.
עוד נטען כי סבלה מכאבים בלתי נסבלים שהובילו אותה לשישה הליכים רפואיים חודרניים נוספים, שגם לאחריהם, לא ניכר שיפור ניכר במצבה.
לתביעה צורפה חוות דעתו של ד”ר אלכסנדר קונדראה, רופא נשים, מנהל היחידה (בדימוס) לכירורגיה מתקדמת של רצפת האגן ואורוגינקולוגיה בבית החולים וולפסון ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
ד”ר קונדראה קובע בחוות דעתו: “כשל משמעותי נמצא בפעולת הצוות הרפואי בכך שאפשר לשלב השני של הלידה להימשך למעלה מ-5 שעות תוך סיומו ביילוד מכשירני אלים”.
לדברי המומחה, הדבר עומד בניגוד לקונצנזוס המיילדותי, לפיו הזמן המקסימלי להימשכות השלב השני של הלידה הוא 3 שעות, ולכל היותר 4 שעות בכפוף להתקדמות בלידה.
המומחה מטעם התביעה מציין כי: “בשעה 1:15 לפנות בוקר, נרשם שאין התקדמות בירידת הראש ולכן היה חייב כבר פה להיערך דיון ובו בין היתר לשקול את נושא הניטור העוברי, מנח הראש וכו’, וכן לשקול גם אפשרות לפנות להליך של ניתוח קיסרי.
כך ניתן היה גם להסביר ליולדת את המצב ולאפשר לה שיקול דעת וגם לפעול רפואית בצורה שהייתה מונעת את הנזק”.
לדבריו, בשעה 03:02 לפנות בוקר, המיילדת הבחינה כי חל עיכוב משמעותי ביציאת הוולד על פי מנח ראשו, והבינה שיש צורך לדווח מיד לרופאים, אך הם היו בניתוח ולכן הדיווח התעכב באופן משמעותי ביותר.
ד”ר קונדראה ממשיך בתיאורו: “גם לאחר כשעה וחצי (6:33) עדיין לא נמצא הזמן לדווח לרופאים למרות שנרשם כי התובעת בפתיחה גמורה מזה 4 שעות ושציר הראש יורד לפלוס 3.
דחיית הדיווח גם בשעה 3:02 אך קל וחומר בשעה 4:33 היא קריטית ועולה לכדי רשלנות של ממש.
בשעה 5:06 נרשמה פעולת הוואקום.
דווח כי הרופא קפץ על בטנה של התובעת 3 פעמים ואז בוצע חיתוך של החיץ ופעולת הוואקום”.
“חשוב לומר כי הפעלת לחץ על בטנה של התובעת מהווה סיכון לגרימת נזקים ולכן פעולה זו אסורה בחדרי לידה רבים בארץ ובעולם.
גם אם פעולה זו הייתה מותרת באירוע הנדון, לכל הפחות הייתה חובה להסביר את משמעותה לתובעת ולקבל את הסכמתה לסיכונים אלו”, קובע ד”ר קונדראה.
בסיום חוות דעתו קובע ד”ר קונדראה כי התובעת סובלת, בשל הלידה הטראומטית, מנכות צמיתה בשיעור של 40% עקב חוסר יכולת לשלוט בסוגרים, 10% נוספים בשל שלפוחית שתן רגיזה, ו-20 אחוזי נכות נוספים בשל חוסר יכולתה לקיים מגע מיני, כל זאת על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי, כפי שציינו במשרד עורכי הדין המייצג.
על פי התביעה, מאז הלידה סובלת האישה מכאבים עזים, קשיים בהירדמות, קושי לעמוד ולשבת, חוסר יכולת לקיים יחסי מין, ובעיות בשליטה בסוגרים.
בחודש אוקטובר 2022, נבדקה התובעת ע”י ד”ר רשף עמיקם, מומחה לנוירולוגיה ובחוות דעתו הוא מציין כי מאז הלידה הקשה סובלת האישה: “מכאב נוירולוגי/נוירופאטי קשה המפריע מאד לאיכות חייה, בהליכה, ישיבה, עמידה, בכל תנוחה, לא מאפשר לישון ללא קנאביס.
בריחת גאזים… סובלת גם מפגיעה נפשית על רקע זה.
היא מוגבלת בעבודה פיזית ולא יכולה לחזור לעבודתה…”
התובעת נבדקה ביולי 2023 על ידי ד”ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וברפואת כאב, שקבע כי בשל הלידה הטראומטית, נותרה התובעת עם תסמונת כאב עצבי כרוני באגן אשר גורמת למגבלה תפקודית משמעותית שמתבטאת בכאבים נמשכים לאורך היום והלילה, עייפות, חוסר ריכוז ופגיעה במוטיבציה.
בחוות דעתו, קבע ד”ר דיין, כי התובעת סובלת מנכות בשיעור 30% לפי תקנות הביטוח הלאומי, כך צויין בכתב התביעה.
לתביעה צורפה גם חוות דעתו של ד”ר סרג’יו מרצ’בסקי, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, שקבע כי בעקבות חוויית הלידה, וההידרדרות במצבה הרפואי, סובלת התובעת מהפרעת דחק בתר חבלתית אשר מתבטאת בחרדה, במחשבות פולשניות ובמצוקה רגשית קשה.
עוד ציין המומחה, כי התובעת סובלת מפגיעה משמעותית ביותר בתפקוד האישי, המשפחתי והחברתי וכן מפגיעה תעסוקתית ניכרת ולדבריו, לאחרונה, בשל החמרה במצבה הרפואי והנפשי, התובעת אינה מסוגלת לעבוד כלל והיא מתקשה לתפקד גם במשימות יומיומיות פשוטות ואף ההגעה לטיפולים פסיכולוגיים מהווה עבורה משימה קשה לביצוע.
בחוות דעתו, קבע ד”ר מרצ’בסקי, כי התובעת סובלת מנכות נפשית צמיתה בשיעור 50% לפי תקנות הביטוח הלאומי.
עוה”ד שפירא וקלו: “טרם הלידה הייתה התובעת אישה חברותית, נמרצת ומלאת שמחת חיים.
כתוצאה מהלידה הטראומתית הנובעת מרשלנותו של הצוות הרפואי בבית חולים ‘העמק’, התובעת התמוטטה נפשית ופיזית, והפכה לשבר כלי.
בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את קופת חולים ‘כללית’, המפעילה את מרכז הרפואי ‘העמק’ בעפולה, לפצות את התובעת בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט, עד 2.5 מיליון שקלים”.
מבית חולים העמק בעפולה השייך לכללית מסרו בתגובה על כתב התביעה לחדשות NWS: “בית החולים קיבל את כתב התביעה ולומד אותה.
ההתייחסות תיעשה במסגרת ההליך המשפטי”.
כאמור התביעה הוגשה ומתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב.
