היכן עובר הגבול בין חייו הפרטיים של שופט לבין המעמד הציבורי והסמכות השיפוטית שהוא נושא עמו גם לאחר שהוא יוצא מאולם בית המשפט?
החלטה משמעותית של נציבות תלונות הציבור על שופטים מחדדת את הסוגיה ומציבה גבולות לפעילותם של שופטים ברשתות חברתיות ובפורומים מקוונים.
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, מצא מוצדקות מספר תלונות שהוגשו נגד שופטת מכהנת בעקבות פעילותה בפורום וואטסאפ של שדולת הנשים, שבו חברות יותר מ-500 משתתפות ובהחלטה נקבע כי ההתנהלות שנבחנה עלולה לפגוע במראית פני הצדק ובאמון הציבור בניטרליות השיפוטית.
יותר מ-500 משתתפות: "לא יכול להיחשב מרחב פרטי"
אחת הקביעות המרכזיות בהחלטה נוגעת לעצם האופן שבו יש להתייחס לקבוצות ולפורומים ברשת, כאשר הנציב קבע כי פורום המונה יותר מ-500 משתתפות אינו יכול להיחשב למרחב פרטי או סגור במידה המאפשרת לשופט להתבטא בו כאילו מדובר בשיחה פרטית.
עוד נמצא כי בפורום מתקיים גם שיח בנושאים פוליטיים וציבוריים השנויים במחלוקת וכי שדולת הנשים עוסקת, בין היתר, בקידום מדיניות באמצעות כלים משפטיים ובייזום פעילות משפטית וציבורית.
בנסיבות אלה נקבע כי חברות פעילה של שופטת מכהנת בפורום אינה מתיישבת עם חובות האיפוק והריסון החלות על שופטים ועם כללי האתיקה לשופטים.
עם זאת, הנציב הבהיר במפורש כי החלטתו אינה מהווה ביקורת על שדולת הנשים, מטרותיה או פעילותה. לדבריו, הקושי הוא בחברותה של שופטת מכהנת בפורום המזוהה עם גוף העוסק גם בייזום הליכים משפטיים ובנושאים המצויים במחלוקת ציבורית.
המסר בהחלטה רחב יותר מהמקרה הפרטני: שופט נדרש להקפיד לא רק על עצמאותו ואי-תלותו בפועל, אלא גם על מראית פני הדברים ועל אמון הציבור בניטרליות של מערכת המשפט.
שתי מילים שעשו את ההבדל: "לטיפולכן"
התלונות עסקו גם במודעה שפרסמה השופטת בפורום ובה מסרים שונים לגברים ולנשים, השופטת צירפה לפרסום את המילה "לטיפולכן".
לדברי השופטת, כוונתה הייתה לעורר דיון פנימי בנוגע לייצוג מגדרי סטריאוטיפי ולא להניע את חברות הקבוצה לפעולה והנציב, עם זאת, הגיע למסקנה אחרת באשר למשמעות האפשרית של הפרסום.
בהחלטה נקבע כי בהקשר שבו נכתבו הדברים, הכיתוב עשוי היה להתפרש כהנעה של חברות הפורום לפעול נגד גורם חיצוני, כאשר הנציב אף הזהיר כי שימוש בלשון המניעה לפעולה בפורום המבקש לפעול נגד אפליה מגדרית עלול להפוך שופטת ל"שותפה אסטרטגית" בייזום מהלכים שיפוטיים ובכך לטשטש את הגבול שבין התפקיד השיפוטי לבין פעילות ארגוני החברה האזרחית.
שופטת המליצה על עורך דין שהופיע בפניה: "הכי טוב"
החלק הרגיש במיוחד בהחלטה עוסק ביחסים שבין שופטים לעורכי דין המופיעים באולמותיהם.
על פי תמצית ההחלטה, השופטת המליצה בקבוצה על עורך דין המופיע בפניה ואף תיארה אותו כ"הכי טוב", ההודעה נמחקה בהמשך.
השופטת טענה כי ההודעה נועדה להישלח כהודעה פרטית אך נשלחה בטעות לקבוצה כולה והבהירה כי אין לה זיקה אישית או עסקית לאותו עורך דין.
אלא שהנציב קבע כי המלצה פומבית של שופטת על עורך דין המופיע בפניה, ובמיוחד תיאורו כ"הכי טוב", אינה ראויה ועלולה ליצור מראית עין של העדפה ולפגוע באמון הציבור בשוויון בין בעלי הדין ובאי-משוא הפנים של בית המשפט.
גם הטענה שמדובר בטעות טכנית, נקבע, אינה מבטלת את הפגם האתי שנוצר ומנגד, הנציב קיבל את הסבר השופטת באשר למחיקת ההודעה ולא מצא כי היא נמחקה בניסיון להעלים ראיות.
במהלך בירור התלונות התברר אירוע נוסף. הנציבות בחנה הודעה שבה סייעה השופטת, באמצעות בתה, בהפניה למשרה משפטית וגם כאן העיר הנציב כי שימוש במעמד השיפוטי לצורך קידום עניינו של אדם אחר עלול לעורר קושי בהתאם לכללי האתיקה לשופטים.
התלונות מוצדקות, אבל לא יהיה הליך משמעתי
למרות הקביעות הברורות, הנציב החליט כי הפגמים שנמצאו אינם מגיעים לרף המצדיק המלצה על הליך משמעתי נגד השופטת או על סיום כהונתה.
במקום זאת הורה הנציב למנהל בתי המשפט להסב את תשומת לבה של השופטת לכך שמוטב כי תנתק כל זיקה לפורום ותעזוב אותו.
להחלטה עשויות להיות השלכות רחבות יותר על מערכת המשפט כולה, כאשר הנציב המליץ למנהל בתי המשפט לשקול גיבוש כללים ברורים באשר להשתתפות שופטים ברשתות חברתיות ובפורומים מקוונים וכן לחדד בפני השופטים את האיסור והקושי הכרוכים במתן המלצות על עורכי דין, ברשתות החברתיות ובכלל.
לא רק מה נעשה באולם, אלא גם כיצד הדברים נראים לציבור
ההחלטה מעלה לסדר היום שאלה שהופכת משמעותית יותר ככל שהרשתות החברתיות הופכות לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום: האם שופט יכול להשתתף בקבוצות גדולות, להביע עמדות, להעביר תכנים ולהמליץ על אנשי מקצוע באותה חופשיות שבה עושה זאת כל אזרח אחר?
מעמדם הייחודי של השופטים והסמכויות הנתונות בידיהם מחייבים, לפי העיקרון העולה מהחלטת הנציב, זהירות מוגברת גם מחוץ לאולם המשפט, החשש אינו חייב להיות לקיומה של הטיה בפועל, די בכך שהתנהלות מסוימת עלולה ליצור בעיני בעל דין או הציבור מראית עין של העדפה, זיקה או עמדה מוקדמת.
במיוחד בולטת בהקשר זה ההמלצה על עורך דין המופיע בפני אותה שופטת, החלטת הנציב מבהירה כי גם כאשר אין קשר אישי או עסקי בין השניים, עצם ההמלצה הפומבית עלולה לערער את מראית השוויון הנדרשת מכל מי שנכנס לאולם בית המשפט.
בשלב זה, בתמצית ההחלטה שפרסמה הנציבות אין זיהוי של השופטת, בית המשפט שבו היא מכהנת או מחוז כהונתה ולכן לא ניתן לבסס על המסמך עצמו זיקה לאזורנו או בכלל, כאשר ההחלטה, עם זאת, מופנית במהותה לסוגיה מערכתית הנוגעת לשופטים בכל בתי המשפט בישראל.
כעת יהיה מעניין לראות האם הנהלת בתי המשפט תאמץ את המלצת הנציב ותקבע לראשונה גבולות מפורטים וברורים יותר להתנהלות שופטים בוואטסאפ, ברשתות החברתיות ובפורומים מקצועיים, ובפרט בכל הנוגע לקשרים פומביים ולהמלצות על עורכי דין המופיעים בפניהם.
