מכשיר טלפון סלולארי נתפס מידיו של עורך הדין במהלך חקירתו, זאת כאשר העורך הדין נחקר בחשד לביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות, פרסום תצלום משפיל ועבירה של איומים.
אמש (ראשון) התבקש בית משפט השלום להורות על הארכת תפיסת הטלפון הסלולארי אף מעבר ל-48 שעות, כאשר נציג לשכת עורכי הדין העביר תגובתו בכתב ובה הוא מפרט את עניין חיסיון עורך דין לקוח, כפי שנקבע בסעיף 48 לפקודת הראיות וכן סעיף 90 בחוק לשכת עורכי הדין.
עו”ד תמי אולמן, יו”ר לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, בתגובה לפניית חדשות NWS: “מכשיר הפלאפון הוא עולם ומלואו.
מדובר בעורך דין אשר יש לו לקוחות רבים ולהם חסיון ביחסי עורך דין לקוח ואין כל סיבה לחיטוט במכשיר פרטי של כל אדם באשר הוא”.
הכרעת הדין כפי שניתנה על ידי כבוד השופט דורון פורת, נשיא בית משפט השלום בנצרת
“פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ”ט – 1969 בסעיף 32 יש הסדרה של דרך תפיסת חפצים.
בסעיף 32 (א) נאמר כי “רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה“.
סייג לאמור ברישא של הסעיף מצוי בסעיף 32 (ב) “על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל”א – 1971, אלא על פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו“.
מכשיר הטלפון הסלולארי הוא בבחינת “מחשב” והחומר האגור בו עולה על הגדרת “חומר מחשב”.
עורך דין הוא בבחינת עסק של מי שמספק שירות לציבור, ומכאן שמכשיר הטלפון הנייד נכנס לגדרו של מכשיר המשמש מוסד במהלך העסקים הרגיל. העובדה שמכשיר הטלפון משמש את עורך הדין בעסקו וגם משמש אותו באופן אישי, איננה פוגמת בקביעה כי מדובר במחשב מוסדי.
התוצאה המתקבלת היא, כי היה על היחידה חוקרת להצטייד מבעוד מועד בצו שופט לתפיסת המחשב או חומר המחשב בטרם נתפס מכשיר הטלפון הנייד.
אכן בסמכותו של בית המשפט במקרים קיצוניים, לאפשר את התפיסה ולהורות על תפיסת המכשיר בדיעבד, אולם הדבר יעשה בזהירות ובמשורה תוך איזון של כל השיקולים ובכלל זה החשדות והנסיבות שבהן נתפס המחשב המוסדי.
במקרה שלפניי, לא מצאתי כי לא ניתן היה לקבל צו של שופט לתפיסת מכשיר הטלפון הנייד, בטרם חקירתו של עורך הדין. לא היה זה בסמכותו של השוטר לתפוס את מכשיר הטלפון הנייד מרגע שעורך הדין ציין בפניו כי מדובר במחשב מוסדי.
נוכח התוצאה אליה הגעתי, הרי שאינני נדרש לדון כלל בשאלת חיסיון עורך דין לקוח. הגם שיאמר, כי חיסיון עורך דין לקוח איננו חל מקום שעורך הדין נחשד בביצוע עבירה פלילית.
אשר על כן, אין אני נעתר לבקשה להארכת הצו לתפיסת מכשיר הטלפון ואני מורה על השבת המכשיר לידי המשיב לאלתר”.
