בית הדין האזורי לעבודה בנצרת הפך לאחרונה את החלטתו של המוסד לביטוח לאומי, שסירב להכיר במנהל של מזנון ציבורי, בן 46, כנפגע עבודה.
הנפגע עבד כמנהל שכיר בחברה של אשתו, אשר מנהלת מזנון במוסד ציבורי, כאשר על פי תביעת העובד, שהוגשה באמצעות עו”ד יונתן שוב, עסק העובד בהעברת מקרר תעשייתי מביתו למזנון הציבורי.
כדי לנתק את המקרר מהחיבור לחשמל שנמצא על גג ביתו, טיפס התובע על כיסא ומשם לשולחן, אלא שבמהלך הפעולה, כך על פי התביעה, נחבט העובד מחפץ כלשהו בראשו, נפל למשטח הבטון שלמרגלות המקרר ואיבד את הכרתו.
בתו בת ה-12, כך נטען, היא זו שמצאה אותו מוטל על הרצפה והזעיקה את אמה והגבר הובהל לבית החולים עם פגיעה רב מערכתית, כשהוא מחוסר הכרה, מורדם ומונשם.
לאחר שהתאושש, הגיש הגבר תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה, אולם תביעתו נדחתה, בנימוק כי התאונה אירעה בביתו, תוך כדי עיסוקו בענייניו הפרטיים.
כמו כן, טענו במוסד לביטוח לאומי כי הנפילה והפגיעה בתובע תואמות לנפילה מגובה הגג ולא מגובה המקרר: “לפיכך, אין לראות בתאונה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתך”, נכתב בהחלטתם.
בתביעה אותה הגיש בשם התובע עו”ד יונתן שוב, נטען כי במסגרת העסק המשפחתי, מפעילים בני הזוג שירותי קייטרינג, ולצורך כך, מסתייעים, בין השאר, במטבח שבביתם הפרטי.
לטענתו המקרר, שאותו ביקש העובד להעביר הוא מקרר עסקי, שסייע להם לאחסון ולקירור הזמנות הקייטרינג.
לדברי עו”ד שוב, בעיצומו של משבר הקורונה, חלה, מצד אחד, הפחתה משמעותית בנפח העבודה של שירותי הקייטרינג, אך מצד שני, חלה עלייה בפעילות המזנון הציבורי שבבעלות המשפחה, לכן, כך נטען, היה צורך להעביר את המקרר מחצר הבית אל העסק.
לטענת עו”ד שוב, התאונה שאירעה לתובע היא תאונת עבודה לכל דבר ועניין, שכן העברת המקרר ממקום אחד המשמש את עסקו למקום אחר, המשמש אף הוא את עסקו, מהווה פעולה הנדרשת למשלח ידו.
עו”ד שוב טען: “המסקנה היחידה היא שמדובר בתאונה מצערת, אשר אירעה תוך כדי ועקב עבודת התובע.
המוסד לביטוחלאומי לא הצליח להציג ולו ראיה אחת התומכת בטענתו, לפיה התובע נפל עת שהה על גג ביתו”.
כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן מבית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבלה לאחרונה את תביעת הגבר וחייבה את המוסד לביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה, כמו כן השופטת דחתה את טענת המוסד לביטוח לאומי, לפיה הגבר נפל מגג ביתו ולא מגובה המקרר.
בעקבות החלטת בית הדין לעבודה, הוזמן העובד לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ובימים אלה התקבלה ההחלטה, לפיה הוא זכאי לקצבה חודשית בסך 5,505 שקלים לשארית חייו.
עוד קבעה הוועדה, כי בשל אופי הפגיעה הקשה, יתקשה הגבר לשוב לעבודתו הפיזית ולפיכך יש להפעיל במקרה זה את תקנה 15 במלואה ולהכפיל את הגמלה המגיעה לו.
עו”ד שוב מסביר, כי תקנה 15 לחוק הביטוח הלאומי הותקנה כהשלמה לאופן שבו נקבעות דרגות הנכות של נפגעי עבודה.
תקנה 15 מבקשת לבחון את ההשפעה של הנכות על תפקודו היומיומי של נפגע העבודה, מעבר לנכותו הפיזית ומאפשרת במקרים שבהם התפקוד היומיומי נפגע בצורה קיצונית, להגדיל את גובה הפיצויים עד ל-50% מעבר למה שמחייבת דרגת הנכות הפיזיולוגית.
לדברי עו”ד שוב, בשל הפעלת תקנה 15, יזכה הגבר לגמלה בגובה של כ-7,500 שקלים בחודש, לשארית חייו, גמלה שתסתכם, ככל הנראה בלמעלה ממיליון שקלים.
עו”ד יונתן שוב, עוסק בתחום נזקי הגוף, תאונות דרכים וייצוג תובעים במוסד לביטוח לאומי.
