הנאשם, אדם נורמטיבי, ואזרח שומר חוק אשר עבד כמאבטח בעיר חיפה ונקלע לסיטואציה בה פעל בהעדר שיקול דעת וקיפד חייו של אדם אחר, כך מתואר בגזר הדין של השופטים בחיפה.
הנאשם אירח והלין בדירתו את המנוח בזמן שהותו של אשתו בחו”ל. המנוח, יליד 1980, דר רחוב חסר בית, מכור לחומרים ממכרים, ריצה שורה של עונשי מאסר בגין עבירות שונות, אשר פעם אחר פעם תר לעצמו מקום לשהות בו, חיפש אמצעי מחייה ונזקק לצורך זה לעזרתם של אחרים, נכנס לדירתו של הנאשם.
הנאשם, שחס על המנוח, חלק עימו את מזונו וכספו ואף נתן לו מפתח לדירתו ומשחזרה אשתו של הנאשם ארצה ביולי 2021 ומשהתברר לה שהמנוח ממשיך להתגורר בדירה, עזבה את הדירה וביקשה מהנאשם לדאוג לכך שהמנוח יעזוב את הדירה.
בתאריך 21.8.21 הנאשם ביקש מאשתו שתמתין לו מחוץ לדירה בזמן שהוא מנסה שוב לפנות את המנוח מהדירה ובין הנאשם למנוח התפתח עימות נוכח התנגדותו של המנוח לעזוב את הדירה, ובליבו של הנאשם גמלה ההחלטה לגרום למותו של המנוח.
הנאשם הוציא את אקדחו מהכספת וירה בראשו של המנוח אשר גרמה למותו במקום.
בית המשפט קובע בפסק דינו כי מדובר במקרה מיוחד במינו שלו נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן אשר חייבות לבוא לידי ביטוי בקביעת מתחם הענישה ההולם.
נסיבות במקרה מצביעות על כך שהרצח בוצע מתוך תחושת חוסר אונים קשה שהייתה מנת חלקו של הנאשם, בניסיונותיו להתמודד עם המנוח, אשר למעשה השתלט על דירתו וסירב לעזבה במשך חודשים.
השופטים ציינו כי, מכלול הנסיבות מלמד כי המנוח פגע במרקם חייו העדין של הנאשם, אדם קשה יום, שעלה ארצה עם רעייתו, אשר נאבק בקשיי הקיום היומיומי, עבד בעבודה אחראית כדי לפרנס את עצמו ואת רעייתו ואשר דאג לאמו המתמודדת עם דמנציה והשוהה בבית הורים מוגן.
פריצתו של המנוח אל סביבת חייו של הנאשם וסירובו לשחררו מאחיזתו קלעו את הנאשם למצוקה נפשית של ממש, לתחושת חוסר אונים וחוסר ישע, הנאשם חש מבויש ונבוך כלפי שכניו, כלפי רעייתו וכלפי מעסיקיו וחש במבוי סתום.
נסיבות אלו הובילו את הנאשם בחיפה לעשות את המעשה הנורא המתואר בכתב האישום כמעשה של ייאוש.
השופטים מדגישים כי, אין כל ספק, שהתנהלותו המתוארת לעיל של המנוח אינה מהווה בשום אופן הצדקה למעשה הרצח אותו ביצע הנאשם.
התיק הגיע להסדר טיעון ללא הסכמה על מידת הענישה, המאשימה עתרה לענישה של לפחות 27 שנות מאסר והסנגוריה עתרה למאסר של מתחת ל-10 שנים בשל המורכבות הרפואית בה שוהה הנאשם.
בהגיעו לגזור את גזר הדין, בית המשפט שקל את הנסיבות הייחודיות המתוארות בתוספת מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, אשר התדרדר לאור השהייה מאחורי סורג ובריח שפגעה בבריאותו של הנאשם שמאובחן כיום כחולה סיעודי עם דימום כרוני במוחו.
בשים לב לגילו, בית המשפט קובע כי הותרתו תקופה ארוכה מאד מאחורי סורג ובריח תדון אותו לסיים חייו שם.
אי לכך ומבלי להקל ראש בתוצאות הנוראות של מעשיו, בית המשפט מצא כי נסיבותיו הרפואיות הקשות של הנאשם מצדיקות חריגה מסוימת ממתחם העונש ההולם, חריגה אשר מותירה פתח צר לתקווה שהנאשם ישתחרר מכלאו ולא יקיץ ימיו מאחורי סורג ובריח.
בסופו של יום, בית המשפט גזר על הנאשם, 18 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו.
24 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירת אלימות מסוג פשע ו-120,000 שקלים פיצויים, אשר יחולקו שווה בשווה בין אמו של המנוח לאחותו.
