בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע היום את תושב חיפה בעבירות של מעשה מגונה ב-6 קטינות, שלא בהסכמתן החופשית.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין בשש מתלוננות, חמש מהן קטינות שלא מלאו להן 16 בעת ביצוע המעשים וכתב האישום שהוגש נגד הנאשם מגולל שלושה אישומים בעניין 6 קטינות.
הנאשם כפר בכל המיוחס לו וטען כי לא היו דברים מעולם ולטענתו כל התלונות הן פרי נקמה בו ועלילת שווא בשל כך שהפסיק בשלב כלשהו להזרים כספי תרומות לקהילה.
עוד נטען שכל התלונות הן פרי דמיונן של המתלוננות בשל שמועות ורכילויות שיצרו “זיהום סביבתי” במצב בו כולם מדברים עם כולם והרכילות הופכת למציאות.
עוד הוא טען כי אם היו נגיעות, הרי שמדובר בנגיעות מקריות בשל הצפיפות בכל המקומות בהם מיוחסות לו העבירות, הן בביתו והן ברחבת בית הכנסת.
בית המשפט בהכרעת הדין דחה את טענת העלילה שהועלתה על ידי הנאשם ללא כל תימוכין ראייתי ואף נסתרה בראיות מוצקות, נדחתה הטענה בדבר זיהום ראייתי או תאום עדויות וכן נדחתה הטענה לפיה בשל צפיפות אולי היו נגיעות מקריות בטעות, נטולות כוונה מינית.
בית המשפט קבע כי ההיפך הוא הנכון וכי הנאשם ניצל את הצפיפות ובחסותה ביצע את המעשים בקטינות התמימות שלא ידעו מהי עבירת מין ושבטחו בנאשם בהיותו ידיד המשפחה ובהיות ביתו מקום בטוח.
כל אלה הוכחו למעלה מספק סביר בעדויות הכנות והמתונות שלימדו על שיטה ומעשים דומים.
בית המשפט קבע כי להבדיל מעדויות המתלוננות בכל האישומים שהעידו על פגיעתן והעדים האחרים, עדותו של הנאשם הייתה נכלולית, מגמתית, מבולבלת, רצופת המצאות תוך כדי התפתחות החקירה, לא עקבית ולא ניתנת לאמון בכל דבר רלוונטי שהוא.
בית המשפט קבע כי כל אדם בר דעת, יודע היטב להבחין מתי מדובר בנגיעה שנעשתה בו בטעות ומתי מדובר במעשה מכוונן הנושא אופי מיני.
המתלוננות היו אותנטיות, הגונות ונטולות רגש נקמה. הן לא דווחו על נגיעה מקרית אלא על חיכוך, ליטוף, מריחת היד, הכנסת יד מתחת לחולצה, לחיצה על איבר מין.
כל אלו לא יכולים להיות פרי טעות בהיסח הדעת וצבר המעשים הדומים בהזדמנויות שונות לא מותיר מקום לספק שאין מדובר בנגיעות מקריות, כך לפי ההרשעה של בית המשפט.
לסיום נמסר כי, תחנת משטרת זבולון חקרה את התיק הקשה והמדובר.
