בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענת ההסתדרות וקבע בפסק דין תקדימי כי קיימת אפשרות להכיר במי שאינו המעסיק הישיר כמעסיק, לצורך חוק הסכמים קיבוציים ובתוך כך להטיל עליו חובה לנהל משא ומתן קיבוצי,
בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, דחה את ערעורה של ההסתדרות וקבע כי אין להטיל על רשת מסוימת חובת ניהול משא ומתן קיבוצי על תנאי העבודה של הרוקחים בסניפי הרשת.
יחד עם זאת, קיבל בית הדין הארצי את טענות ההסתדרות העקרוניות וקבע כי ככלל ניתן לחייב את מעניק הזיכיון בקיום משא ומתן קיבוצי על תנאי עובדי הזכיין.
לאור טענת ההסתדרות למעורבות הרשת בתנאי העבודה של הרוקחים המועסקים תחת הזכיינים, דרשה ההסתדרות את מעורבות הרשת גם בהליך המשא ומתן הקיבוצי בעניין תנאי הרוקחים.
משסירבה הרשת לעשות כן, פנתה ההסתדרות לבית הדין האזורי, בבקשה לקבוע כי אותה הרשת הינה מעסיקתם של הרוקחים לצורך חוק הסכמים קיבוצים וכי יש להטיל עליה חובת ניהול משא ומתן קיבוצי על תנאי העבודה של הרוקחים בהיותה גורם המעורב ומשפיע על תנאי עבודתם ועל אף שאינה מעסיקתם הישירה.
לאחר הליך ארוך ומורכב שנוהל בבית הדין האזורי, דחה בית הדין את בקשת ההסתדרות ובהתבסס על המבחנים המקובלים לבחינת יחסי עובד מעסיק קבע כי, אין לראות ברשת כמעסיקה של עובדי החנויות, לרבות הרוקחים.
ההסתדרות ערערה על פסק הדין האזורי ובמסגרת פסק הדין המכונן והתקדימי שניתן השבוע קיבל בית הדין הארצי בפה אחד, את טענתה העיקרית של ההסתדרות כי בהתאם לעקרון “פריצת האוניברסליות”, ניתן לראות במי שאינו המעסיק הישיר של העובדים, כמעסיק לצורך חוק הסכמים קיבוציים ולהטיל עליו חובת ניהול משא ומתן.
בהמשך לכך קבע בית הדין הארצי, באופן חסר תקדים, כי ככלל ניתן יהיה לחייב את מעניק הזיכיון בקיום משא ומתן קיבוצי על תנאי עובדי הזכיין, ככל שקיימת למעניק הזיכיון השפעה משמעותית על תנאי העסקה של עובדי הזכיין.
בית הדין הארצי דחה לבסוף את ערעור ההסתדרות וקבע כי בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התיק, אין לרשת השפעה משמעותית באופן המקים חובה עליה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות, קיבל בית הדין הארצי למעשה את טענות ההסתדרות באשר לצורות ההעסקה ה”מרוחקות” (עקיפות) והאתגר של משפט העבודה הקיבוצי בהתמודדות עם מימוש זכות ההתארגנות של עובדים המועסקים בתבניות העסקה אלה.
בית הדין סקר את המשפט האמריקאי והספרות המקצועית שההסתדרות תיארה בכתבי טענותיה וציין בפסיקתו כי אכן, “שינוי העיתים והמעבר לדפוסי העסקה שאינם מסורתיים, ובכללם דפוסי העסקה רב שכבתיים, מחייבים התאמה של משפט העבודה הקיבוצי למציאות המשתנה”.
על כן הוסיף בית הדין כי: “לצורכי משפט העבודה הקיבוצי יהיה זה אפשרי ואף מוצדק לראות במעסיק העקיף ‘מעסיק’, לצורך ניהול משא ומתן קיבוצי”.
אמירות נחרצות אלה מבית הדין הארצי יסללו את הדרך להתאמות הנדרשות בעולם ההעסקה המורכב, ויהא ניתן באמצעות פסיקה פורצת דרך זו, לשפר את זכויותיהם של אלפי עובדים המועסקים בתבניות העסקה בלתי שגרתיות של העסקת משנה, אשר מספרם הולך וגדל בעולם התעסוקתי היום.
ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי עו”ד חנה שניצר רהב: “ביה״ד הארצי לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות ופסק פסיקה תקדימית ומשמעותית שיש לה השפעה דרמטית על הזכות לניהול מו״מ קיבוצי בהעדר יחסי עבודה ׳קלאסיים׳, כמו גם על זכות ההתארגנות.
במישור הקונקרטי, ההסתדרות לומדת את פסק הדין”.
