הבוקר, 7 באוקטובר 2026, מדינת ישראל מציינת שלוש שנים למתקפת הטרור הרצחנית של חמאס וליום שבו קרסו מערכות ההגנה בגבול רצועת עזה, שלוש שנים של מלחמה שינו מאז את צה"ל כמעט בכל תחום: מהמודיעין וההתרעה, דרך תפיסת ההגנה על הגבולות ועד סדר הכוחות, המילואים, חיל האוויר, חיל הים ופיקוד העורף.
לקראת יום השנה השלישי מפרסם צה"ל שורה ארוכה של נתונים על פעילותו מאז פרוץ המלחמה, לצד פירוט נרחב של חלק מהשינויים שבוצעו בעקבות תחקירי 7 באוקטובר והלקחים שהופקו מהם.
המספרים לבדם ממחישים את היקף המערכה: מתחילת המלחמה הותקפו על פי צה"ל כ-100 אלף מטרות בכלל הזירות. כ-65 אלף מהן ברצועת עזה, כ-28 אלף בלבנון ובסוריה, כ-4,500 באיראן וכ־80 מטרות בתימן.
במקביל, ישראל התמודדה עם היקפי אש עצומים לעבר העורף: על פי נתוני צה"ל, כ-10,200 פריטים שוגרו מרצועת עזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-50 מסוריה וכ-90 מתימן.
מאחורי המספרים נמצא גם המחיר הכבד ביותר של המלחמה ועל פי הנתונים שנמסרו, 970 חללי צה"ל נפלו בנסיבות מבצעיות במהלך התקופה ובצה"ל מציינים בנוסף כי יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במלחמה חזרו לשרת.
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה:
המילואים גדלו ב-36%: עשרות אלפים הוחזרו למערך
אחד השינויים הדרמטיים ביותר שעבר צה"ל מאז 7 באוקטובר נוגע לכוח האדם.
מאז פרוץ המלחמה הורחב סדר הכוחות והוקמו מסגרות חדשות ובהן חטיבת השומר, חטיבות דוד כחלק מהקמת אוגדת גלעד, אוגדה 38, מסגרות שריון ואיסוף, מערכי הגנת יישובים, מסגרות הגנה אווירית ומסגרות נוספות.
על פי צה"ל, מצבת מערך המילואים גדלה מתחילת המלחמה בכ-36% ולצד זאת הוקמו מסגרות לוחמות נוספות גם בצבא הסדיר.
באוגוסט 2024 הוחזרו מפטור כ-22 אלף משרתים, בשנת 2025 שובצו במסגרת ימי מיצוי יותר מ-15 אלף משרתי מילואים ליחידות פעילות, וב-2026 שובצו אלפים נוספים ובצה"ל מציינים כי חלה גם עלייה של כ-38% במספר המשתחררים משירות חובה המשובצים עם שחרורם ליחידות מילואים.
העומס נותר משמעותי: בשנת 2026 עומד היקף השירות על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע למסגרת לוחמת, לעומת תכנון של כ-55 ימים בממוצע בשנה.
פעילות כוחות צה"ל בלבנון:
אמ"ן אחרי 7 באוקטובר: ההתרעה חוזרת למקום הראשון
אחד המוקדים המרכזיים של הפקת הלקחים הוא אגף המודיעין.
על פי צה"ל, משימת ההתרעה מפני מלחמה, פעילות עוינת או התפתחות שעלולה לסכן את מדינת ישראל ואזרחיה הוצבה בראש סדר העדיפויות והוגדרה כאחריות המרכזית המוטלת על אמ"ן.
באגף עודכנה תפיסת ההתרעה, תוקפו מודלים קיימים ונבנו חדשים, חוזקו חמ"לי ההתרעה והוקם חמ"ל התרעה רב זירתי ורב דיסציפלינרי שנועד ליצור תמונת מודיעין אחודה ומחוברת לשטח.
השינוי נוגע גם לתרבות המודיעינית, בצה"ל מתארים ניסיון להכניס למערכת יותר ספקנות וביקורת עצמית, לבחון באופן מתמיד תפיסות והערכות ולתת משקל למידע שאינו מתאים להערכות הקיימות.
אחד הלקחים המשמעותיים הוא הפחתת המשקל שניתן להערכת כוונות האויב ול"סימנים מרגיעים", לעומת התמקדות בשינויים במוכנות וביכולות האויב.
מחלקת הבקרה באמ"ן הוקמה מחדש במתכונת מורחבת, הוקמו מחלקה למודיעין בסיסי ומחלקת תורה והדרכה וכן "המדרשה" להכשרת מפקדי המודיעין. במקביל מוקמת חטיבת דאטה חדשה שתשלב תשתיות מחשוב, מידע וטכנולוגיות בינה מלאכותית.
פעילות כוחות צה"ל ביהודה ושומרון:
פיקוד הצפון: "צבא לפני אזרחים"
עבור תושבי חיפה והצפון, אחד השינויים המשמעותיים ביותר נמצא בתפיסת ההגנה של פיקוד הצפון.
התפיסה החדשה מוגדרת במסמכי צה"ל במילים "צבא לפני אזרחים" ומבוססת על ניסיון למנוע מאויב להתבסס במרחב שממנו הוא יכול לאיים על העורף הישראלי, לצד פעולה יזומה להסרת איומים.
בדרום לבנון ביצעו אוגדות 91 ו-36 פעילות בקו הכפרים הראשון שנועדה, לדברי צה"ל, ליצור מרחב ביטחוני עמוק ולצמצם את האפשרות להתבססות מחודשת של גורמי טרור.
גם בסוריה השתנתה התפיסה, לאחר נפילת משטר אסד נכנסו כוחות אוגדה 210 לשטח סוריה וביססו מרחב אבטחה קדמי שבו הוקמו עשרה מוצבים.
ביישובי הגליל והגולן הותאמו תוכניות ההגנה לתרחישי פשיטה. סדר הכוחות של מחלקות ההגנה ביישובים גדל פי שלושה והן צוידו ברחפנים ובאמצעי תצפית, לחימה וקשר.
בנוסף הוקמו יחידות "פרא" ו"דבורה", המורכבות מלוחמים תושבי רמת הגולן, הגליל, העמק וקו העימות ונועדו לספק תגובה מהירה לאירועים מתפרצים.
פעילות כוחות צה"ל בסוריה:
חיל האוויר: עד פי שישה יותר כוחות בכוננות
גם בחיל האוויר הלקח המרכזי הוא מוכנות למלחמה שמתחילה בהפתעה.
צה"ל מציין כי סדר הכוחות הנמצא בכוננות בחיל האוויר הוגדל עד פי ארבעה לעומת ערב המלחמה, ובמערכים מסוימים עד פי שישה, במקביל הורחבו הסמכויות לדרגי השטח, שונו מערכי ההגנה וההתקפה ונבנו תוכניות אש מוכנות מראש בגבולות המדינה.
שינוי שנוגע ישירות לצפון הוא העברת טייסת מסוקי הקרב 190, "מגע הקסם", לבסיס רמת דוד, במטרה לשפר את זמינות המענה האווירי ולקצר את זמני ההגעה לכוחות בגזרות הגבול.
החיל הרחיב גם את ההתמודדות עם רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים באמצעות מאות מכ"מים ואמצעי גילוי והגנה והקים גדודי הגנה ייעודיים לבסיסיו ובנוסף הוקמה מנהלת ייעודית, בראשות קצין בדרגת תא"ל במילואים, שתפקידה לוודא שלקחי תחקירי 7 באוקטובר אכן מיושמים בתוכניות העבודה, באימונים ובבניין הכוח.
פעילות כוחות חיל האוויר:
יותר מכפול כוחות בכוננות
אגף המבצעים שינה גם הוא את תפיסת ההתמודדות עם מתקפת פתע.
נכתבה פקודה חדשה לתפיסת ההגנה וגובש מענה למתקפה רחבה ומפתיעה, לרבות אירוע רב זירתי ובצה"ל מציינים כי הורחבו סמכויות המפקד בשטח, בין היתר בכל הנוגע להפעלת אש.
מספר הכוננויות ועתודות סדר הכוחות בכלל הגזרות גדל ביותר מפי שניים, באוויר, ביבשה ובים.
היישובים במרכז תפיסת ההגנה
השינוי עובר גם בזרוע היבשה. במסגרת תוכנית "משיב הרוח" הוגדר מחדש המענה למחלקות ההגנה ביישובים שבאחריות צה"ל וכל יישוב קיבל אמצעי לחימה ואימונים בהתאם למודל החדש.
התפיסה שעליה מצהיר כעת צה"ל ברורה: לא עוד הגנה על יישוב צמוד גבול ללא עומק, אלא פריסת כוחות לפני היישוב, יצירת שטח אבטחה וניסיון לזהות ולסכל את האיום עוד בטרם יגיע אל התושבים.
העורף: אלפי מיגוניות ומאות מקלטים
גם בפיקוד העורף הופקו לקחים משלוש שנות המלחמה. בצה"ל אומרים כי הורחבה היכולת להפעיל כוחות במהירות במספר זירות במקביל וחוזק שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, מד"א, כבאות והמשטרה.
פרויקטי המיגון ביישובי הצפון ובמוסדות חינוך, בריאות ורווחה הואצו; מאות מקלטים שופצו ואלפי מיגוניות הוצבו ברחבי הארץ ובמקביל חוזקו מערכות התקשורת ונבנו יכולות גיבוי שנועדו לאפשר תפקוד גם במקרה של פגיעה בתשתיות.
חיל הים: שינוי גם בהגנת החוף
גם בחיל הים, שבסיסו המרכזי נמצא בחיפה, שונתה תפיסת ההגנה.
מרחבי האבטחה וההגנה אורגנו מחדש למספר חגורות הגנה המגבות זו את זו, הכוחות נפרסו בנקודות הזנק סמוכות למרחבי הלחימה ושופרה הקישוריות בין ספינות הביטחון השוטף לבין כוחות היבשה.
בזרוע הים הוקמה גם יחידת "נץ", יחידת איסוף קרבי קדמית שנועדה לאפשר איתור, זיהוי וסגירת מעגל מהירה על איומים.
פעילות כוחות חיל הים:
7 באוקטובר 2026: המספרים גדולים, המבחן גדול יותר
שלוש שנים חלפו מאז 7 באוקטובר 2023.
צה"ל של אוקטובר 2026 הוא צבא שעבר שלוש שנות לחימה בכמה זירות במקביל, תקף על פי נתוניו כ-100 אלף מטרות, הרחיב משמעותית את מערך המילואים ושינה חלק ניכר מתפיסות ההגנה, ההתרעה והכוננות שלו.
התמונות שמפרסם צה"ל לקראת יום השנה מציגות פעילות כוחות ברצועת עזה, בלבנון, ביהודה ושומרון ובסוריה, לצד פעילות חיל האוויר וחיל הים.
אבל ביום השנה השלישי, לצד המספרים וההישגים המבצעיים, אי אפשר לנתק את השינויים מהסיבה שבגללה נדרשו מלכתחילה.
ב-7 באוקטובר 2023 קרסו מערכי הגנה, התרעה ופיקוד מול מתקפת חמאס ושלוש שנים לאחר מכן, צה"ל מציג שורה ארוכה של שינויים שנועדו להתמודד בדיוק עם אותם כשלים: יותר כוחות בקו, יותר עצמאות למפקדים בשטח, יותר עתודות, יותר ספקנות במודיעין, הגנה עמוקה יותר על היישובים ומוכנות רחבה יותר למלחמת פתע.
המבחן האמיתי של כל הלקחים האלה לא יהיה במסמך, בתחקיר או במספר הכוחות שנוספו. הוא יהיה ברגע שבו תגיע ההתרעה הבאה, או דווקא ברגע שבו היא לא תגיע.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, זו אולי השאלה החשובה ביותר שנותרה פתוחה: האם השינויים שנעשו עמוקים מספיק כדי להבטיח שמדינת ישראל ואזרחיה לא יתעוררו שוב לבוקר שבו האויב מקדים את צה"ל.
