טור | תם הטקס למכבי חיפה

אמש (רביעי) ראה כל הכדורגל הישראלי שהקבוצה המפלצתית והמפחידה שהייתה פה שלוש עונות, כבר לא כזאת.

חסרת אופי, חסרת אנרגיה, בלי תכנון, בלי מחשבה, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום ותודה לזוהר ארגוב.

הבלון הירוק התפוצץ וכל הבלוף יצא ממנו בשיא תפארתו, זה מפתיע מישהו?

אותי ממש לא.

אני שואל את אנשי ההנהלה של חיפה, למה ציפיתם כאשר מיניתם את דגו למאמן ועוד נתתם לו סגל חלש במיוחד?

אם הייתם באים בתחילת העונה ואומרים שזאת עונת בנייה, אין לי ספק שזה היה מתקבל בהבנה על ידי האוהדים, אשר מבינים שלא ניתן לזכות כל עונה באליפות, אבל במקום זה אתם הולכתם שולל את כולם עם הבטחות שווא על השקעת כספים בסגל במקום בצוות זר.

אוי ואבוי, אם זה הסגל שעליו דיברתם יש כאן בעיה עם תפיסת המציאות, רק מילה אחת בנושא, לוסובוי וכאן אעצור.

אני לא מתכוון להפיל את כל האשמה על מסאיי דגו, נכון שאמש (רביעי) הוא הרס במו ידיו את המשחק עם חילופים הזויים ולא בפעם הראשונה העונה, אבל הוא עוד טירון, אז איך מצופה שיהיה רמטכ”ל?

האשם המרכזי הוא גל אלברמן, המנהל המקצועי שיצא ממש לא מקצועי עם בניית קבוצה רעה במיוחד ולהזכירכם שעבדכם הנאמן דבק באותו גישה מתחילת העונה, ראו ערך, בוקר טוב ‘אלברמניהו’.

מכבי נתניה הגיעה לאצטדיון, סמי עופר, מרוסקת ויצאה ממנו נוצצת עם מאמן חדש ששמו מרקו בלבול, מוכר לכם, נכון?

כי כנראה שלפני תחילת העונה שמו לא היה זכור לקודקודי מכבי חיפה ואסביר מדוע אני מציין זאת, הרי יעקב שחר לא המשיך את התקשורת עם אותו בלבול לפני שבכר הגיע מכוון שכנראה הוא היה סבור שאין ביכולתו של האחרון להביא לכאן תארים.

ראו מה זה, “הוו הוו איך הגלגל מסתובב”, אופס, אותו אחד גזל ממנו תואר עכשיו.

למעשה, אני יכול להמשיך לכתוב את הטור הזה עד אין סוף, אבל המציאות ידועה לכולם, דגו שאיבד את חדר ההלבשה לא ימשיך עונה נוספת וכעת זה צומת קריטי ביותר שבו חייב לקחת החלטה מהירה בנושא המאמן הבא, שלעניות דעתי וכנראה לא רק שלי, צריך להיות ברק בכר, מי אם לא הוא.

הרי, עשור שלם רבים ולא טובים ניסו ולא הצליחו, אז מדוע שוב להמר בזמן שיש הצלחה בטוחה על המדף.