נשים כותבות: למה אני חוגגת את יום האישה כל יום?

היום (שני) בכל העולם חוגגות הנשים את ״יום האישה הבינלאומי״, אך בשבילי יום האישה הוא כל יום ולמה אתן שואלות כל יום? התשובה היא פשוטה מאוד, מהרגע שהפסקתי לעבוד בתור שכירה ויצאתי לדרך עצמאית אני מרגישה שנולדתי מחדש ובהמשך גם אפרט למה.

בסוף הכתבה אספר לכן על הקהילה שהקמתי, הסטאריות של ישראל, שמונה כיום 130 נשים עצמאיות, מצליחות והכי חשוב עוזרות אחת לשנייה להתפתח ולהרוויח כסף. אנחנו קהילה שנפגשת למפגשים פרונטליים, ומרגע הגעת הקורונה לחיינו התחלנו לשלב גם מפגשים דיגיטלים בנוסף פרונטליים. 

חלק נכבד מהעבודה שלי היא לעזור לאותן נשים להפוך לעצמאיות אחרי שנים רבות של היותן שכירות וללא הכוונה נכונה הנחיתה יכולה להיות מאוד לא רכה והכי חשוב שהן יכלו לחיות בעצמאות אישית עסקית וכלכלית.

בנוסף, בשנתיים וחצי האחרונות אני מנהלת את ״קהילת הסטאריות של ישראל״ וגם על זה אפרט בהמשך הכתבה כמו שציינתי למעלה.

לפני שנים רבות עסקתי בתחום הנטורופתיה ובגלל סיבות כאלו ואחרות נאלצתי להתחיל לעבוד בתור שכירה במשרד ממשלתי שבו עבדתי כ-18 שנים. אני חייבת לציין שהצוות במשרד היה לא פחות ממדהים, קיבלתי את התנאים הטובים ביותר, כל המעטפת הייתה טובה וכמובן משכורת מצוינת, אין ספק שלרבים זאת ודאי הייתה יכולה להיות משרת החלומות. 

פה אתן שואלות בוודאי את עצמכן, מה בעצם גורם לאישה אחרי 18 שנים במשרה ממשלתית מסודרת עם משכורת, אשר נכנסת בכל חודש בתאריך קבוע, חופשות, תנאים סוציאלים מצויינים ועוד, לעזוב הכל וללכת אחרי החלום שלה?

התשובה היא, שלמרות כל מה שציינתי למעלה במהלך השנים הרגשתי שאני לא נמצאת בייעוד שלי ובשליחות שבה אני צריכה להיות שהיא לטפל, לעזור ולאמן נשים והכי חשוב להוביל אותן לדרך אחרת.

בעבודה המשרדית לא יכולתי להגשים את השליחות הזאת לצערי, למרות ש-12 שנים ניסיתי לשלב יחד את עבודתי כשכירה וכעצמאית כמאמנת אישית ועסקית , אך לא היה לכך סיכוי בגלל חוסר מיקוד וזמן ובנוסף שילמתי על כך מחיר בריאותי כבד.

לזה אוסיף,  שמהלך חיי קיבלתי המון ״מתנות״ בדמות מחלות כרוניות שמלוות אותי ואני מתמודדת איתן יום יום כמו פיברומיאלגיה, אנמיה קשה, דלקת מפרקים ועברתי ניתוח לב בגיל 44 בגלל מחלת הפרקים אשר פגעה לי בלב. זאת הסיבה למה אני קוראת לזה ״מתנות״ כי הן העירו אותי ודחפו אותי להגשים את הייעוד והחלום שלי כמה שיותר מהר ואין זמן יותר לחכות, אני ממש רוצה להדגיש, שאני לא באמת שמחה על היותי סובלת מן המחלות הללו ושזה לא ישתמע ממה שסיפרתי.

במשך זמן לא קצר הייתי במצב של אומללות ואפילו קורבנות, כי לא באמת הבנתי למה קיבלתי את כל המכות הללו והאשמתי את כל העולם ואפילו את אלוהים במצב שלי. 

בקשר לסביבה האישית שלי, אני חייבת להיות אמיתית ולהגיד שאכן היו המון התנגדויות מבחוץ. והקולות ששמעתי:
״מי עוזב עבודה כזאת?״.
״איך עוזבים עבודה חלומית כזאת?״
״איך את לוקחת על עצמך כל כך הרבה סיכונים?״.
כל זה ועוד שמעתי מהמשפחה והחברים הקרובים. 

אבל זה בדיוק היה מה שנתן לי את החיזוקים שאני בוחרת נכון, ברגע שהבנתי עם עצמי שזה מה שאני רוצה כבר לא עניין אותי כלום ודחפתי את עצמי קדימה במיליון קמ״ש בלי להביט אחורה והיום כולם מאוד תומכים ושמחים על השינוי שעשיתי.

חשוב מאוד להדגיש, מגיל צעיר מאוד אמרו לי שאני יודעת לייעץ, לעזור, להעצים ולתמוך ובגלל זה גם בחרתי לעסוק בתחום של נטורופתיה, כי זאת הייתה האהבה האמיתית שלי והגשמת המהות של טיפול באנשים שזקוקים לעזרה.

אז איך דווקא ממצב של רחמים עצמיים וכאבים פיזיים הצלחתי להגשים את עצמי?

קודם כל הייתי נשואה ואמא לשלושה ילדים, עם אינספור התחייבויות כמו משכנתא, חובות ולא הייתה אפשרות לעשות סטופ ולצאת בעצם מן הלופ שבו הייתי. 

ואז הגיעו המחלות אחת אחרי השנייה, כל שנתיים מחלה נוספות וכל אחת נתנה לי סוג של ״סטירה״ ואמרה לי משהו נוסף כמו: מחלת הפרקים אמרה לי שיש משהו שתוקע אותי והיה לי פחד להתקדם, מחלת לב שאני לא מקשיבה ללב שלי ולרצונות שלי והאנמיה אמרה לי שאני לא מספיק משמעותית בחיים שלי.

כל אחת מהן אמרה לי בסופו של יום שאת באמת רוצה לעשות משהו אחר ואת לא עושה את זה, אז תתעוררי על עצמך ושהגיע הזמן לצאת מן המקום המוכר וה״קל״ אל מה שהוא באמת משמעותי ולהגשים את הייעוד שלי בעולם הזה והוא לעזור לאחרים.

אני באמת האמנתי באותו הזמן שאם אצא לדרך שאני באמת רוצה, אולי אצליח גם לשפר את מצבי הבריאותי 

חשוב רק להדגיש פה, שכל התהליך הזה לקח הרבה מאוד שנים ולא קרה ברגע אחד אך בסופו של יום הצלחתי להבין שהכוח הוא בידיים שלי ורק שלי ואת זה אני מנסה להעביר הלאה בכל כוחי.

הפחדים שלי

כמו שכבר סיפרתי במהלך כל התקופה היו לי אינספור פחדים וחששות ועליהם אני רוצה להרחיב כאן. 

הפחד הכי גדול שלי היה ש״אני אמא״ לשלושה ילדים, לא כל כך בריאה ונורא פחדתי לקחת את הסיכון הזה שחלילה הם ישלמו מחיר כבד על הבחירה שלי .

אני אישית גדלתי בבית שאמא שלי הייתה עקרת בית שטיפלה בנו במסירות אין קץ, אך כל פעם שחשבה לצאת לעבוד היא פחדה שאנחנו הילדים נשלם את המחיר וזה משהו ש״סחבתי״ איתי שנים רבות, עד שהבנתי שזאת אמונה לא נכונה ובכך שתהיה להם אימא קרייריסטית ומצליחנית הם יזכו באימא בריאה ומאושרת כך שההפך הוא הנכון ובחוסר ההגשמה שלי הם ישלמו את המחיר.

כיום אחרי 4 שנים שעזבתי את מקום העבודה שלי כשכירה, אני חייבת לציין שהילדים שלי הרבה יותר מאושרים, מעריכים אותי הרבה יותר בזכות הדרך שעשיתי הם מבינים שהכל אפשרי ובידיים שלנו ורק אם נרצה מספיק ולא נפחד נוכל להגשים את עצמנו. 

בנוסף לפחד הגדול היו פחדים נוספים כמו בהתמודדות עם ההתחייבויות הכספיות שלקחנו על עצמנו, השאלה אם באמת אני אצליח בדרך שאני רוצה או לא? ולעזוב משכורת קבועה ומסודרת ולנסות להתפרנס כעצמאית?.

במשך השנים נעזרתי בהרבה מאוד אימונים וטיפולים כמו NLP וניסיתי בכל כוחותי לעבוד ולחזק את עצמי ולנצח את הפחדים והאמונות שהפריעו לי בדרך.

חשוב לי להגיד לכן שאין גיל להתחיל להתמודד עם הפחדים שלכן וכמו שאני התחלתי בגיל יחסית מאוחר אז גם אתן יכולות.

כאשר תהוו דוגמה לסביבה הקרובה שלכן, יש סיכוי גדול שנשים אחרות תלכנה בדרכן ותגשמנה חלום שהיה חבוי בהן שנים רבות ואתן תהיינה מודל לחיקוי וכמובן גם עבור ילדיכן.

קהילת הסטאריות של ישראל

לכל אורך השנים בזמן היותי עצמאית הרגשתי מאוד לבד, נכון שהייתי חברה בקבוצות נטוורקינג למינהן, קבוצת נטוורקינג אלו קבוצה שעוזרת ביצירת והרחבת הקשרים העסקיים לעצמאיים, אני מאמינה בנטוורקינג אבל הרגשתי שאני מחפשת משהו נוסף.

לפני כשנתיים וחצי הקמתי את קהילת הסטאריות של חיפה, היה לי חשוב להקים קבוצה רק לנשים כי אני מאמינה גדולה בכוח נשי! לאחר חצי שנה הקמתי את קהילת הסטאריות של הקריות וכיום אנחנו כבר 130 נשים בקהילה. 

אנחנו קהילה שנפגשת למפגשים פרונטלים ומרגע הגעת הקורונה לחיינו התחלנו לשלב גם מפגשים דיגיטלים בנוסף פרונטליים. 

מאז פתחתי עוד 4 קהילות דיגיטליות ויש לנו 2 קהילות פרונטליות בחיפה ובקריות. 

הקהילה שלנו היא ממש בית לנשים עצמאיות בנוסף לנטוורקינג אנו משלבות תכנים נוספים של שיתופי פעולה, התפתחות אישית, פיתוח עסקי ושיווק ברשתות חברתיות.

מאוד חשוב לי להביא לסטאריות העשרה ולמידה שתעזור להן לקדם את העסק. אני מלמדת כתיבה, שיווק, מכירות, בידול, העשרה אישית ועסקית ובנוסף מארגנת פעילויות חברתיות טיולים ומסיבות.

אני מקווה לאחר שקראתן את הכתבה זה ייתן גם לכן כוח ואמונה להאמין שהכל אפשר גם עבורכן, שלכן, עידית מרקו,
מאמנת ומלווה עצמאיות במסע הנשמה להגשמה