אנחנו לא רוצות לדבר על משבר האקלים, אנחנו רוצות לדבר על הטבע הישראלי שהישראלים כל כך אוהבים, אבל מתייחסים אליו כאל המזבלה הלאומית.
אנחנו רוצות לדבר על זיהום האוויר, שהוא נחלת רוב המדינה וכבר ממש לא הבעיה של תושבי מפרץ חיפה, גוש דן, אשדוד או אזור רמת חובב בנגב.
אנחנו רוצות לדבר על כך שרבע ממקורות מי השתייה שלנו מזוהמים.
אנחנו רוצות לדבר על זיהום האור שדוחף את כל תושבי ישראל דרומית למצפה רמון כשהם רוצים לראות כוכבים, פשוט כי בכל מקום אחר יש יותר מידי אור.
אנחנו רוצות לדבר על זה שישראל היא אחת מצרכניות הפלסטיק הגדולות בעולם, אחת מיצרניות הפסולת הגדולות בעולם, ואחת המדינות הצפופות בעולם.
האמת היא שהמציאות סבוכה, תחומי החיים שזורים זה בזה וכל פעולה והחלטה שלנו כבני אדם משפיעה, לא רק עלינו באופן אישי וישיר, אלא על כלל האנושות ועל כל בעלי החיים ומערכות החיים סביבנו.
משהו סטייל אפקט הפרפר, זה נשמע כמו הגזמה, אבל זה נכון והמציאות מוכיחה לנו את זה.
אחרי שהבהרנו את כל זה, חשוב להבהיר עוד משהו חשוב, להיות סביבתנית זה לא אומר שאת הולכת להציל את העולם.
להיות סביבתנית זה לא בהכרח להיות אקטיביסטית, כדי לנקוט בפעולות סביבתיות אתן לא צריכות להצטרף למגמה ירוקה ולמועצה הירוקה באורנים, אתן לא חייבות להפגין בצמתים או להתנדב לנקות חופים מזפת.
אז מה זה להיות סביבתנית?
במילים הכי פשוטות, זה אומר להפעיל שיקול דעת לפני כל החלטה, בייחוד החלטות יומיומיות רגילות לחלוטין ושהשיקולים בעלי המשקל הכבד ביותר יהיו אלו הסביבתיים.
למשל, נבחר להפעיל את מכונת הכביסה או מדיח הכלים בשעות הלילה, בהן יש פחות עומס על מערכות ייצור החשמל בישראל, אבל פה “קבור הכלב”. דרושה הרבה מודעות כדי שהשיקולים המניעים אותנו יהיו סביבתיים, כדי לשנות את התפיסה שלנו כליל.
איך מעלים את המודעות?
מה קורה פה מבחינת מצב האקלים?
איך אפשר “לחשוב עולמי ולפעול מקומי”?
מה אפשר לעשות כדי להפחית את פליטות הפחמן?
קבלו כמה פעולות יומיומיות פשוטות שמשפיעות ומסייעות להפחתת כמות הפליטות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו:
הפרדת פסולת היא הדרך הכי יעילה להפחית את כמות הפסולת שמייצרים, הפרדה בין הזבל האורגני (שאריות מזון) ובין הפסולת היבשה (עטיפות, אריזות וכו’), תפחיתו את כמות הפסולת שלכם ב-50% לפחות.
מגרש האוצרות, מגרש של העירייה שממוקם מאחורי בתי הספר התיכון ואליו אנשים מביאים מוצרים שאינם זקוקים להם יותר ויכולים לקחת מוצרים.
“יד 2”, התחילו לרכוש בגדים ואקססוריז בחנויות יד שנייה, זה שיק.
חפשו פרוייקטים קהילתיים המזמינים את הציבור למסיבת החלפות בגדים בתוספת אוכל מזין וטעים שמרכיביו הם ירקות שאחרת היו נזרקים לפח, למרות שהם במצב אכיל לחלוטין.
הצלת מזון, פתחו את ביתכם לכל מי שמעוניין לבוא לקחת מזון שאתם רוצים לזרוק, או צרו קשר עם עמותות שיכולות לעשות זאת
חפשו מדריכי עשו-זאת-בעצמכם ברוח הקיימות והשמירה על הסביבה.
במקום לקנות מתנות, תכינו מתנות או שתקנו חוויות, ארוחה במסעדה טובה, סיור, טיול או הופעה, כל אחד מהם יכול להיות מגניב ממש.
הכי חשוב ולסיום סיומת, עוד מעט יהיו בחירות. רבים מאזרחי מדינת ישראל בוחרים לא להצביע ורבים מאלו שכן מצביעים עושים זאת מבלי לחשוב ומצביעים למפלגה שתמיד הצביעו לה.
אנחנו מבקשות הפעם לפעול אחרת.
במקום להצביע מתוך הרגל או יותר נורא: לא להצביע בכלל, הצביעו לפי המצפון הסביבתי שלכם.
הצביעו למפלגה שמצב האקלים נמצא הכי גבוה בראש סדר העדיפויות שלה לדעתכם.
במחאת הסטודנטים הארצית הקרובה אנחנו מתכוונות להגביר את הדרישה ממדינת ישראל להפחית את פליטות גזי החממה ב-50%, לחוקק חוק אקלימי ולקדם חינוך סביבתי אקלימי בכל מוסדות מערכת החינוך.
