מרתון היסטורי בחיפה, אבל האם העיר באמת חגגה?
מרתון חיפה הראשון התקיים היום (שישי), כאשר כ-10,000 רצות ורצים השתתפו במקצים השונים, באירוע שעיריית חיפה ביקשה למצב כאחד מאירועי הספורט המשמעותיים בתולדות העיר.
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, הזניק את המרוץ והכריז: "זהו בוקר היסטורי ומרגש לעיר חיפה. כ־10,000 רצות ורצים מעניקים לעיר אנרגיה אדירה ומוכיחים שחיפה ראויה לעמוד בשורה אחת עם ערי המרתון המובילות בעולם".
אלא שמאחורי ההצהרות החגיגיות, התמונות וההישג הספורטיבי, מתעוררת שאלה מהותית: האם מרתון חיפה הראשון הצליח להפוך לחגיגה עירונית אמיתית או שמא היה בעיקר אירוע ספורט גדול שהתקיים בתוך העיר, מבלי שהעיר עצמה הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו?
אלפי רצים על המסלול, אבל איפה הקהל?
אחד המרכיבים המשמעותיים במרתונים עירוניים גדולים בעולם הוא החיבור בין הרצים לבין תושבי העיר.
לאורך מסלולי הריצה בערים שונות ניתן לראות תושבים המעודדים את המשתתפים, משפחות היוצאות לרחובות, מוזיקה, דגלים, פעילות קהילתית ועסקים מקומיים המשתלבים בחגיגה.
בחיפה, לפחות בחלקים ממסלולי הריצה שנצפו, התמונה הייתה שונה ולצד אלפי המשתתפים במרוץ, ניכרה נוכחות מצומצמת יחסית של קהל מעודד לאורך חלקים מהמסלול. לא נראתה באותם אזורים אותה אווירת פסטיבל עירוני שמאפיינת אירועי מרתון גדולים.
חשוב להדגיש כי מדובר בהתרשמות מהשטח, ולא בנתון רשמי על מספר הצופים לאורך המסלול כולו ועדיין, התמונות והתחושות מעלות שאלה: האם נעשתה עבודה מספקת כדי לרתום את תושבי חיפה לחגיגה?
הרי מרתון עירוני מוצלח אינו נמדד רק במספר הרצים שנרשמו אליו, אלא גם בחוויה שהוא מעניק לעיר המארחת.
חסימות כבישים נרחבות: התושבים שילמו את מחיר האירוע
במקביל לחגיגה הספורטיבית, תושבי חיפה נאלצו להתמודד עם חסימות כבישים נרחבות ושינויים משמעותיים בהסדרי התנועה.
החסימות השפיעו על צירי תנועה מרכזיים, לרבות אזור כביש החוף והדרכים המובילות לשכונות ולמוקדים שונים בעיר וחלק מההיערכות וההגבלות החלו כבר ביום חמישי, ובמהלך יום שישי הורגשה השפעת האירוע על התנועה בעיר.
ברשתות החברתיות, לרבות בעמוד הפייסבוק של עיריית חיפה, פורסמו תגובות ביקורתיות מצד תושבים שהלינו על הפגיעה בשגרת חייהם, על קשיי ההתניידות ועל עיתוי החסימות ביום שישי, סמוך לכניסת השבת.
אין חולק על כך שאירוע ספורט בסדר גודל כזה מחייב היערכות ביטחונית, סגירת כבישים ושינויים זמניים בתנועה, אלא שכאשר עיר שלמה נדרשת להתאים את עצמה לאירוע, מצופה מהמארגנים לדאוג שגם תושביה ירגישו שהם חלק ממנו, ולא רק מי שנושאים בהשלכותיו.
התקשורת הארצית במרכז, המקומית נשארה מאחור?
נקודה נוספת שמעוררת ביקורת נוגעת להתנהלות התקשורתית של מארגני המרתון.
מנקודת מבטנו בחדשות NWS, גוף תקשורת מקומי המסקר את חיפה והצפון באופן שוטף, הורגש פער משמעותי בין החשיבות שיוחסה לאירוע לבין הקשר שנוצר עם התקשורת המקומית.
למרות שמדובר במרתון הראשון בתולדות העיר, התחושה הייתה כי הפעילות התקשורתית התמקדה בעיקר בחשיפה ארצית, בעוד שהתקשורת המקומית לא זכתה למעורבות ולתיאום המצופים מאירוע עירוני בהיקף כזה.
הדבר מעלה תהייה גם ביחס לאסטרטגיית ההפקה וההסברה של האירוע.
הרי מי שמכיר את חיפה, את השכונות, את התושבים ואת הקהילות המקומיות, הם בין היתר גופי התקשורת הפועלים בעיר לאורך כל השנה ודווקא באירוע שמבקש להפוך למסורת עירונית, הקשר עם התקשורת המקומית אמור להיות חלק בלתי נפרד מההיערכות.
מרתון חיפה אינו רק אירוע שצריך לשווק לתל אביב ולמרכז הארץ, בראש ובראשונה הוא צריך להיות אירוע שחיפה עצמה מרגישה שייך לה.
ומה עם העסקים המקומיים?
מרתונים גדולים יכולים לייצר ערך כלכלי משמעותי לערים המארחות אותם.
בתי מלון, מסעדות, בתי קפה, חנויות ועסקים מקומיים יכולים ליהנות מהגעתם של משתתפים ומבקרים, במיוחד כאשר האירוע משולב בפעילות תיירותית וקהילתית רחבה, אלא שבמרתון חיפה הראשון לא הוצגה בפנינו בשלב זה תמונה ברורה של התועלת הכלכלית שנוצרה לעסקים המקומיים.
האם גובשה תוכנית לשילוב בעלי עסקים בחגיגת המרתון? האם הוצעו פעילויות נלוות למשתתפים ולמשפחותיהם? האם נעשה ניסיון לעודד את הרצים והמבקרים להישאר בעיר גם לאחר סיום המרוץ?
והשאלה החשובה מכולן: האם העסקים המקומיים הרוויחו מהאירוע, או שחלקם דווקא נפגעו מחסימות הכבישים ומהקושי של לקוחות להגיע אליהם?
אלו שאלות המחייבות נתונים ותשובות ולא רק תמונות חגיגיות מקו הזינוק.
לצד הביקורת על החיבור לתושבים, עולה גם שאלת העלות הכלכלית של האירוע, כאשר אירוע ספורט בהשתתפות אלפי רצים מחייב השקעה משמעותית בהפקה, באבטחה, בלוגיסטיקה, בשיווק, בתשתיות ובשירותים נלווים.
מהמשטרה נמסר כי במהלך האירוע נעשו מאמצים לצמצם את הפגיעה בשגרת החיים בעיר ולהכווין נהגים לדרכים חלופיות, בשיתוף עיריית חיפה, גורמי ההפקה וגופי החירום וההצלה.
עם סיום המרוץ הודיעה המשטרה כי כלל צירי התנועה שנחסמו נפתחו מחדש לתנועת כלי רכב.
מרתון מוצלח נמדד גם במה שקורה מחוץ למסלול
מרתון חיפה הראשון הוא ללא ספק ציון דרך ספורטיבי עבור העיר.
השתתפותם של כ-10,000 רצים ורצות היא הישג ראוי לציון, והעובדה שהאירוע הסתיים ללא אירועים חריגים היא בשורה חיובית למארגנים ולכוחות הביטחון, אבל הצלחה ספורטיבית אינה בהכרח הצלחה עירונית.
כאשר תושבים רבים מרגישים בעיקר את חסימות הכבישים, כאשר בחלקים מהמסלול חסרה אווירת העידוד העירונית וכאשר גם התקשורת המקומית חשה שאינה חלק מהאירוע, יש מקום לבחינה מחודשת של האופן שבו המרתון תוכנן ושווק.
חיפה אינה רק תפאורה למרוץ, היא עיר חיה, עם תושבים, שכונות, עסקים וקהילות ואירוע בסדר גודל כזה צריך לשרת גם אותם.
בסופו של דבר, המבחן האמיתי של מרתון חיפה לא יהיה רק מי חצה ראשון את קו הסיום, אלא האם בשנה הבאה תושבי העיר ירצו לצאת לרחובות, לעודד, להשתתף ולהרגיש שהמרתון הזה הוא גם שלהם.





































