החמור יותר הוא נושא היכולת, אוי היכולת.
מה רואות עייני האוהדים ומה חווה ליבם?
זה בהחלט נראה כמו התחלת שיר דיכאון של אבי ביטר, אבל זה המצב.
האדומים ידעו עד כמה המשחק האחרון מול בני ריינה נמצאת תחת הגדרה של להיות או לחדול.
הצהרות בדבר “לעשות הכל למען הניצחון” לא קרמו עור וגידים, כלומר בפשטות, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.
בטור זה נניח לרוני לוי, כי עם כל הכבוד לו, השחקנים יותר מאשמים במצב בו נמצאת הקבוצה.
היכן הרצון, התשוקה, ההקרבה ובעיקר האמונה?
כנראה שנפקדים ונפקדות.
גבירותיי ורבותיי, אם האדומים לא מנצחים בשבת, ניתן יהיה לומר שהמסע לעבר הליגה הלאומית הוכרז באופן רשמי, ממש כפי שמכריזים בעת פתיחת החופים בקיץ.
ים והפועל חיפה כנראה שם נרדף העונה, בשני המקומות יש סתלבט עם כל המשתמע מכך.
סכנין מגיעה רעבה כמו נהג אוטובוס של קו חיפה אילת.
רעב הזקוק לנקודות ולניצחונות, דבר שבדוחא יכול בהחלט לקרות.
בשני הצדדים נערכים למשחק מבוקר, זהיר ובעיקר לחוץ, שנתפלל יחד שלא יביא עימו שעמום גדול ובמקרה הגרוע יותר מורחקים ועצבים מיותרים בדיוק כפי שקרה מול בני ריינה.
חדשות בקצרה, אליאל פרץ וחאתם אלחמיד ייעדרו, בזמן שניסו קפילוטו חוזר לסגל.
בלם הרכש, דניס פוליאקוב, יצטרף שבוע הבא לאימוני הקבוצה.
מחזור 16 של ליגת העל בכדורגל באצטדיון דוחא, סכנין | יום שבת בשעה 18:00.
