כאשר קבוצת כדורגל מצליחה מאבדת מעוצמתה הכי קל לבקר אותה וכלשון העם להיכנס בה, אך בטור הזה לא תמצאו זאת, אלא תפגשו את העובדות החותכות הלכה למעשה ובתור התחלה נתחיל לדון בראש המערכת המקצועית, מר ברק בכר, שהפך להיות ההפך ממה שהיה עד כה.
הדבר מתבטא בעצבנות, חוסר כריזמה, חוסר יצירתיות, קיבעון מחשבתי ומעל הכל חוסר ביטחון דבר שמקרין באופן ישיר על שחקניו שהם האשמים העיקריים ביכולת המבישה שהינם מציגים.
אני מקווה מאד שהוא לא איבד את מעמדו ואת חדר ההלבשה, כי אז מצב הביש רק יחריף ולראייה חוצפתו של רז מאיר כלפיו, כאשר החליף אותו ולא לחץ את ידו, דבר נדיר במחזותיו של המאמן המעוטר, שלאחרונה לא מפסיק לריב עם שופטים ש”מפנקים” אותו בכרטיסים צהובים בתמורה.
מיותר מאד.
הכניסה למועדון היוקרתי של ליגת האלופות עטף את שחקני הירוקה במעטפת של סנוביזם, התנשאות, שחצנות וגרם להם לחטוא בחטא היוהרה, ההיביריס מול יריבותיה בארץ הקודש ונפרוט זאת לגורמים המשפיעים ששמם בישראל חזיזה, אצילי ושרי שעסוקים מדי בנושא החוזה שלהם.
פה מתחילה הבעיה, מפני שברגע שאדם חושב על העתיד ומתעלם מההווה סופו להתרסק בצורה כואבת.
דולב חזיזה פוזל לאירופה בזמן שבליגה בארץ הוא לא בישל וכבש אפילו לא פעם אחת.
עומר אצילי מתנהג בצורה כפוית טובה, לכאורה וטרם חתם רשמית על הארכת החוזה שעליה סיכם.
מעל כולם נמצא צ’ארון שרי, אשר נראה כמו הצל של עצמו ומהזר הטוב ביותר בארץ, הפך לזר לענף וכאן נשאלת השאלה מדוע היה החיפזון להאריך לו את החוזה, מה בער?
הרי כעת סיום הקריירה שלו בירוק מובטח, דבר שהפך אותו בתקופה האחרונה לפנסיונר שבא לעבודה בכדי להעביר את הזמן בכדי לא להשתעמם בבית, הקפטן ההולנדי-סורינמי לא פרח בר מוגן והוא צריך להבין זאת.
בהמשך הרשימה נמצא, אבו פאני, שכבר מזמן לא גרעין קשה לפיצוח ורק מעביר כדורים מצד לצד בלי פואנטה וצ’יבוטה שהתחפש לסביבון, אחרת לא ניתן להסביר את ההתעקשות שלו לנסות שוב ושוב לעבור שחקנים לשווא ובלי תכלית.
כעת יעלו ויבואו, דין דוד ופיירו שלא מזעזעים את רשת היריבות, דבר ששוב מעלה את השאלה מדוע בן שהר לא חלק מהרוטציה ובו זמנית מחזק את ההשערה שאי שיתופו הינו עניין אישי נטו וחבל, הרי מדובר על חלוץ ותיק ומוכח שבוודאות יתרום לא פחות מרוקאביצה הפצוע שעד כה כבש פעם אחת בלבד.
נקודות האור ממשחק השפל מול הפועל חדרה הם כהן, סק, בטובינסיקה, סונדגרן,
שחקנים שלא שיחקו כמות גדולה של משחקים ואז תירוץ העומס והשובע יתפוגג מחלל האוויר ולהלן ההרכב שלעניות דעתי צריך לפתות בשבת: כהן, סונדגרן, סק, בטובינסיקה, קורונו, ג’אבר, זערורה,נאור, סבע, דוד, שהר ולמה לא בעצם?
מי עדיף?
עלי מוחמד שלא תורם כלום מלבד איבודי כדור קריטיים שכמעט גורמים לשערים לזכות היריבות.
כפי שנוכחנו לראות האלטרנטיבות שיש כעת לא מפתות יותר מדי ואולי אם הם, משמע, ההרכב הראשון אשר מדושן מעונג יישב על הספסל הקר.
זה ייתן לו את ההבנה שנגמרה ההגנה בחירוף נפש ועכשיו זה זמנם להוכיח מחדש שהם ראויים להערכה, כי כרגע אין אפילו אחד שצדיק בסדום וזה מחדד את העובדה שבחלון ההעברות של ינואר היה חייב להחזיר לכרמל את בירם כיאל, שהיה מגיע לכאן כמחליף לנטע לביא ואז להיות הברומטר בהרכב ובעיקר להיות על תקן המנהיג שכרגע אין.
מי שחושב שהמפגש מול קריחת שמונה יהיה קל, טועה ובגדול משום שמול האלופה מתייצבת קבוצה שראתה שהיא ממש לא מפחידה, חלשה וחסרת כח הרתעה ואין צורך לפחד, כי אם תלחץ עליה ותתקוף היא גם תיקח נקודות.
ניר ברקוביץ’ יגיע עם תשוקה לעשות עקיצה ב-60 שניות וכל הדרכים כשרות עבור זה.
לדעתי, טוב יהיה לירוקים להפסיד ולאבד את המקום הראשון שככל הנראה גורם להם לחוש מוגנים והכל עובר חביבי ואם זה אכן יקרה אולי הארץ המובטחת תתרחק, דבר שיחזיר את הרצון לכבוש שוב את הפסגה.
הרי תמיד רוצים להשיג את מה שקשה ולא נגיש.
חדשות בקצרה: למרות האכזבות של התקופה האחרונה סמי עופר יהיה מלא.
עלי מוחמד ואבו פאני ייעדרו בשל פציעות ומי שיחזור לסגל ואולי אף להרכב הוא פיירו.
שון גולדברג בתמונת ההרכב במקרה שבכר יבחר בשיטת 3 הבלמים.
ליגת העל בכדורגל, מחזור 22, שבת, שעה: 19:30, אצטדיון סמי עופר.
