אווירת סוף קורס מתרחשת בצבא שמסיימים פרק מסויים כי יודעים שאוטוטו הוא נגמר ונשאר בהיסטוריה, אבל בעולם הספורט אסור שזה יקרה, זה מתכון לאסון של הפאסון.
גבירותיי ורבותיי, האמת יוצאת לאור, גל אלברמן עדיין טירון בניהול המקצועי ועד עכשיו היה לו קיר יצוק שהיה ניתן להישען עליו, ברק בכר כמובן.
אין ויכוח שהקיץ הזה נשמע ונראה כמו וויז שכל שנייה מעדכן את עצמו מחדש ואז אתה מספס את הפניה הקריטית שגורמת לך להארכת הדרך והליכה לאיבוד.
אין שוער, אין קשר אחורי, אין חלוץ, יש את הסדרה בהמשכים ששמה “סבע נשאר או הולך” ואין מאמן שאומר את דברו, מה שמבשר על כך שככל הנראה לא הוא המילה האחרונה.
מי שמספר סיפורים על כך שהכל רגוע ושליו בגזרת הירוקה מהכרמל, פשוט חי בסרט שהתסריט שלו יסתיים בוודאות בצורה רעה או שמא לא יצא לו לשוטט ברשתות החברתיות שרועשות וגועשות על הרכש, הצוות המקצועי, המנויים ואם בכך עסקינן, בעייני מחאת האוהדים בגין העלאת המחירים מוצדקת בשל יוקר המיחייה ובנוסף היא גם מתרחשת כי יש חוסר אמון במוצר הקיים שפחות נוצץ ומבטיח ממה שהיה, הרי אוהדי חיפה הם מדהימים ושום הון שבעולם לא מפחיד אותם, אבל צריך להיכנס לפורפורציות כספיות, אומנם לאהבה אין מחיר, אבל למינוס בבנק אין סנטימנטים.
