ברשות נחל הקישון סימנו הצלחה ביוזמה ייחודית להקמת מושבת קינון לשחפיות בקישון, הנמצאות בסכנת הכחדה בישראל.
בשבועות האחרונים, רשות נחל הקישון סיימה להקים רפסודה צפה במורד הנחל. הרפסודה משמשת כאי צף למשיכת עופות המים והיא הוקמה במטרה לאפשר לשחפיות הים לקנן בבטחה. מכיוון שהשחפיות חיות בלהקה ומקננות במושבות דגירה צפופות, אנשי הרשות בליווי חוקרים ייצרו דגמים של שחפיות. הדגמים הצליחו למשוך את השחפיות אל האי הצף ואף נצפו זוג שחפיות שהחלו לקנן ולדגור על הביצים.
צילום: איתן צנטנר, רשות נחל הקישון
שחפיות ים הינן מין עוף ימי ממשפחת השחפיתיים החיה בקרבת חופי הים. העופות דוגרים במושבות ומקננים על הקרקע. כתוצאה מהפיתוח המואץ בארץ, הם סובלים מצמצום ופגיעה של שטחי המחיה הטבעיים שלהם לאורך החוף.
כיום, המושבה המרכזית של השחפיות בישראל היא בבריכות המלח של עתלית המונה מעל 1,000 זוגות. אולם, ריכוז גדול של שחפיות בצפיפות כה רבה, טומן בחובו סכנת התפשטות מחלות, בדיוק כפי שאירע לאחרונה בעתלית, כאשר מחלה התפרצה במושבת הקינון וגרמה למותם של מאות אפרוחי שחפיות. זו אחת הסיבות להקמתה של הרפסודה שתהווה תחילתה של מושבת קינון נוספת, סמוך לשפך הקישון לים.
צילום: איתן צנטנר, רשות נחל הקישון
ברשות הנחל מציינים בסיפוק את הצלחת הניסוי, ובהמשך יוקמו איים צפים נוספים לשימור המערכת האקולוגית בנחל כחלק מפיתוח הפארקים לגדותיו שיהוו אתר צפרות לאומי.
איתן צנטנר, ראש תחום סביבה ברשות הנחל: “אי הקינון הוקם על גב רפסודה ולא כאי יבשתי במרכז הנחל ממספר סיבות: מניעת חסימה של אפיק הנחל במטרה לאפשר זרימה קבועה ורציפה של מי הקישון לים, הגנה מטורפים יבשתיים והקטנת החשש מפגיעה בקינים מרכבי שטח וסקרנים.
מאחר והשחפיות חיות במושבה, הודפסו במדפסת תלת מימד דגמים של שחפיות כדי למשוך אותן לאי הצף. לשמחתנו, בתוך ימים ספורים, הגיעו שחפיות לאי וזוג אחד אף נשאר לקנן בו. אנו מצפים לקראת בקיעת האפרוחים הראשונים באי השחפיות שבקישון”.
צילום: איתן צנטנר, רשות נחל הקישון
שרון נסים, מנכ”לית רשות נחל הקישון: “זוהי הסנונית הראשונה, או ליתר דיוק השחפית הראשונה המבשרת את תחילת התבססותה של מושבת קינון השחפיות בקישון.
הקמת האי הצף מעידה על הצלחת פעולותיה של הרשות בתהליך הארוך של שיקום ושימור המערכת האקולוגית בנחל קישון, במיוחד בימים אלה בהם בתי הגידול הלחים הולכים ומצטמצמים כתוצאה מפיתוח מוגבר ושינויי האקלים הקיצוניים שאנו חווים באזורינו ובעולם כולו. תודתנו לד”ר יוסף כיאט, צפר בכיר בחברה להגנת הטבע שייעץ וסייע בקידום התהליך”.
