בדיון מיוחד שקיימה ועדת זכויות הילד בראשות ח"כ קטי קטרין שטרית, הוצגו נתונים שלפיהם בין השנים 2018–2024 נפתחו 1,044 תיקי חקירה בגין אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך, שבהם נפגעו 1,861 ילדים ולמרות זאת, רק 221 כתבי אישום הוגשו, כחמישית בלבד מכלל התיקים שנפתחו.
במהלך הדיון עלתה ביקורת חריפה על התנהלות מערכות האכיפה, הפיקוח והחקירה. אחת הסוגיות המרכזיות שנדונו הייתה משך הזמן החולף בין הגשת תלונה לבין תפיסת חומרי הצילום מהמסגרות החינוכיות ולטענת חברי הוועדה והמשתתפים בדיון, עיכובים אלו עלולים להביא למחיקת תיעוד חיוני ובכך לפגוע באופן משמעותי ביכולת להוכיח את החשדות ולהעמיד את האחראים לדין.
עוד עלה כי למרות החובה החוקית להתקין מצלמות במסגרות רבות לגיל הרך, האכיפה בנושא עדיין לוקה בחסר. על פי נתוני משרד החינוך, בשנת 2025 הוגשו 973 בקשות לפתיחת מצלמות במעונות ובגנים, אולם רק כ-16% מהבקשות הובילו להגשת תלונה למשטרה, נתון שעורר תהיות רבות בקרב חברי הוועדה.
בדיון הוצגו גם נתוני משטרת ישראל, שלפיהם בשנת 2023 נפתחו 202 תיקי חקירה, בשנת 2024 נפתחו 146 תיקים, ובשנת 2025 נפתחו 160 תיקים, כאשר במחצית הראשונה של השנה נוספו עוד 60 תיקים. במשטרה ציינו כי מבחינתם קיימת מגמת ירידה במספר התיקים, אולם הודגש כי כל מקרה של פגיעה בפעוט הוא עולם ומלואו.
לצד הנתונים נשמעו עדויות קשות של הורים שילדיהם נפגעו במסגרות החינוך, הורים סיפרו על טראומות קשות שחווים ילדיהם גם זמן רב לאחר האירועים, על משפחות שנאלצו לעזוב מקומות עבודה כדי לטפל בילדיהם ועל תחושת חוסר האונים מול הליכים משפטיים ממושכים.
בדיון הועלתה גם טענה שלפיה הורים שבוחרים להיחשף ולהיאבק למען ילדיהם מוצאים עצמם לעיתים מתמודדים עם תביעות מצד אנשי הצוות או בעלי המסגרות שעליהם התלוננו ולטענת חלק מהמשתתפים, מצב זה יוצר אפקט מצנן ועלול להרתיע הורים נוספים מהגשת תלונות בעתיד.
סוגיה נוספת שעלתה היא שאלת השימוש בהקלטות אודיו כראיה. נציגת פרקליטות המדינה הבהירה כי אין פסילה גורפת של הקלטות מסוג זה וכי במקרים מסוימים הן אף משמשות כחלק מהראיות.
במקביל נשמעה קריאה להרחיב את ההכרה גם במקרי התעללות נפשית, ולא להסתפק רק במקרים שבהם קיימת אלימות פיזית מתועדת.
ח"כ עאידה תומא סלימאן, התריעה במהלך הדיון כי לצד המסגרות המפוקחות פועלות גם מסגרות רבות שאינן נמצאות תחת פיקוח, שבהן שוהים, לדבריה, כ-300 אלף תינוקות ופעוטות והיא קראה להרחבת אחריות הפיקוח ולחיזוק ההכשרה והליווי המקצועי של צוותי החינוך.
בסיכום הדיון דרשה יו"ר הוועדה ממשטרת ישראל להעביר לוועדה נתונים מעודכנים על היקף התיקים וזמני איסוף חומרי התיעוד, לעדכן את נהלי העבודה כך שחומרי צילום ייתפסו באופן מיידי במקרים שבהם קיים חשד לשיבוש הליכים וכן למנוע אובדן ראיות.
בנוסף קראה הוועדה למשרד החינוך להטיל קנסות משמעותיים על מסגרות שבהן מערכות הצילום אינן פועלות כנדרש, להשעות פעילות של מסגרות שאינן עומדות בדרישות החוק ולחייב גיבוי מאובטח של חומרי התיעוד בענן.
יו"ר הוועדה, ח"כ קטי קטרין שטרית, חתמה את הדיון במסר תקיף במיוחד ואמרה כי לא תחדל מהמאבק בתופעת ההתעללות בפעוטות.
לדבריה, "יש לי אפס סובלנות כלפי אזלת היד של מנגנוני הפיקוח.
תינוקות אינם יכולים להתלונן ואינם יכולים לספר מה עבר עליהם.
אם המשטרה לא תעצור את המתעללים, אחשוף את שמותיהם מעל דוכן מליאת הכנסת.
לא ייתכן שראיות ילכו לאיבוד, שתיקים ייסגרו ושמתעללים ימשיכו לעבוד עם פעוטות".
הדיון בכנסת ממחיש פעם נוספת כי לצד החקיקה הקיימת, ניצבים אתגרים משמעותיים ביישום, באכיפה ובקצב הטיפול בתלונות.
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם הקריאות שעלו בוועדה יתורגמו לצעדים מעשיים שיחזקו את ההגנה על הילדים הרכים ביותר וימנעו את המקרה הבא.
