ב-7 באוקטובר 2023, אביהו מלכיאל היה בביתו בחופשת חג. הוא היה ימים ספורים בלבד לפני שחרורו מצה"ל, אבל כשהגיעו הדיווחים מחבריו לפלוגה, שנשארו בבסיס, על חדירת מחבלים ועל נפגעים רבים, אביהו לא נשאר בבית. הוא לבש את המדים, לקח את נשקו ויצא יחד עם חברו למחלקה, עידו בלקין, לכיוון המוצב כדי לסייע בלחימה.
השניים הגיעו סמוך למוצב, שם נתקלו במארב של מחבלים ונורו. אביהו נפגע מירי בבית החזה ונשאר במשך שעות בשטח ללא טיפול רפואי או פינוי, הוא סבל מדימום וממצוקה נשימתית, ובהמשך ליבו חדל לפעום. החייאה שנמשכה יותר מ-20 דקות הצליחה להשיב את הדופק, אך הפציעה הותירה אותו במצב קשה ביותר.
אביהו הוגדר כפצוע אנוש, הורדם והונשם, ובהמשך התברר כי הוא סובל מפגיעה מוחית ומפגיעה קוגניטיבית משמעותית ומאז אותו יום עבר אביהו תקופה ארוכה של אשפוזים ושיקום.
יותר משנתיים חלפו מאז הפציעה, ובסופו של התהליך הוא חזר לביתו, לאחר שהמקום הותאם לצרכיו ונוספו בו המערכות הנדרשות כדי לאפשר לו להתנהל בו.
אבל החזרה הביתה אינה סוף הדרך. אביהו אינו מדבר כיום, הוא מתקשר באמצעות מצמוץ עיניים ותנועות ראש, מוזן ישירות לקיבה, משותק בארבע גפיו ותלוי בטיפול ובסיוע של בני משפחתו ומטפליו. עבור משפחתו, השיקום ממשיך בכל יום. לצד הסיוע שקיבלה המשפחה ממשרד הביטחון, ההתאמות הנדרשות לבית, הטיפול השוטף והצרכים הרפואיים והשיקומיים יוצרים הוצאות משמעותיות.
אחת המטרות המרכזיות של הקמפיין היא הקמת בריכה שיקומית בבית, שתאפשר לאביהו להמשיך ולתרגל ולהתקדם במסגרת הביתית.
אביהו יצא מביתו שלושה ימים לפני השחרור כדי להילחם לצד חבריו ולהגן על אחרים ומאז 7 באוקטובר הוא מנהל את המלחמה שלו, בכל יום מחדש. עכשיו אפשר לעזור לו להמשיך את הדרך.
לתרומות ולסיוע לאביהו ולמשפחתו >> לחצו כאן
