יש משהו כמעט טקסי בהחלטות של ראש השנה. אנחנו מסתכלים על השנה שהייתה ומחליטים שהשנה זה יהיה אחרת. יותר ספורט, פחות מסכים, יותר זמן עם הילדים, שינה טובה יותר, פחות לחץ, אולי אפילו סוף סוף להתחיל את הדבר הזה שכבר שנים אנחנו אומרים שנעשה. לרגע אחד הכול נראה אפשרי. ואז החג נגמר, העבודה חוזרת, הילדים חוזרים למסגרות, היומן מתמלא וההתלהבות הגדולה פוגשת את החיים האמיתיים. וזה בדיוק המקום שבו הרבה מההחלטות שלנו מתחילות להתפרק.

לא חייבים מהפכה
אחת הטעויות הנפוצות היא להציב לעצמנו יעד גדול מדי כבר מהיום הראשון. מהשנה אני מתאמן חמישה פעמים בשבוע. מהשנה אני קם מוקדם. מהשנה אני מפסיק לאכול מתוק. מהשנה אני מבלה פחות זמן בטלפון. הרצון עצמו מצוין, אבל כשהשינוי שאנחנו דורשים מעצמנו גדול מדי, הוא עלול להפוך למעמסה עוד לפני שהספקנו להפוך אותו להרגל.
מחקר עדכני על יצירת הרגלים מראה שאין מספר קסם של ימים שאחריהם התנהגות חדשה פשוט הופכת לאוטומטית. הזמן משתנה מאוד בין אנשים ובהתאם להתנהגות. מה שחשוב הוא החזרתיות, ההקשר הקבוע והיכולת לשלב את הפעולה החדשה בתוך החיים עצמם. לכן אולי במקום להבטיח חמישה אימונים בשבוע, כדאי להתחיל מאחד. לא כי אחד הוא היעד, אלא כי אחד הוא משהו שאפשר באמת לעשות.
להפוך החלטה לפעולה
החלטה כללית היא התחלה טובה, אבל פעולה ברורה היא כבר משהו שאפשר לבצע. במקום להחליט שרוצים לעשות יותר ספורט, אפשר לקבוע יום ושעה להליכה. במקום להחליט שרוצים לקרוא יותר, אפשר להשאיר ספר ליד המיטה. במקום להחליט שמפסיקים להיות כל הזמן בטלפון, אפשר לקבוע שעה אחת בערב שבה המכשיר נשאר בצד. הפעולה גם לא חייבת להיות גדולה. הליכה קצרה, כמה עמודים בספר או כמה דקות בלי מסך אולי נראים כמו שינוי קטן, אבל הם מייצרים משהו חשוב יותר מהישג חד פעמי: חזרתיות.
וזה אולי הסוד של שינוי שמחזיק. לא לשאול רק מה אנחנו רוצים להשיג, אלא איך אנחנו יכולים לגרום לפעולה החדשה להשתלב באופן טבעי בחיים שלנו. אחרי הקפה של הבוקר יוצאים להליכה. אחרי שהילדים הולכים לישון קוראים. לפני השינה הטלפון עובר הצידה. הפעולה החדשה מתחברת למשהו שכבר קיים.

לא הכול או כלום
ויש עוד דבר שחשוב לזכור. גם אם החלטנו, גם אם התחלנו וגם אם הצלחנו במשך כמה ימים, יהיו ימים שבהם זה לא יעבוד. פספסתם אימון? לא צריך לחכות לשבוע הבא. נשארתם ערים עד מאוחר? אפשר לנסות שוב הערב. לא הצלחתם לעמוד במה שתכננתם? זה לא אומר שההחלטה נכשלה. אולי אחת הטעויות הגדולות שלנו היא לחשוב ששינוי דורש שלמות. בפועל, החיים יפריעו לנו מדי פעם. השאלה היא לא אם נסטה מהדרך, אלא אם נחזור אליה.
להתחיל ממשהו שרוצים
גם הבחירה עצמה חשובה. אם החלטה נולדה רק מתוך תחושה שצריך, יהיה קשה יותר להתמיד בה. שינוי יכול להיות קל יותר כאשר הוא מחובר למשהו שאנחנו באמת רוצים עבור עצמנו. אז אולי השנה לא צריך להבטיח לעצמנו שנשתנה לגמרי. אפשר לבחור דבר אחד, לא חמישה אימונים, אחד. לא שינוי מוחלט, אלא פעולה קטנה שאפשר לחזור עליה.
באופן טבעי וגם על סמך מחקרים, כאשר אנחנו מאתגרים את עצמו במעט מעבר ליכולת שלנו כעת, הסיכוי להצליח גדל. וההצלחות מייצרות מוטיבציה להמשיך ולהגביר. וכך נוצר מעגל פידבק חיובי שייצור את העקביות הדרושה. לפעמים הדרך לאדם שאנחנו רוצים להיות בעוד שנה מתחילה בדבר הכי פשוט שאפשר לעשות היום. לנעול נעלי ספורט ולצאת מהבית.
נדב הריס, פסיכולוג קליני, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון.































