עבור הורים רבים, הרגע שבו הם שומעים שהילד שלהם זקוק לניתוח אף אוזן גרון מלווה בהרבה שאלות וחששות.
מה בדיוק יש לילד? למה צריך ניתוח? איך מסבירים לו מה עומד לקרות? ומה יקרה ביום שבו ייכנס לבית החולים?
עבור ד"ר אמנון שמושקוביץ, מומחה אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר במכבי שירותי בריאות מחוז צפון, אלה שאלות שהוא מכיר היטב. במשך כשלושה עשורים הוא עוסק ברפואת אף אוזן גרון ובניתוחים, ובמהלך השנים שימש בין היתר כסגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון במרכז הרפואי ברוך פדה פוריה. הוא ביצע ניתוחים רבים בילדים ובמבוגרים בבתי חולים ומרכזים רפואיים שונים, בהם פוריה, העמק, אלישע, אסותא, MEDICA ו-RMC.
דווקא העבודה עם ילדים גרמה לו להבין שיש פער משמעותי בין ההסבר הרפואי שההורים מקבלים לבין הדרך שבה הילד עצמו חווה את התהליך.
"הילד הוא מרכז הסיפור, אבל לפעמים הוא בכלל לא חלק מהשיחה"
הסיפור מתחיל פעמים רבות בביקור שגרתי אצל רופא אף אוזן גרון. הורים מגיעים עם ילד שלא שומע היטב, נוחר בלילה או ישן בצורה לא רגועה. לאחר בדיקות, מתברר לעיתים כי הילד סובל מנוזלים באוזניים, שקד שלישי מוגדל או שקדים מוגדלים. אצל חלק מהילדים, הבעיה משפיעה גם על איכות השינה ועל התפקוד במהלך היום. הילד עשוי להיות עייף, חסר סבלנות או מתקשה להתרכז, והמשפחה מתחילה להבין שהבעיה הרפואית משפיעה על הרבה יותר מאשר רק על האוזניים או הנשימה. בשלב הזה מגיעה גם ההמלצה על טיפול ניתוחי, כמו השתלת צינוריות אוורור, המוכרות בשם "כפתורים", ולעיתים גם כריתת שקד שלישי או שקדים.
אבל אז עולה בעיה אחרת. "הזמן שלנו כרופאים במרפאה מוגבל", מסביר ד"ר שמושקוביץ. "אנחנו צריכים להסביר להורים מה הבעיה, מה אנחנו ממליצים, מה כולל הניתוח ולענות על כל השאלות. ואז קורה לא פעם שהילד שומע את המילה 'ניתוח' ומבין שמשהו מפחיד עומד לקרות". לדבריו, במקרים רבים ההורים הם אלה שמקבלים את ההסבר, בעוד שהילד עצמו נשאר מחוץ לשיחה.
"הילד הוא למעשה מרכז העולם, כי כל הבעיה קשורה אליו, אבל הוא קטן, חושבים שהוא לא מבין, ואין תמיד זמן להסביר לו. ואז הוא שומע את המילה ניתוח, מתחיל לבכות וההורים אומרים לו 'לא, אנחנו רק מדברים עם הרופא'. אבל הילד מבין שזה לא סתם דיבור".
כשהילדים פוגשים לראשונה את חדר הניתוח
לדברי ד"ר שמושקוביץ, ילדים רבים מגיעים ליום הניתוח בלי להבין באמת מה עומד לקרות. עבור ילד קטן, המעבר מהבית לבית החולים יכול להיות מבלבל. פתאום הוא נמצא במקום שאינו מוכר לו, פוגש אנשי צוות בחלוקים, כובעים ומסכות, נדרש להחליף בגדים ולאכול רק לאחר הניתוח, ולבסוף מועבר על מיטה לכיוון חדר הניתוח.
"עבור הילד, כל הדברים האלה יכולים להיראות כמו משהו שקורה נגד רצונו", הוא אומר. גם שלב ההרדמה עלול להיות מאיים. הילד פוגש את המרדים, מקבל מסכה ומתקשה להבין מה עומד לקרות. לאחר מכן הוא מתעורר בסביבה שאינה מוכרת לו, לעיתים בלי שהוריו נמצאים מיד לידו.
"מבחינת הצוות הרפואי הניתוח נגמר וממשיכים לילד הבא", אומר ד"ר שמושקוביץ. "אבל מבחינת הילד וההורים, החוויה לא בהכרח נגמרת באותו רגע". לדבריו, חוויה רפואית מלחיצה עלולה להתבטא אצל חלק מהילדים בתקופה שלאחר הניתוח בפחדים, קשיי שינה, היצמדות מוגברת להורים או פחד מביקורים רפואיים. כאן, הוא אומר, מתחילה החשיבות של הכנה מוקדמת.
הרגע שהוביל לכתיבת הספר
אחרי שנים שבהן ראה את אותם רגעים שוב ושוב, החליט ד"ר שמושקוביץ לנסות למצוא דרך אחרת. "הרעיון לכתוב ספר הסתובב לי בראש במשך שנים", הוא מספר. "כל פעם אמרתי לעצמי שאני צריך לעשות את זה, אבל הייתי חוזר מהעבודה עייף ולא באמת התפניתי".
עד שערב אחד, צפייה בתוכנית טלוויזיה שבה רואיין אדם שהוציא ספר גרמה לו לחשוב שאולי גם הוא יכול לנסות. "פתאום שאלתי את עצמי, למה שלא אנסה? פתחתי את המחשב והתחלתי לכתוב. ופשוט לא הפסקתי עד שהסיפור היה גמור". כך נולד "ליה הולכת לניתוח – המסע הקסום של ליה וקיטי לארץ השקדים והכפתורים", ספרו הראשון של ד"ר שמושקוביץ, שיצא בהוצאת ספרי ניב.
הספר אינו מבקש להסביר לילדים את עולם הרפואה בשפה מקצועית, אלא לקחת אותם למסע דרך סיפורה של ליה, ילדה שסובלת מנחירות ונדרשת לעבור ניתוח, יחד עם קיטי, כלבתה שמלווה אותה ומסייעת לה להתמודד עם החששות.
"זה לא ספר ילדים במובן הרגיל", מסביר ד"ר שמושקוביץ. "זה ספר שנכתב לילדים ומדבר אליהם בגובה העיניים".
גם קיטי היא חלק מהסיפור האישי
לדמותה של קיטי יש משמעות מיוחדת עבור הרופא. הכלבה בספר נקראה על שם כלבתו, כלבת פאג סינית, שנפטרה כחודשיים לפני שהחל לכתוב את הספר. באמצעות הסיפור והאיורים היא קיבלה למעשה חיים חדשים, והפכה לדמות שמלווה ילדים אחרים ברגע משמעותי בחייהם. את הספר כתב ד"ר שמושקוביץ בסגנון של סיפור מחורז, כאשר בתהליך הכתיבה נעזר גם בבני משפחתו. את האיורים יצר עוזי בנימין.
בהוצאה לאור הבינו מיד: כמעט ואין ספרים כאלה
לאחר שסיים את הספר, פנה ד"ר שמושקוביץ למספר הוצאות לאור. שלוש מהן לא גילו עניין, אך בהוצאת ספרי ניב ביקשו להיפגש איתו. הפגישה שתוכננה להימשך כחצי שעה התארכה לכארבע שעות וחצי. לדבריו, במסגרת התהליך ביצעה ההוצאה בדיקה של השוק וגילתה כי קיימים מעט מאוד ספרים שנכתבו במיוחד לילדים במטרה להכין אותם לקראת ניתוח.
לאחר יציאת הספר התקבלו תגובות חיוביות מסופרים ומאנשי מקצוע, ובהמשך עלה גם הרעיון לתרגם אותו לשפות נוספות. כיום הספר כבר תורגם לאנגלית ולספרדית, והעבודה על הגרסה הגרמנית החלה.
אפילו בתהליך התרגום התעקש ד"ר שמושקוביץ לשמור על אחד המאפיינים המרכזיים של הספר – החריזה. לדבריו, כאשר קיבל גרסה באנגלית שלא הייתה מחורזת, הוא לא היה מוכן לאשר אותה. בהמשך הוצמדה לו מתרגמת אמריקאית דוברת עברית, משוררת הכותבת שירים לאמנים, שיצרה גרסה מחורזת שאותה אהב. גם התרגום לספרדית עבר תהליך דומה, שכלל שיתוף פעולה בין מספר מתרגמות ודוברת ספרדית מאוניברסיטת תל אביב, עד שהתקבלה גרסה מחורזת.
המבחן האמיתי: התגובות של הילדים
אחד הדברים שריגשו את ד"ר שמושקוביץ במיוחד היו התגובות שהגיעו מהילדים עצמם. בארגנטינה החליטה המתרגמת המקומית לקרוא את הספר בגן ילדים בבואנוס איירס. ההורים הוזמנו לשעת סיפור, מבלי לדעת מראש מהו הספר שיוקרא להם. "היא סיפרה לי שההתלהבות הייתה עצומה", מספר ד"ר שמושקוביץ.
גם מורה בבית ספר בלונדון החליטה לקרוא את הספר לתלמידים בכיתתה ובהמשך לכיתות נוספות, וגם שם התקבלו תגובות נלהבות. בישראל, הספר כבר הוצג בפני רופאים ואנשי צוות רפואי, ובמספר מקומות נבחנת האפשרות לשלב אותו כחלק מההכנה לקראת ניתוחים. גם ברשת MEDICA הביעו עניין באפשרות לשלב את הספר כערכה טרום ניתוחית לילדים.
"הספר היה ליד הראש שלה כשהיא התעוררה"
אחת התגובות החזקות ביותר שקיבל ד"ר שמושקוביץ הגיעה דווקא ממשפחה חרדית. ילדה בת ארבע, שהייתה צפויה לעבור ניתוח, הגיעה עם הוריה לאחר שהם רכשו עבורה את הספר. בבית הם הקריאו לה אותו והכינו אותה לקראת הניתוח. כאשר הגיע רגע ההרדמה, הילדה כבר הכירה את התהליך. לדבריו, היא לקחה בעצמה את המסכה והניחה אותה על פניה, ללא צורך שמישהו יחזיק אותה. הבקשה היחידה שלה הייתה שהספר יהיה לצידה כשהיא תתעורר. "הספר באמת היה ליד הראש שלה כשהיא התעוררה", מספר ד"ר שמושקוביץ. "הצוות שהיה שם התרגש מאוד".
גם עורכת הספר סיפרה לו על תגובה אישית במיוחד. לאחר שסיימה לערוך את כתב היד, היא התקשרה אליו כשהיא נסערת ובכתה. לדבריה, הקריאה בסיפור גרמה לה להיזכר בניתוח שעברה בילדותה ולהבין מחדש עד כמה החוויה ההיא השפיעה עליה.
מרופא שמנתח ילדים לרופא שמנסה לשנות את חוויית הניתוח
עבור ד"ר שמושקוביץ, הספר הוא המשך ישיר לעבודה הרפואית שלו. "כרופא שמלווה מאות רבות של ילדים בניתוחים, שאלתי את עצמי איך אני יכול לעזור להם גם מעבר לחדר הניתוח", הוא אומר. "אני מקווה שהספר יעזור לילדים ולהורים להגיע מוכנים יותר, להבין מה עומד לקרות ולהרגיש פחות פחד". הספר מופץ כיום באופן אישי באמצעות הזמנה מקוונת, ובמקביל נעשים מאמצים להרחיב את החשיפה אליו בישראל ובעולם. אחרי שלושה עשורים שבהם טיפל בילדים, ד"ר שמושקוביץ מקווה שהשלב הבא יהיה לא רק לבצע את הניתוח עצמו, אלא לעזור לילד להגיע אליו כשהוא יודע מה צפוי לו. "אני מאמין שזו דרך לחשוב מחוץ לקופסה", הוא אומר. "לפעמים כלי פשוט כמו סיפור יכול לעשות שינוי גדול בדרך שבה ילד חווה משהו שמפחיד אותו".
