פרשת צו הסגירה המשטרתי שהוצא למסעדת נירוונה בחוף הים בחיפה מגיעה להכרעה נוספת בבית המשפט, לאחר שבועות של הליכים משפטיים, ערעורים ועיכובי ביצוע.
בית משפט השלום בחיפה קבע כי צו הסגירה שהוציא מפקד מחוז חוף במשטרה, ניצב יחיאל בוהדנה, ימשיך לחול על המסעדה למשך שבעה ימים נוספים, החל ממחר (שני) ועד יום ראשון בתאריך 25.10, כולל.
ההחלטה ניתנה בעקבות מחלוקת משפטית בין המשטרה לבעל המסעדה, אבי פרץ, בשאלה האם הימים שבהם עוכב ביצוע הצו נכללים בתקופת הסגירה המקורית.
בית המשפט קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי ימי עיכוב הביצוע אינם נחשבים לימי סגירה בפועל ולכן יש להשלים את תקופת הצו.
נירוונה בחיפה תישאר סגורה ל-30 יום: המחוזי הותיר את הצו על כנו
תחילת הפרשה: שוהים בלתי חוקיים וצו סגירה ל-30 ימים
הפרשה החלה ב-9 בספטמבר 2026, אז הוציא מפקד מחוז חוף צו מנהלי לסגירת מסעדת נירוונה, הממוקמת ברחוב דוד אלעזר 2 בחיפה, למשך 30 ימים, עד 8 באוקטובר.
הצו הוצא בעקבות פעילות משטרתית שבמסגרתה אותרו במקום שוהים בלתי חוקיים ומדובר בעסק שכבר התמודד בעבר עם הליכים דומים ובהחלטת בית המשפט אף צוין כי בשנת 2024 הושג הסדר קודם בין המשטרה לבעל העסק, כאשר לטענת המשטרה תנאי ההסדר הופרו.
בעל המסעדה פנה לבית המשפט בניסיון לבטל את הצו ובהמשך התנהלו הליכים נוספים, לרבות בבית המשפט המחוזי.
ב-17 בספטמבר נדחה ערעורו על צו הסגירה, וב-23 בספטמבר נדחה גם הערר שהגיש לבית המשפט המחוזי, אלא שבכך לא הסתיימה הפרשה.
הצו המקורי הסתיים על הנייר, אבל המחלוקת נמשכה
ב-9 באוקטובר, יום לאחר מועד הסיום שנקבע בצו המקורי, פנה בעל המסעדה פעם נוספת לבית המשפט וטען כי תוקפו של הצו פקע.
המשטרה התנגדה וטענה כי מאחר שביצוע הצו עוכב במשך שבעה ימים, יש להוסיף ימים אלה לתקופת הסגירה.
בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע נוסף עד להכרעה במחלוקת, והמסעדה יכלה להמשיך לפעול בתקופה זו ובהחלטה שניתנה ביום שישי האחרון (16.10), קיבל השופט בוריס שרמן את עמדת המשטרה.
השופט קבע כי מטרת צו הסגירה היא מניעתית ולא עונשית וכי אין לאפשר מצב שבו הליכים משפטיים ועיכובי ביצוע יביאו לכך שתקופת הסגירה בפועל תתקצר ובהחלטתו הבהיר כי ימי עיכוב הביצוע אינם נמנים בתקופת הצו, ולכן תוקפו לא פקע ב-8 באוקטובר.
בהתאם לכך נקבע כי המסעדה תיסגר לשבעה ימים נוספים, מ-19 ועד 25 באוקטובר, כולל.
השאלה שנותרה פתוחה: האם ההליכים היו צריכים להימשך זמן כה רב?
לצד ההכרעה המשפטית, קשה להתעלם מהשאלה הציבורית שעולה מהפרשה, כאשר מפקד מחוז במשטרה מחליט להוציא צו סגירה מנהלי לעסק, מדובר בצעד חריג ומשמעותי, המבוסס על חשש להמשך ביצוע עבירות במקום.
מצד אחד, מדובר בסמכות שנועדה לאפשר התערבות מהירה למניעת עבירות ולשמירה על שלום הציבור.
מצד שני, מדובר בפגיעה קשה בחופש העיסוק, בפרנסתם של עובדים ובהמשך פעילותו של עסק.
דווקא משום כך, מצופה שההליכים המשפטיים הנוגעים לצווים מסוג זה יתנהלו במהירות וביעילות המרבית.
במקרה של נירוונה, הצו המקורי היה אמור להסתיים ב-8 באוקטובר, אולם ההכרעה במחלוקת על מניין הימים ניתנה רק ב-16 באוקטובר, והסגירה הנוספת תחל ב-19 באוקטובר.
כלומר, חלפו יותר מחמישה שבועות ממועד הוצאת הצו ועד לתחילת שבעת ימי הסגירה האחרונים.
אם מדובר בחשש המחייב סגירה מיידית, כיצד מתיישבת התמשכות ההליכים עם אותה דחיפות?
זו שאלה ראויה לדיון ציבורי, גם כאשר מכירים בזכותו המלאה של בעל העסק לערער על החלטת המשטרה.
חשוב להדגיש כי עיכובי הביצוע ניתנו בהחלטות שיפוטיות כדין ואין בעצם הגשת הערעורים כל פסול ועם זאת, יש מקום לבחון האם ניתן היה להכריע במחלוקת מוקדם יותר, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים.
מעניין לציין כי השופט שרמן עצמו התייחס בהחלטתו לצורך בבהירות משפטית ואף ציין כי בהחלטתו הקודמת לא הבהיר במפורש את מועד סיום הצו, דבר שהוביל לצורך בהחלטה הנוכחית.
בית המשפט: אין תשתית לטענות נגד התנהלות המשטרה
במסגרת ההליך העלה בעל המסעדה טענות גם בנוגע להתנהלות המשטרה ולפרסומים שהוציאה דוברות המשטרה בעניין העסק ובית המשפט לא מצא בסיס עובדתי לטענה כי המשטרה פעלה משיקולים זרים או נהגה כלפי בעל העסק באופן פסול.
השופט ציין כי הטענות בנוגע להודעת הדוברות אינן משליכות על השאלה המשפטית שעמדה להכרעה.
עוד לפני פרסום ההחלטה האחרונה, מסר בעל מסעדת נירוונה, אבי פרץ, לחדשות NWS כי הוא דוחה את האופן שבו הציגה המשטרה את התנהלות העסק.
לדבריו, פתיחת המסעדה נעשתה בהתאם להבנתו את הצו ועל בסיס ייעוץ משפטי שקיבל.
פרץ טען כי הודעות המשטרה פגעו בשמו ובשמו של העסק, והוסיף: "עשר דקות לפני תחילת הדיון פרסמה המשטרה את הודעת הדוברות המדוברת.
העיתוי והנחרצות שבה מוצגים הדברים מעוררים בי תחושה קשה של רדיפה אישית ופגיעה בשמנו, עוד לפני שבית המשפט הכריע במחלוקת".
מאחורי הכותרות יש בני אדם, עובדים ועסק שנאבק לשרוד. השם שלנו והפרנסה שלנו אינם חומר ליחסי ציבור".
פרץ אף הבטיח לפרסם בהמשך תגובה מפורטת בצירוף מסמכים הנוגעים להשתלשלות האירועים.
יודגש כי הדברים נמסרו לחדשות NWS לפני מתן ההחלטה האחרונה וטרם התקבלה התייחסותו המעודכנת להכרעת בית המשפט.
ממשטרת ישראל נמסר לחדשות NWS: "אנחנו מכבדים את החלטת בית המשפט ונמשיך לפעול בנחישות כנגד עסקים המעסיקים שוהים בלתי חוקיים".
נכון לעכשיו, ובהתאם להחלטת בית משפט השלום בחיפה, מסעדת נירוונה צפויה להיות סגורה לציבור החל ממחר (שני) ועד יום ראשון בתאריך 25.10, כולל.
עם זאת, לבעל העסק עומדת האפשרות לפנות פעם נוספת לבית המשפט המחוזי ולבקש סעד מתאים, שעשוי להשפיע על ביצוע ההחלטה.
הפרשה ממחישה את המתח שבין סמכויות האכיפה של המשטרה, זכותו של בעל עסק להליך משפטי הוגן והצורך בהכרעות שיפוטיות מהירות, כי כאשר מוצא צו סגירה שנועד למנוע סכנה מיידית, הזמן אינו רק עניין טכני, הוא חלק מהותי מהיכולת של הצו להשיג את מטרתו ובאותה מידה, כאשר מדובר בעסק פעיל, בעובדים ובפרנסה של משפחות, גם להתמשכות ההליכים יש מחיר.
