מעת לעת מתעוררת השאלה, אשר תקוותי כי תיחקר עד תום על ידי וועדת חקירה שאינה מפוזיציה ואינה מוטה, האם יכול היה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, להורות על יציאה למלחמת מנע מול החמאס, טרם טבח שבת שמחת תורה.
האם באווירת השנאה שסוכני הכאוס המופקרים וחסרי האחריות, יצרו ברחובותיה הבוערים והאלימים של מדינת ישראל, יכול היה ראש הממשלה להורות לפיקוד העליון בצבא לצאת לקרב, בעוד דגל שחור של עידוד סרבנות מתנוסס מעל ראשי חלק ממובילי הכאוס וקריאות לאי התייצבות נשמעה תחת כל עץ רענן ומיקרופון מגויס.
האם באווירת הפקרת הביטחון, באווירת הדה לגיטימציה, בנרמול הסרבנות, אי התנדבות, במציאות הפגיעה האנושה בביטחון ישראל, בפגיעה האנושה בלכידות החברתית, בפגיעה הנוראה בחוסן הלאומי, יכול היה ראש הממשלה להכריז על יציאה למלחמה, על יציאה למבצע צבאי, על יציאה למבצעון, מבלי שיואשם בניצול לצרכי פוליטיקה והישרדות.
ראש הממשלה, כמו מחצית מהעם היהודי במדינת ישראל, ספגו הרתעה אלימה, בריונית, השקה מוחלטת ויצירת אווירה של חרדה ברחובות ישראל.
מילים כמו מרי אזרחי, סרבנות, טבעת אש, מלחמת אחים, שני עמים למדינה אחת, זרעו את הכאוס ברחובות האימה, במלחמת הקודש שהכריזו, חלק מהמופקרים וחסרי האחריות בגין עילת הסבירות.
הטלת המורא על ההנהגה הציונית השפויה, הנהגה שלא העזה להתבטא נגד תהליך חורבן הבית שהובילו חלק מהמופקרים וחסרי האחריות, הייתה משתקת, הובילו להותרת המרחב הציבורי לאנרכיסטים ומבעירי כבישים וחוסמי רחובות.
עלילות הדם שנרקחו במיטב משרדי יחסי הציבור והנדסת התודעה המובילים בישראל ובמימון עתק יצרו ההאשמות נוראיות נגד ממשלת ישראל, שריה ויועציה.
מעלילת הדם בהפקרת החטופים למותם מסיבות פוליטיות ועד שליחת חיילים אל מותם בשם השרידות הפוליטית, הרוחות הרעות בקרב הקנאים הפונדמנטליסטים, שורפי האסמים שהשתלטו על המדינה בעידוד מוקדי הכוח וההשפעה, לא היו יכולות לאפשר לראש הממשלה לצאת למלחמה.
וועדת החקירה חייבת לבחון את המציאות הנוראה שהשליט מיעוט קנאי וקיצוני על מדינה שלימה, אלימות, בריונות, חמה וזעם, לחקור את הקנאים המשתפי"ם במערכת המשפט, הצבא, האקדמיה, התקשורת, הפוליטיקה, ארגונים ועמותות ובהם ממומנים.
שלוש שנים אחרי הטבח הנורא, וכאילו דבר לא ארע, התועמלנים והמיעוט הפרוגרסיבי, הנושם מפוזיציה, קובע, בלי בושה, ללא מורא, ללא רטט קל בשפה העליונה: "במערכת הביטחון חוששים שישראל נגררת לעוד סבב באיראן בשל האינטרסים של נתניהו".
דברי הבלע ועלילת הדם הנוראה הזו לא נכתבה בעיתונות האנטישמית המסורתית, לא בתעמולה של משמרות המהפכה באיראן, לא בארגוני הטרור, דברי השטנה הללו נכתבו בחלק מהעיתונות הישראלית המשפיעה, אשר הינה חלק ממכונות הרעל וההסתה הפועלות בשנים האחרונות.
דברי עלילת הדם שנכתבו על ידי סוכני שנאה, משפיעות על החלטות קיומיות, על חיים ומוות, על ביטחון הלוחמים והאזרחים, המערכה מול ראש הנחש, איראן, עבורם היא עוד מאבק פוליטי.
וכאילו לא למדנו דבר לגורם לטבח שבת שמחת תורה.
הכותב הוא, עמנואל בן סבו, מחנך, סופר עיתונאי ופובליציסט:
