5:1? איפה? מתי? לא נגמר 1:0 לירוקים הוותיקים?
החמישה שערים שהבקיעה בארסה, אינם מעניינים אף אחד, מה שכמובן היה גורם למפח נפש אם היה מדובר על מכבי חיפה 2023/24, אבל לא כך פני הדברים.
הרי כל מהות המשחק נעוצה ברצון התמידי, ההגיוני והמתבקש להתענג מנוסטלגיה שהיא מנת חלקנו ובמקרה הזה לוח התוצאות הינו תפאורה בלבד.
לצערי, עקירת שן בינה מנעה ממני לראות את העונג המדובר מקרוב ורק על מסך הטלוויזיה זכיתי לעשות זאת, אבל אולי טוב שכך, מפני שפתאום נפל לי האסימון כמה זמן עבר מאז שאותם כוכבי כדורגל ישראלי נצפו פעילים על המשטח הירוק ובנוסף, מודה אני לבורא עולם אשר העניק לי מתנה ענקית להכיר אותם גם מאז וגם מהיום, כמובן שלא כולם ליוו את את נוף ילדותי מפאת גילי, אך לפחות את שמם וסיפורם אנוכי מכיר.
ניר דוידוביץ חזר להיות “התמנון” עם הצלות שיא, אריק בנאדו חיזק את המושג שאותו בנה “תחנה אחרונה”, יניב קטן שב להנהיג וראובן עטר, וואו, פשוט וואו.
שער גרנדיוזי כמילות תיאורו של האחד והיחד זוהיר בהלול מ”שירים ושירים” המיתולוגית, עוד חתיכת פאזל מעבר מפואר ואפרופו רדיו.
נקודה אישית שלי, הוא משה גלאם, אותו הכרתי בכובעי כשדר 90 FM, שם שנינו משדרים.
מקום מדהים שנתן לי להכיר את המגן השמאלי האגדי, מספר 14, עם חגיגת סיבוב אווירי בעת כיבוש שער באופן אישי.
אדם צנוע ומקסים שיודע להוקיר על הטוב בקריירה שלו.
אגב, משיחה איתו בארבע עיניים הובהר לי, שיהיה ברור לכולם, לא היה ולא נברא פנדל על רונאלדיניו, משה זכאי,
להפך, הוא זה שיצא פצוע מהמפגש.
כל כך התרגשתי עבורו ועבור חבריו לקבוצה שזכו לקבלת הוקרה, אהדה ואהבה מ-20 אלף צופים שאולי חלקם הגדול מכיר את “קרית אליעזר”, רק כשכונה ולא כאצטדיון מיתולוגי שבו זאהי ארמלי היה הכוכב.
רגע, למי אני יכול להשוות אותו לימינו?
לאף אחד, מכוון שאין כיום חלוץ מסחרר וסקורר עוצמתי כמוהו.
אלון מזרחי, סליחה, אבל, גם אתה כנראה תסכים איתי שהאווירון שלך לא יכל להמריא למחוזות של ארמלי, למרות שכל תקופה היא שונה ולא ברת השוואת אחת לשנייה, כן גם אתה פיסה מפוארת בדפי ההיסטוריה של המועדון, חד משמעית.
לסיכום, מה היה לנו?
הצגת שחקנים עם סאונד של העבררררר, תודה יענקל’ה שכנר.
מוזיאון אלופת ישראל קם לתחייה בכדי לשחק במציאות ושילוב מצמרר של כמה עשורים ותקופות להמחשה, עידן טל פוגש את אברהם אבוקרט שמוסר לשלומי ארבייטמן המתרגז על איתן אהרוני וציון מרילין שהורדידו אותו לספסל ושם פגש את אייל משומר, גיורא אנטמן, אבישי ז’אנו, עופר שטרית ורפי כהן? איזה רפי? את שניהם.
אגב, אם אתם תוהים מדוע אני לא מזכיר את שחקני ברצלונה, התשובה פשוטה, הם לא רלוונטיים מבחינתי, רק כחול, לבן ,ירוק במקרה הזה לנגד עייני.
יישר כח למארגנים, כן ירבו אירועים כאלה.
ושוב, וואו, עטררר , איזה גול!
נ.ב, האם היו חסרים בפאזל שחקני עבר נוספים?
ברור שכן, אבל לא ניתן להזמין את כולם, לכן חייב פרק ב’ לחגיגה.
שבוע טוב, בהצלחה לנבחרת ישראל.
