בלילה שבין 24 ל 25 באוקטובר נחזור בישראל לשעון החורף, בשעה 02:00 השעון יזוז שעה אחת לאחור, ולכאורה קיבלנו שעה נוספת במתנה. אבל בעוד שהמחוגים מסתדרים בתוך כמה שניות, הגוף שלנו עובד בקצב קצת אחר. הגוף שלנו לא מכוון את עצמו רק לפי השעה שמופיעה על השעון. הוא מושפע מאוד מאור וחושך, משעות השינה והיקיצה ומהשגרה היומיומית שלנו. לכן שינוי של שעה יכול להיות מורגש אצל חלק מהאנשים, גם אם מבחינת השעון מדובר בשינוי קטן מאוד.
מחקרים שבחנו את המעברים בין שעון קיץ לשעון רגיל מצביעים על כך שהשינוי עשוי להשפיע באופן זמני על השינה, על תחושת הערנות ועל הישנוניות במהלך היום, מחקר סקירה עדכני שפורסם בשנת 2025 מצא כי ההשפעות אינן זהות אצל כולם, וכי במקרים מסוימים הן היו בולטות יותר בקרב אנשים שנוטים באופן טבעי להירדם ולהתעורר מאוחר יותר, המכונים טיפוסי ערב.
יש מי שכמעט לא מרגישים, ויש מי שהגוף שלהם מיד מגיב
עבור חלק מהאנשים המעבר לשעון החורף יעבור כמעט בלי שנשים לב. אחרים עשויים להרגיש בימים שלאחר השינוי שהם עייפים יותר, מתעוררים מוקדם מהרגיל או מתקשים להירדם בשעה שבה הם רגילים. השינה היא לא רק שאלה של כמה שעות ישנו, אלא גם של מתי ישנו. לכל אחד מאיתנו יש קצב ביולוגי אישי. לכן יכול להיות שאדם אחד ירגיש שהמעבר עבר עליו בקלות, בעוד שאדם אחר ירגיש כמה ימים שהוא פשוט לא מסונכרן עם עצמו.
גם ילדים יכולים להרגיש את השינוי. ילדים צעירים רגילים לשגרה קבועה מאוד, ושינוי של שעה בשעת ההשכמה, הארוחה או השינה יכול להיות מורגש אצלם יותר. לכן בימים הראשונים כדאי להשתדל לשמור ככל האפשר על סדר יום מוכר ולא להפוך את שינוי השעון לשינוי כולל של כל שגרת היום.
ומה לגבי השעה הנוספת שקיבלנו?
אז כן, יש כאן גם חדשות טובות. בלילה הראשון של שעון החורף אנחנו באמת מקבלים שעה נוספת. אבל השאלה היא מה אנחנו עושים איתה. אם אנחנו נשארים ערים שעה נוספת כי ממילא הרווחנו שעה, גוללים בטלפון עד מאוחר או ממשיכים את שגרת הערב בלי שינוי, לא בטוח שנרוויח את אותה שעה בשינה. המעבר לשעון החורף יכול דווקא להיות הזדמנות טובה לבדוק את הרגלי השינה שלנו. האם אנחנו ישנים מספיק? האם אנחנו הולכים לישון בשעה קבועה? האם אנחנו מגיעים למיטה עייפים או ממשיכים לדחות את השינה?
אור הבוקר יכול לעזור
אחד האותות החשובים ביותר עבור השעון הביולוגי שלנו הוא אור. לכן חשיפה לאור טבעי בשעות הבוקר יכולה לסייע לגוף להבין שהגיע הזמן להתחיל את היום. פתיחת תריסים, יציאה למרפסת או הליכה קצרה בחוץ הן פעולות פשוטות שיכולות להשתלב בשגרת הבוקר. גם בערב כדאי לעזור לגוף לעבור בהדרגה למצב של מנוחה. תאורה חזקה, פעילות אינטנסיבית ומסכים עד הרגע שבו נכנסים למיטה עלולים להקשות על חלק מהאנשים להירדם.
אז מה כדאי לעשות בימים הראשונים?
לא צריך להילחץ מהמעבר ולא צריך להפוך אותו לפרויקט. ברוב המקרים הגוף מסתגל לשינוי. כדאי לשמור על שעות שינה ויקיצה יחסית קבועות, להשתדל להיחשף לאור טבעי במהלך היום, להימנע ככל האפשר מקפאין בשעות המאוחרות של היום ולתת לגוף זמן להיכנס לשגרה החדשה. ובעיקר, לא כדאי להיבהל אם ביום או יומיים הראשונים מרגישים קצת אחרת. עייפות קלה או שינוי זמני בתחושת הערנות יכולים להיות חלק מתקופת ההסתגלות.
מצד שני, אם קשיי השינה, העייפות או הישנוניות במהלך היום משמעותיים ונמשכים לאורך זמן, כדאי לא לייחס אותם באופן אוטומטי לשעון החורף. לפעמים שינוי בשעון פשוט גורם לנו לשים לב להרגלי שינה או לבעיה שהייתה קיימת עוד קודם, ובמקרה כזה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה.
בסופו של דבר, המחוגים זזים שעה אחת לאחור בתוך כמה שניות. הגוף שלנו קצת יותר מורכב. ולכן אולי הדרך הטובה ביותר לעבור לשעון החורף היא לא להילחם בשעון, אלא פשוט לתת לגוף תנאים טובים להסתנכרן איתו.
ד"ר קיי אלקרא, רופאת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון.
