עם הירידה בטמפרטורות והמעבר לעונה הקרה, מחלות דרכי הנשימה מתחילות להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה. נזלת, שיעול, כאב גרון, חולשה וחום הם תסמינים שכיחים בתקופה הזו, אך לעיתים קשה לדעת אם מדובר בהצטננות קלה או בשפעת, ואם יש צורך בבדיקה רפואית.
לדברי ד"ר אדם רייטר, מומחה ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות מחוז צפון, שפעת היא מחלה נגיפית של דרכי הנשימה, שבמקרים רבים מתחילה בדרכי הנשימה העליונות, אך עלולה במקרים מסוימים להתפשט גם לריאות ולהוביל למחלה משמעותית יותר.
שפעת או הצטננות? לא תמיד קל להבדיל
שפעת נוטה להתחיל באופן חד יותר, ולעיתים מלווה בחום, צמרמורות, כאבי שרירים, כאב ראש, עייפות משמעותית ושיעול. לעומת זאת, בהצטננות התסמינים נוטים להיות מתונים יותר ולהתפתח בהדרגה, כאשר נזלת, גודש באף וכאב גרון הם תסמינים שכיחים.
עם זאת, התסמינים לבדם אינם מאפשרים תמיד לקבוע באיזה נגיף מדובר. לכן השאלה החשובה יותר היא לא רק "מה יש לי?", אלא גם "איך אני מרגיש ומה המגמה של המחלה?".
לא כל חום מחייב רופא, אבל גם לא כדאי להתעלם מהחמרה
אצל אדם בריא שסובל מתסמינים קלים ומרגיש שיפור במהלך הימים הראשונים, ברוב המקרים ניתן להסתפק במנוחה, שתייה מספקת וטיפול להקלה על התסמינים בהתאם לצורך.
לעומת זאת, כאשר המחלה משמעותית יותר, כאשר אין שיפור או כאשר יש החמרה, חשוב לפנות לבדיקה רפואית. חום גבוה ומתמשך, קוצר נשימה, כאבים בחזה, חולשה קיצונית, בלבול, התייבשות או מצב שבו יש שיפור ולאחריו חזרה של החום או החמרה בשיעול הם סימנים שאסור להתעלם מהם.
לדברי ד"ר רייטר, אחת הסיבות לכך היא האפשרות להתפתחות של סיבוכים. שפעת עלולה במקרים מסוימים להוביל לדלקת ריאות או להחמרה של מחלות רקע, ובחלק מהמקרים להתפתח גם זיהום חיידקי משני לאחר המחלה הנגיפית.
שפעת היא נגיף, ולכן אנטיביוטיקה אינה הטיפול בה
אחת הטעויות הנפוצות סביב מחלות חורף היא הציפייה לקבל אנטיביוטיקה בכל פעם שהמצב מחמיר. חשוב לזכור שאנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בזיהומים חיידקיים ולא בנגיפים כמו נגיף השפעת.
אם מתפתח סיבוך חיידקי, למשל דלקת ריאות חיידקית, הרופא עשוי להחליט שיש צורך באנטיביוטיקה. במקרה כזה התרופה נועדה לטפל בסיבוך החיידקי ולא בשפעת עצמה.
במקביל, במקרים מסוימים ובהתאם למצב הרפואי, לגיל, לגורמי הסיכון ולחומרת המחלה, ניתן לשקול טיפול אנטי ויראלי נגד שפעת. טיפול כזה יעיל במיוחד כאשר הוא ניתן בשלב מוקדם של המחלה, ולכן בקבוצות סיכון או במקרה של מחלה משמעותית חשוב להתייעץ עם רופא בזמן ולא להמתין להחמרה.
מי צריך להיות עירני במיוחד?
הסיכון לסיבוכים אינו זהה אצל כולם. תינוקות וילדים צעירים, מבוגרים, נשים בהריון ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות או ממצבים המשפיעים על מערכת החיסון נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה קשה ולסיבוכים.
עבור אנשים אלה, הופעת תסמינים החשודים כשפעת היא סיבה טובה ליצור קשר מוקדם יותר עם הצוות הרפואי. גם אנשים שאינם משתייכים לקבוצת סיכון צריכים להיות קשובים לשינוי במצב ולפנות לבדיקה במקרה של החמרה.
ההגנה מתחילה לפני שמתחילים להשתעל
הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכון לשפעת ולסיבוכיה היא מניעה, ובראשה חיסון שנתי. החיסון מתעדכן מדי שנה בהתאם לזנים הצפויים, וההמלצה היא להתחסן מדי עונה.
בעונת השפעת 2026-2027 החיסון מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל חצי שנה ומעלה, עם דגש מיוחד על אוכלוסיות בסיכון. במכבי החיסון ניתן ללא עלות, בהתאם לזכאות, ואין צורך בהפניית רופא כדי לקבלו. ניתן לתאם תור מראש באמצעות אפליקציית מכבי, מכבי Online או בטלפון 3555*
החיסון אינו מבטיח שלא נדבק בשפעת, אך הוא נועד להפחית את הסיכון למחלה ולסיבוכים שלה. חשוב גם לזכור שההגנה אינה מיידית, ולכן אין סיבה להמתין לשיא עונת התחלואה כדי להתחסן.
גם להתנהגות היומיומית יש משמעות
לצד החיסון, פעולות פשוטות יכולות לסייע בצמצום ההדבקה: שטיפת ידיים, אוורור חללים סגורים, כיסוי הפה והאף בעת שיעול או עיטוש והימנעות מקרבה לאנשים בסיכון כאשר חולים.
"בחורף אנחנו צפויים לפגוש לא מעט מחלות נשימתיות ולכן לא צריך להיבהל מכל שיעול או חום, אבל כן צריך לדעת לזהות את הרגע שבו המחלה חורגת מהמהלך הרגיל שלה", מסכם ד"ר אדם רייטר, מומחה ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון.
"הקשבה לגוף, טיפול תומך כשצריך, פנייה לבדיקה במקרה של החמרה ובעיקר מניעה באמצעות חיסון יכולים לעשות הבדל משמעותי במהלך העונה".
