תושבי מפרץ חיפה בקושי הספיקו להתאושש מאירועי זיהום האוויר החריגים של השבוע האחרון, וכבר מגיע האישור לחידוש העבודות במפעל גדיב מקבוצת בזן.
המשרד להגנת הסביבה הודיע הערב (ראשון) כי אישר למפעל לחדש את עבודות השיפוץ והתחזוקה, לאחר שלדבריו עמד בדרישות הצו המינהלי שהוצא בעקבות חריגות הבנזן שנמדדו באזור.
האישור מגיע לאחר ימים סוערים במיוחד במפרץ חיפה, שבמהלכם נרשמו חריגות בריכוזי הבנזן, התעורר חשש לבריאות הציבור, התקבלו תלונות מתושבים ואף ננקטו צעדים חריגים במערכת החינוך בקריית אתא, שכללו פינוי תלמידים מבתי ספר.
האירועים הובילו למחאה ציבורית נגד המשך הפעילות המזהמת במפרץ חיפה ולדרישה להגברת האכיפה כלפי המפעלים, אלא שכעת, לאחר שהמשרד כבר הוציא צו שהוביל להפסקת העבודות, הוא מאפשר את חידושן בכפוף לתנאים חדשים.
והשאלה המתבקשת היא: האם הפיקוח המחמיר שמבטיח המשרד יצליח למנוע את החריגה הבאה, או ששוב יפעלו הרשויות רק לאחר שהזיהום כבר נפלט לאוויר?
מוקדם יותר היום (ראשון) שוב נמדדו חריגות בנזן במפרץ חיפה וזאת למרות שלטענת המשרד לא היו עבודות תחזוקה מאושרות:
צו חדש, תנאים מחמירים, אבל מי מבטיח שלא תהיה חריגה נוספת?
בהודעת המשרד להגנת הסביבה נמסר כי מפעל גדיב השלים את הדרישות שהוצבו בפניו ובהן הגשת תחקיר על האירועים שהובילו לפליטות הבנזן החריגות, ניתוח תרחישים אפשריים ודרכי התגובה אליהם, וכן מודל לפיזור מזהמים.
בעקבות בחינת החומרים אישר המשרד את חידוש העבודות, ובמקביל מסר למפעל צו מינהלי מעודכן.
הצו כולל שלושה מנגנוני בקרה מרכזיים:
מדדים תפעוליים במפעל: מעקב אחר נתונים כגון עלייה בלחץ במכלים, שעשויים להצביע על התפתחות תנאים המחייבים צמצום פעילות או הפסקתה.
ניטור בנזן בגדר המפעל: מעקב אחר ריכוזי הבנזן בסמוך למקורות הפליטה, עם ערכים שנקבעו לצמצום העבודות או לעצירתן.
ניטור סביבתי: מעקב אחר ריכוזי הבנזן בתחנות הניטור באזור, תוך קביעת ערכי פעולה שנועדו לאפשר התערבות מוקדמת ולמנוע חריגות יממתיות מערך הסביבה.
על פניו, מדובר במנגנוני פיקוח שנועדו להקטין את הסיכון לאירועי זיהום נוספים, אלא שכאן בדיוק מתעוררת השאלה הציבורית המרכזית: אם היה צורך להחמיר את מנגנוני הבקרה רק לאחר חריגות הבנזן, מדוע לא נקבעו התנאים המחמירים מלכתחילה, לפני שהחלו העבודות?
את הבנזן שכבר נפלט אי אפשר להחזיר לבקבוק
במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי המנגנונים החדשים מאפשרים התערבות מוקדמת, לרבות הפסקה מיידית של העבודות במקרה של עלייה במדדים שנקבעו, אלא שעצירת עבודות בעקבות מדידה חריגה אינה מבטלת פליטות שכבר התרחשו.
המשמעות ברורה, גם אם המפעל יידרש להפסיק את פעילותו בעקבות עלייה בריכוזי הבנזן, אין בכך כדי להשיב לאחור את הזיהום שכבר השתחרר לסביבה, הרי את הזיהום שכבר נפלט לאוויר אי אפשר להחזיר לבקבוק.
במיוחד כאשר מדובר בבנזן, חומר המוכר כמסרטן לאדם, יש חשיבות עליונה למניעה מוקדמת של פליטות חריגות ולא רק לזיהוין לאחר שהתרחשו.
לכן, לצד ההודעה על חידוש העבודות, מתבקש המשרד להסביר לציבור כיצד יבטיח שמנגנוני הפיקוח החדשים אכן ימנעו אירוע נוסף, ולא יסתפקו בתיעוד החריגה הבאה.
ומה עם האחריות והסנקציות?
סוגיה נוספת שנותרה פתוחה נוגעת לאחריות לאירועים שהתרחשו בשבוע האחרון ובהודעת המשרד להגנת הסביבה על חידוש העבודות לא נמסר על זימון הנהלת המפעל לשימוע, הטלת עיצומים כספיים או נקיטת סנקציות אחרות בעקבות חריגות הבנזן.
אין בכך כדי לקבוע שלא מתקיימת בחינה של צעדי אכיפה נוספים, אך נכון לפרסום ההודעה לא הוצגה לציבור החלטה על צעדים כאלה.
מדובר בשאלה משמעותית במיוחד לנוכח חומרת האירועים והשלכותיהם על שגרת חייהם של תושבי האזור.
כאשר חריגות זיהום אוויר מובילות לחששות בריאותיים, לפגיעה בשגרת הלימודים ולמחאה ציבורית, מצופה מהרגולטור לא רק להציג תנאים חדשים להמשך הפעילות, אלא גם לספק תשובות ברורות באשר לאחריות לאירועים שכבר התרחשו.
דורית זיס, מנהלת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, מסרה בעקבות ההחלטה: "חידוש עבודות התחזוקה במפעל גדיב אושר לאחר בחינה מקצועית של המסמכים שהגיש המפעל וקביעת דרישות סביבתיות מחמירות, הכוללות מנגנוני בקרה ומדדים ברורים לצמצום העבודות ולהפסקתן לפי הצורך.
מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה ימשיך לעקוב מקרוב אחר נתוני ניטור האוויר ואחר עמידת המפעל בתנאי הצו, בד בבד עם הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה לפי הממצאים בשטח.
לצד הפיקוח על הפעילות התעשייתית הקיימת, המשרד ממשיך לקדם עם שותפינו בממשלה את התוכניות להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה ולפיתוח מתחם עירוני חדשני ובר קיימה במסגרת תמ"א 75, במטרה להגן על בריאות הציבור והסביבה באזור".
מתקרבים לשנת 2027: עד מתי תושבי מפרץ חיפה ימשיכו לחיות לצד הזיהום?
מעבר להחלטה הנקודתית על חידוש העבודות במפעל גדיב, האירועים האחרונים מעלים שוב את השאלה הגדולה והמהותית יותר: עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה.
ישראל מתקרבת לשנת 2027, תוכניות לפינוי התעשייה המזהמת מהמפרץ כבר נמצאות על שולחן הממשלה, אך בשטח ממשיכים התושבים להתמודד עם אירועי זיהום אוויר ועם החשש מהשלכותיהם הבריאותיות.
המציאות שבה תלמידים נאלצים לעזוב בתי ספר בעקבות אירועי זיהום, בזמן שמפעלים ממשיכים לפעול בסמיכות לאזורי מגורים ולמוסדות חינוך, מעוררת שאלות קשות על סדרי העדיפויות של הרשויות.
האם הגיוני שבשנת 2026, במקום להרחיק את מקורות הזיהום מהתושבים, נדרשים התושבים לשנות את שגרת חייהם בעקבות הזיהום? ומהי המשמעות המעשית של ההבטחות החוזרות לקידום פינוי המפעלים, כאשר בינתיים נמשכת הפעילות התעשייתית באזור?
השאלה היא לא רק מי מאשר, אלא מי באמת מפקח
ההחלטה לאפשר את חידוש עבודות התחזוקה במפעל גדיב היא החלטה של הרגולטור, המשרד להגנת הסביבה, הנושא באחריות לפיקוח על הפעילות ולעמידתה בדרישות הסביבתיות.
במשרד מבטיחים פיקוח מוגבר, מנגנוני בקרה חדשים ואפשרות להפסקת העבודות במקרה הצורך, אלא שלאחר אירועי השבוע האחרון, קשה להתעלם מהספקנות הציבורית כלפי ההבטחות הללו.
הרי גם לפני האירועים האחרונים התנהלה הפעילות התעשייתית תחת פיקוח רגולטורי, ובכל זאת נמדדו חריגות בנזן שהובילו להתערבות המשרד.
תושבי מפרץ חיפה אינם זקוקים לעוד הבטחות לפיקוח לאחר אירוע זיהום, הם זקוקים להבטחה שהזיהום הבא יימנע מלכתחילה.
עד אז, האישור לחידוש העבודות אולי מספק מענה לצורכי הפעילות של המפעל, אך ספק אם הוא מספק את תחושת הביטחון שתושבי מפרץ חיפה זכאים לה.
