בית הקולנוע הוותיק "סינמה קפה עממי" בחיפה עומד במרכזה של תביעה משפטית שהגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בעקבות תלונות על היעדר נגישות במקום במשך שנים.
התביעה הסתיימה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ובמסגרתו נקבע כי ארבעת המתלוננים יקבלו פיצוי כספי כולל בסך 60 אלף שקל, שישולם בתוך חודשיים.
על פי הודעת משרד המשפטים, התביעה הוגשה בעקבות תלונותיהם של ארבעה אנשים עם מוגבלות, אשר טענו כי במשך שנים נמנעה מהם האפשרות ליהנות משירותי בית הקולנוע באופן שוויוני בשל היעדר הסדרי נגישות מתאימים.
בעקבות התלונות ערכה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פעולות פיקוח במקום, אשר איששו את הטענות. בין היתר נמצא כי בבית הקולנוע לא הייתה מעלית, באופן שמנע נגישות לאולמות ההקרנה.
התביעה הוגשה נגד בעלי בית הקולנוע וחברת העובדים של ההסתדרות
בעקבות ממצאי הבדיקה הגישה הנציבות תביעה נגד חברת העובדים של ההסתדרות הכללית, אשר חכרה את המבנה, ונגד בעלי בית הקולנוע.
את התביעה הגישה עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין, מצוות התביעות של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
לקראת דיון ההוכחות שנקבע בתיק הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שבמסגרתו הוסכם על תשלום פיצוי כולל של 60 אלף שקל לארבעת המתלוננים. נוסף על כך, הצדדים הסכימו כי המקום צריך להיות מונגש ובית המשפט העניק להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.
"לא רציתי כסף, רציתי שלא יראו בי אדם סוג ב'"
מאחורי ההליך המשפטי עומדים ארבעה אנשים שביקשו לממש זכות בסיסית: האפשרות לצפות בסרט קולנוע ככל אדם אחר, ללא חסמים פיזיים וללא תחושת הדרה.
אירית זהבי, אחת המתלוננות שבעניינן הוגשה התביעה, הבהירה כי מבחינתה המאבק כלל לא נועד להשיג פיצוי כספי, אלא להביא לשינוי ביחס כלפי אנשים עם מוגבלות.
"לא חשבתי על פיצוי כספי. רציתי שתשתנה הגישה, שלא ארגיש כמו אדם סוג ב' ושלא אהיה שקופה. קשה למי שאינו מכיר את הנושא מקרוב להבין את תחושת העלבון, מפח הנפש והתסכול", סיפרה זהבי.
דבריה ממחישים כי מעבר לסוגיית הנגישות הפיזית, מדובר גם במאבק על כבוד האדם, שוויון הזדמנויות והזכות להשתתף בחיי התרבות והפנאי.
בית הקולנוע הפסיק לפעול, סוגיית המבנה הגיעה לבית המשפט העליון
לצד הסדר הפשרה, בנציבות ציינו כי בית הקולנוע כבר הפסיק לפעול במקום ועוד נמסר כי שאלת החכירה של המבנה מצויה בימים אלה בדיון משפטי בבית המשפט העליון.
משמעות הדבר היא כי אף שהצדדים הסכימו על הצורך בהנגשת המקום, בית הקולנוע אינו פעיל כיום ובמקביל מתנהל הליך משפטי נוסף הנוגע לזכויות החכירה במבנה.
אלפי פניות בנושא זכויות אנשים עם מוגבלות
מנתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עולה כי מתחילת שנת 2026 התקבלו במוקד המידע והשירות של הנציבות 7,269 פניות בנושאים שונים הנוגעים לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התייחס להסדר הפשרה ולחשיבות האכיפה בתחום הנגישות: "נגישות אינה רק שאלה של התאמות פיזיות, אלא של היכולת של אדם להשתתף בחיי התרבות והפנאי באופן שוויוני ומכבד.
הנציבות תמשיך לפעול כדי שאנשים עם מוגבלות לא ירגישו מודרים או שקופים ובמקרים המתאימים, גם באמצעות כלים משפטיים".
נגישות אינה פריבילגיה, אלא זכות בסיסית
המקרה של בית הקולנוע בחיפה מעלה פעם נוספת את סוגיית הנגישות במוסדות תרבות ופנאי ואת האחריות המוטלת על הגורמים המחזיקים במבנים ומפעילים שירותים לציבור.
היעדר מעלית או אמצעי נגישות מתאימים עלול להפוך פעילות יומיומית ופשוטה, כמו צפייה בסרט קולנוע, לחוויה בלתי אפשרית עבור אנשים עם מוגבלות.
הסדר הפשרה במקרה זה ממחיש את חשיבות האכיפה המשפטית בתחום הנגישות, אך גם מעלה שאלה רחבה יותר: כמה מוסדות תרבות ופנאי עדיין אינם מאפשרים לכלל הציבור ליהנות משירותיהם באופן שוויוני?
עד למועד פרסום הכתבה לא ניתן היה לקבל את תגובת הנתבעים, חברת העובדים של ההסתדרות הכללית ובעלי בית הקולנוע ותגובתם תפורסם בחדשות NWS ככל שתתקבל.
































