נראה שבמערכת הבחירות לכנסת ה-26 לא מסתפקים בניסיון לשכנע את הציבור במי לבחור. עוד לפני שהקמפיינים הגיעו לישורת האחרונה, רשימות, מפלגות וארגונים כבר עסוקים בשאלה אחרת לגמרי: את מי אפשר לנסות לפסול.
ועדת הבחירות המרכזית הודיעה הערב (שני) כי בשעה 22:00 הסתיים המועד להגשת בקשות לפסילת רשימות ומועמדים ביחס לרשימות שהוגשו ביום הראשון להגשת הרשימות לכנסת ה-26, ב-7 בספטמבר ומהתמונה שעולה מרשימת הבקשות אפשר לסכם זאת די בפשטות: כולם נגד כולם.
נכון לעכשיו הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית 10 בקשות לפסילת רשימות ומועמדים, כאשר בחלק מהמקרים מדובר במפלגות המבקשות לפסול את יריבותיהן הפוליטיות ובמקרים אחרים בארגונים או באזרחים המבקשים לפסול רשימות או מועמדים.
עוצמה יהודית הגישה בקשה לפסילת רשימת רע"ם, וגם הליכוד הגיש בקשה נגד רע"ם, פורום "בוחרים בחיים" הצטרף אף הוא עם בקשה לפסילת הרשימה.
ומהצד השני של המפה הפוליטית, זולת לשוויון וזכויות אדם ואחרים הגישו בקשה נגד רשימת עוצמה יהודית וכן נגד המועמדים איתמר בן גביר, טלי גוטליב, לימור סון הר מלך וחנמאל דורפמן.
הבקשה ביחס למועמדים נדחתה על הסף, אולם הבקשה נגד הרשימה עצמה תידון.
גם מפלגת הדמוקרטים ביקשה לפסול את עוצמה יהודית וכן שורה של מועמדים מטעמה: איתמר בן גביר, טלי גוטליב, עמיחי אליהו, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, חנמאל דורפמן וצחי אליהו וגם במקרה הזה הבקשה האישית נגד המועמדים נדחתה על הסף, בעוד שהבקשה נגד הרשימה תגיע לדיון.
ואם חשבתם שכאן מסתיים משחק הפסילות, עוצמה יהודית הגישה מצדה בקשה לפסילת רשימת הדמוקרטים.
בקשה נוספת הוגשה על ידי אורי בכור נגד רשימות הציונות הדתית וזהות.
בקשה שהוגשה נגד רשימת "ישראל תחילה" בראשות שרן השכל נדחתה על הסף.
גם בזירת המועמדים האישיים נרשמה פעילות: תנועת "אם תרצו" הגישה בקשה נגד המועמד יאיר גולן, שנדחתה על הסף ואילו זיו מוסקוביץ ואחרים הגישו בקשה נגד המועמד יורם כהן וזה עדיין לא בהכרח הסוף.
לפי ועדת הבחירות המרכזית, בקשות לפסילת רשימות ומועמדים שהוגשו ביום השני להגשת הרשימות, 8 בספטמבר, ניתן להגיש עד מחר בשעה 22:00.
הבקשות שנותרו על הפרק צפויות להידון במליאת ועדת הבחירות המרכזית במהלך השבוע הבא.
ארכיון הבחירות כבר מכיר את הסרט
קרבות הפסילה אינם המצאה של מערכת הבחירות הנוכחית. מערכות בחירות קודמות בישראל כבר סיפקו מאבקים משפטיים ופוליטיים סביב סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ולא פעם החלטות שהתקבלו במסגרת הליכי הפסילה הגיעו בהמשך גם לפתחו של בית המשפט העליון.
לכן, מעבר למשמעות המשפטית של כל בקשה ולנימוקים שיוצגו בעניינה, קשה להתעלם מהתחושה שהליך הפסילות הפך עם השנים גם לחלק כמעט קבוע מטקס פתיחת מערכת הבחירות.
רשימה נגד רשימה, מפלגה נגד מפלגה, ארגון נגד מועמד ומועמד או אזרחים נגד רשימות.
עוד לא הגענו לקלפי וכבר מנסים להחליט מי בכלל יורשה להגיע אליה.
מערכת הבחירות לכנסת ה-26 יצאה לדרך, ואם לשפוט לפי עשר בקשות הפסילה שכבר הוגשו, השאלה הפעם היא לא רק במי בוחרים, אלא גם מי מבקש למנוע ממי להתמודד.
בקיצור: כולם נגד כולם. בהצלחה?
