העם היהודי בכל מקום בו הוא נמצא, נשים וגברים, ילדות ונערים, תינוקות של בית רבן וקשישים מופלגים באים בימים, דתיים ושאינם דתיים, בני כל הגלויות, יתכנס בעוד שעות אחדות בבתי הכנסת, לבוש לבן, יחל את התענית, מלא בהוד והדר, קדושה מפויסת המפנה מקום משגרת הימים.
מתנות רבות העניק העם היהודי לאנושות ובהן תיקון עולם, הזכות והיכולת להתמודד עם אתגרי השעה מול סערות הזמן, היכולת להדמים את שאון החיים, מחול הוויכוחים, ריקוד המחלוקת ולהתמקד בחשבון נפש אישי, פנימי, התבוננות לאומית.
אלה הן שעות החסד הגדולות של העם הצמא לקול השופר, העם אשר כעוף החול, בכל פעם מחדש מתנשא כארי ומשמיע קול תרועה מתוך השברים.
העם היהודי, המקדש את המחלוקת בבחינת סכין מתחדדת בירך חברתה, העם אשר הביא לעולם, יותר מכל עם אחר את המצפון האנושי, המצפן והמוסר, העם הנפלא והטוב הזה, מתכונן בשעות אלה בחיל וברעדה, בגילה וברננה להתייצב מול מי שאמר והיה העולם ולבוא חשבון.
לא היו ימים לישראל כיום הכיפורים, יום התקווה והאהבה, השלום והאחדות, יום שעושה את כל ישראל אחים.
יום בו נכה על חזנו ולא על חזם של אחרים, נבקש עבור אחינו בני ישראל בכל מקום שהם, חיים טובים, חיים של שלום, חיים של ברכה, חיים של פרנסה טובה, בריאות ושפע, חיים של אהבה.
כתיבה וחתימה טובה.
הכותב הוא, עמנואל בן סבו, מחנך, סופר עיתונאי ופובליציסט:
