האם נמל חיפה עומד בפני אחת ההזדמנויות הכלכליות המשמעותיות בתולדותיו? חזון שאפתני שהציג נשיא נמל חיפה, קפטן סומיט צ'אוהן, עשוי להציב את העיר חיפה ואת הנמל שלה בלב נתיב סחר בינלאומי חדש, שיחבר בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון.
בכנס Mare Med, שהתקיים בתל אביב בהשתתפות משלחות בכירות ומובילי עסקים מישראל, יוון וקפריסין, הציג צ'אוהן את הפוטנציאל הכלכלי של מסדרון הסחר IMEC, יוזמה בינלאומית שנועדה ליצור חלופה לנתיבי הסחר המסורתיים, ובהם הנתיב העובר בתעלת סואץ.
לפי התרחישים שהציג נשיא הנמל, המסדרון עשוי לאפשר העברת סחורות בהיקף התחלתי של כ-1.5 מיליון TEU בשנה, עם פוטנציאל להתרחבות לכ-3 מיליון TEU בשנה, היא יחידת מדידה מקובלת בענף הספנות, המקבילה למכולה באורך 20 רגל.
מדובר בפוטנציאל לתנועת מטענים משמעותית לאורך המסדרון כולו, ולא בתחזית מאושרת להיקף המטענים שיעבור בפועל בנמל חיפה.
עד 40% פחות בזמן ההובלה ו-30% פחות בעלויות
אחד הנתונים המרכזיים שהציג צ'אוהן נוגע ליתרונות הכלכליים האפשריים של המסדרון החדש.
על פי ההערכות שהציג, השימוש במסדרון IMEC עשוי להביא לקיצור זמני ההובלה בכ-40% ולהפחתת העלויות הלוגיסטיות בשיעור של עד 30%, בהשוואה לנתיב הסחר העובר דרך תעלת סואץ, עם זאת, בנמל מדגישים כי מדובר בהערכות המותנות בפיתוח התשתיות הנדרשות, בהרחבת קיבולת ההובלה ובהסדרת הפעילות בין המדינות השותפות למסדרון.
המשמעות הכלכלית האפשרית רחבה: קיצור זמני ההובלה עשוי לשפר את יעילות שרשראות האספקה, לצמצם עלויות עבור חברות יבוא ויצוא ולחזק את מעמדה של ישראל כנקודת מעבר בסחר הבינלאומי.
מהודו לחיפה ומשם לאירופה: כך אמור לפעול המסדרון
מסדרון IMEC, ראשי התיבות של India-Middle East-Europe Economic Corridor, מבוסס על שילוב בין נתיבי שיט ימיים לבין תשתיות רכבת יבשתיות.
על פי התכנון, סחורות שייצאו מהודו יועברו דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית וירדן, ומשם לישראל ולנמל חיפה, שישמש שער יציאה ימי לכיוון אירופה.
המסדרון נועד ליצור רצף לוגיסטי בין מדינות האזור, תוך צמצום התלות בנתיבי שיט קיימים וחיזוק היכולת להתמודד עם שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות.
עבור נמל חיפה מדובר בהזדמנות להרחיב את פעילותו מעבר לשירותי יבוא ויצוא של המשק הישראלי, ולבסס פעילות משמעותית של מטענים במעבר בין מדינות.
היתרון של קבוצת אדאני: נמלים בהודו ובחיפה
אחד היתרונות שהציג צ'אוהן הוא הקשר בין רשת הנמלים של קבוצת אדאני בהודו לבין השקעת הקבוצה בנמל חיפה.
לדבריו, נוכחותה של הקבוצה בשני קצות המסדרון עשויה לאפשר תיאום לוגיסטי יעיל יותר, שיפור תהליכי העבודה ומעקב דיגיטלי אחר תנועת המטענים.
בין היתר, מדובר באפשרות לתאם את מועדי הגעת האוניות, לשפר את העברת המטענים בין אמצעי התחבורה השונים וליצור רצף תפעולי בין הנמלים.
היתרון הזה עשוי לחזק את יכולתו של נמל חיפה להתחרות על תנועת מטענים בינלאומית, ככל שהמסדרון יתקדם משלב התכנון להפעלה מסחרית.
לא רק אירופה: גם ארצות הברית בתמונה
החזון שהוצג בכנס אינו מסתיים באירופה, צ'אוהן הציג אפשרות להשתמש בנמל חיפה גם כנקודת מעבר למטענים שמקורם בהודו ומיועדים לחוף המזרחי של ארצות הברית.
העברת המטענים עשויה להתבצע באמצעות קווי ספנות טרנס-אטלנטיים ישירים או באמצעות נמלי המשך ובמקביל, בנמל חיפה בוחנים פיתוח שותפויות עם נמלים נוספים במזרח הים התיכון, במטרה להרחיב את הגישה לשווקים בבלקן ובמרכז אירופה.
שירותי הזנה ימיים בין חיפה לנמלים באזור, בשילוב חיבורים יבשתיים, עשויים להרחיב את מגוון היעדים שאליהם ניתן יהיה להעביר סחורות דרך ישראל.
ההזדמנות הכלכלית לחיפה ולצפון
מעבר למשמעות הבינלאומית, קידום המסדרון עשוי להשפיע גם על הפעילות הכלכלית בחיפה ובצפון הארץ.
הרחבת פעילות המטענים בנמל עשויה ליצור ביקוש לשירותי לוגיסטיקה, אחסנה, הובלה יבשתית, מערכות מידע ושירותים נלווים לענף הספנות.
גם חברות הובלה, מרכזים לוגיסטיים ועסקים הפועלים סביב הנמל עשויים ליהנות מהתרחבות הפעילות, עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בפוטנציאל כלכלי ולא בתוכנית השקעות מאושרת או בתחזית לתוספת משרות.
כדי לממש את החזון, יהיה צורך בפיתוח תשתיות תחבורה מתאימות, בחיבורי רכבת יעילים וביכולת להעביר מטענים בין המדינות לאורך המסדרון.
לא רק מכולות: מימן ירוק, מרכזי נתונים וכבלי תקשורת
במסגרת הצגת החזון הכלכלי התייחס נשיא נמל חיפה גם לאפשרויות השקעה בתחומים נוספים, שאינם קשורים ישירות לתנועת המכולות.
בין התחומים שהוזכרו נמצאים פיתוח תשתיות מימן ירוק, הקמת מרכזי נתונים ופריסת כבלי תקשורת בין-יבשתיים.
תחומים אלה עשויים להשתלב בפיתוח מסדרון כלכלי רחב יותר, שיחבר בין מדינות לא רק באמצעות תנועת סחורות, אלא גם באמצעות תשתיות אנרגיה, מידע וטכנולוגיה.
שיתוף פעולה אזורי: ישראל, יוון וקפריסין
הדברים הוצגו במסגרת כנס Mare Med, שנערך בשיתוף משרדי החוץ של ישראל, יוון וקפריסין.
מטרת הכנס היא לחזק את שיתופי הפעולה הכלכליים, האסטרטגיים, הביטחוניים והטכנולוגיים בין שלוש המדינות, תוך קידום יוזמת IMEC ותחומים נוספים, בהם אנרגיה, חדשנות וחקלאות.
בכנס השתתפו משלחות בכירות ומובילי עסקים משלוש המדינות, במטרה לבחון אפשרויות להרחבת שיתופי הפעולה האזוריים.
החזון גדול, אבל הדרך למימוש עדיין ארוכה
למרות הנתונים המרשימים שהציג נשיא נמל חיפה, חשוב לזכור כי מסדרון IMEC עדיין תלוי בשורה של תנאים תשתיתיים, מדיניים ותפעוליים.
הקמת חיבורי תחבורה יבשתיים, תיאום בין מערכות הרכבת והנמלים והסדרת פעילות הסחר בין המדינות הם תנאים מרכזיים להצלחת הפרויקט, בנוסף, עלויות ההובלה בפועל והיקף הסחורות שיעברו במסדרון יושפעו מההשקעות שיבוצעו ומהיכולת ליצור שירות מסחרי רציף ותחרותי.
