חיפה הרכינה היום, רביעי, 7 באוקטובר 2026, את ראשה לזכר הנרצחים והנופלים, במלאת שלוש שנים למתקפת 7 באוקטובר ולפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
אלפים הגיעו לרחבת האנדרטה בקריית החסד של עמותת "יד עזר לחבר" ברחוב קסל בשכונת הדר בחיפה, שם התקיים טקס הזיכרון המרכזי של העמותה.
זה היה מפגש טעון ומרגש בין כאב אישי לזיכרון לאומי: משפחות שכולות לצד ניצולי שואה, שורדי מסיבת הנובה, לוחמות ולוחמים, אנשי צה"ל ומשטרת ישראל, תלמידים, אישי ציבור ונציגים דיפלומטיים מעשרות מדינות.
אורח מרכזי בטקס היה יו"ר כחול לבן, הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, ח"כ בני גנץ, שהתייחס בדבריו לאסון 7 באוקטובר, למחדל שקדם לו ולכוחה של החברה הישראלית בשעותיה הקשות.
"השבעה באוקטובר הוא האסון הקשה ביותר שחווינו מאז הקמת המדינה, הוא המחדל הגדול ביותר שחווינו, והוא גם קריאת השכמה עבורנו כחברה", אמר גנץ.
גנץ הוסיף: "בשבעה באוקטובר כשלנו כמדינה וספגנו את המכה הכואבת ביותר וניצחנו כחברה.
ניצחנו כי בחרנו להילחם.
ניצחנו כי התאחדנו.
ניצחנו כי חיבקנו את המשפחות, את המפקדים שכשלו והיו צריכים לצאת לקרב ולנצח ואנחנו ננצח את אויבינו, רק אם נמשיך לעשות את זה ביחד, אחד לצד השני ולא אחד נגד השני".
בהמשך דבריו קרא גנץ להפיק את הלקחים הלאומיים והביטחוניים מאותו יום והדגיש את חשיבות האחדות גם מחוץ לשעות החירום: "נזכור את השבעה באוקטובר, נפיק את הלקחים הביטחוניים והלאומיים, ובעיקר נדע שביחד אפשר להפתיע אותנו אבל אי אפשר לנצח אותנו".
המשפחות הדליקו את אש הזיכרון
את הטקס הנחה נדב יעיש, לוחם לשעבר ביחידת דובדבן, זמר ושחקן ובמהלך האירוע עמד הקהל לדקת דומייה לזכר קורבנות 7 באוקטובר והנופלים במלחמה ובהמשך התקיים מעמד הדלקת משואה, לפיד ונר תמיד בידי בני משפחות שכולות.
בין מדליקי המשואה היה שלמה שרף, סבה של מאי נעים שרף ז"ל, שנרצחה בפסטיבל הנובה כשהיא בת 24, שרף נשא דברים לזכר נכדתו, כאשר משפחת נעים שרף תרמה בשנת 2024 לעמותת "יד עזר לחבר" אמבולנס לזכרה של מאי, המשמש את פעילות העמותה למען ניצולי השואה ונפגעי המלחמה.
לצדו השתתפו במעמד סנדרה אלון, אמו של לוחם גולני תומר קרן ז"ל, שנפל בפעילות מבצעית בגבול לבנון בספטמבר 2024; אלכס סשה גילר, לוחם מילואים ששירת כ-300 ימים במהלך המלחמה, לזכר אחיו סלבה גילר ז"ל; ורחל מיכל גבאי, אמה של שני גבאי ז"ל, שנרצחה בפסטיבל הנובה.
מהקרבות אל הבמה בחיפה
רגעים עוצמתיים נוספים נרשמו כאשר דוד קריספיל, לוחם ופרמדיק, ופאשה חץ, לוחם וחובש קרבי, שניהם אנשי מילואים בסיירת צנחנים, הביאו אל הבמה את סיפוריהם מהלחימה ומהמאמצים להצלת חיים ב־7 באוקטובר.
השניים משתתפים גם בפעילות עמותת SOS ישראל, "לוחמים למען לוחמים", המלווה לוחמות ולוחמים ומסייעת להם בהתמודדות ובעיבוד חוויות הלחימה.
הטקס כלל גם את תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים", אמירת קדיש ופרק תהילים. החזן חיים גרינשטיין נשא את תפילת "אל מלא רחמים", הרב יעקב ממן אמר קדיש ופרק תהילים ולקראת סיום ביצע הזמר גדעון לייבוביץ את "התקווה".
בין הנואמים היו גם ד"ר דדי פרלמוטר, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון, וד"ר איזבלה גרינברג, פסיכיאטרית ומתנדבת ותיקה ב"יד עזר לחבר", המעניקה טיפול לניצולי שואה, לשורדי הנובה וללוחמים שנפגעו בעקבות המלחמה.
מניצולי השואה לשורדי 7 באוקטובר
עבור עמותת "יד עזר לחבר", שמלווה במשך שנים ניצולי שואה בחיפה, קיבל טקס הזיכרון משמעות מיוחדת ולצד הדור שנושא עמו את זיכרון השואה עמדו הפעם משפחות שאיבדו את יקיריהן ב־7 באוקטובר ובמלחמה, שורדי הנובה ולוחמים שנושאים עמם את צלקות הקרבות.
בתום הטקס הוזמן הקהל לסייר במוזיאון השואה והתקומה ובמוזיאון 7 באוקטובר שבמתחם העמותה, שבהם מוצגים עדויות, חפצים וסיפורים אישיים המחברים בין הזיכרון ההיסטורי לבין אירועי השנים האחרונות.
לטקס הגיעו גם נציגים רבים מהקהילה הדיפלומטית בישראל, בהם נציגי גואטמלה, טנזניה, טאיוואן, רומניה, רוסיה, אנגולה והפיליפינים.
עוד השתתפו ח"כ טטיאנה מזרסקי ונציגי מועצת העיר חיפה וחברי המועצה עו"ד יעקב בורובסקי, טטיאנה ג'ון ורני בנדר.
שלוש שנים אחרי אותו בוקר של שמחת תורה, הטקס בחיפה ביקש לא רק לזכור את האסון ואת המחיר הכבד ששילמה ישראל, אלא גם להציב במרכז את סיפורי הגבורה, ההצלה, השיקום והערבות ההדדית.
ובין ניצולי השואה, המשפחות השכולות, שורדי הנובה והלוחמים, המסר שעלה מקריית החסד בחיפה היה ברור: לזכור את מי שאינם, לחבק את מי שנשארו ולהמשיך לספר את סיפורם.
