אחרי שנים שבהן עתיד בתי הזיקוק במפרץ חיפה הפך לאחד הנושאים הסביבתיים, הכלכליים והתכנוניים המרכזיים של מטרופולין חיפה והצפון, משרד האנרגיה והתשתיות מניח על השולחן מתווה חדש ומשמעותי: להוציא את בז"ן ממפרץ חיפה, אך לא לוותר על יכולת הזיקוק של מדינת ישראל.
על פי העבודה האסטרטגית החדשה של מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, שבוצעה באמצעות חברת BDO ובוחנת את צורכי משק הדלק עד שנת 2040, ההמלצה היא לבצע למעשה מהלך של "פינוי בינוי" לבז״ן: לפנות את פעילות הזיקוק ממפרץ חיפה ולהקים בית זיקוק היברידי חדש בדרום הארץ.
מדובר בשינוי משמעותי בדיון ארוך השנים סביב עתיד מפרץ חיפה.
במקום השאלה האם לסגור את בז"ן ולהפוך את ישראל לתלויה במידה רבה יותר בייבוא תזקיקי דלק, משרד האנרגיה קובע כעת כי לקחי המלחמות האחרונות והמציאות הגיאו פוליטית מחייבים את ישראל לשמור על יכולת זיקוק עצמאית בשטחה.
בז"ן יוצאת מחיפה, הזיקוק נשאר בישראל
העבודה קובעת כי הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד עלולה ליצור סיכון לביטחון האנרגטי של המדינה בשעת חירום.
לפי משרד האנרגיה, האפשרות לייבא נפט גולמי ולזקק אותו בישראל מעניקה למדינה גמישות בייצור סוגי הדלק הדרושים למשק ולמערכת הביטחון ומקטינה את התלות בזמינות של תזקיקים מסוימים בשווקים הבינלאומיים.
המסקנה שמציג המשרד היא כפולה: מצד אחד לממש את מדיניות פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, ומצד שני לא לאבד את יכולת הזיקוק המקומית.
הפתרון המוצע הוא הקמת בית זיקוק "היברידי" בדרום, שיוכל לצד הדלקים המסורתיים להשתלב בעתיד גם בייצור דלקים מתקדמים יותר ובהם דלק תעופתי בר-קיימא (SAF) וביודיזל.
מבחינת חיפה והקריות, אם המהלך אכן ייצא לפועל, מדובר בשינוי דרמטי באחד מסמלי התעשייה המזוהים ביותר עם מפרץ חיפה במשך עשרות שנים.
המחיר: עד 6 מיליארד דולר
אחת הסוגיות הגדולות סביב פינוי בז"ן הייתה ועודנה השאלה הכלכלית: מי ישלם וכמה יעלה למדינה לסיים את פעילות הזיקוק במפרץ.
העבודה החדשה מציגה תחשיב שונה.
לפי משרד האנרגיה, עלות העתקת הפעילות והקמת בית הזיקוק החדש בדרום מוערכת בכ-5–6 מיליארד דולר ומנגד, הערך הנוכחי של תקבולי מס הפחמן הצפויים למדינה מוערך בעבודה בכ-9 מיליארד דולר.
על בסיס נתונים אלה מציע המשרד לבחון שימוש בהכנסות ממס הפחמן כמקור למימון מהלך הפינוי וההקמה מחדש, במקום מודל שבו המדינה משלמת פיצוי לבז"ן ובמקביל סוגרת לחלוטין את יכולת הזיקוק המקומית.
חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בעבודה אסטרטגית ובהמלצות למדיניות ולא בהחלטה שמשמעותה שמחר בבוקר מתחיל פינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה ומשרד האנרגיה עצמו מציין כי ההמלצות ייבחנו ויקודמו מול יתר גורמי הממשלה והתשתית הרלוונטיים.
המלחמה שינתה את התמונה
מאחורי העבודה עומדת במידה רבה המציאות הביטחונית של השנים האחרונות.
במשרד האנרגיה סבורים כי המלחמות והטלטלות בשרשראות האספקה בעולם הוכיחו שמדינה כמו ישראל אינה יכולה לבנות את ביטחון הדלק שלה על מקור אחד בלבד.
התוכנית אינה מסתפקת בבתי הזיקוק, היא מציעה להגדיל את היתירות בכל שרשרת אספקת הדלק: מלאי חירום, מתקני אחסון, תשתיות הולכה, מתקני פריקה ונקודות כניסה נוספות של דלקים לישראל.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר כי משק האנרגיה המשיך לתפקד במהלך המלחמה גם לאחר פגיעות במתקנים אסטרטגיים וכי לקחי התקופה עומדים בבסיס הכנת התוכנית לחיזוק הביטחון האנרגטי לעשורים הבאים.
ואז הגיעה תגובת בז"ן
אולי אחת הנקודות המעניינות ביותר בפרסום היום היא דווקא תגובת קבוצת בז"ן.
לאורך השנים המאבק סביב פינוי המפעלים ממפרץ חיפה התנהל בעימותים, מחלוקות ותוכניות שונות לגבי עתיד המתחם, כאשר הפעם בחרה קבוצת בז״ן לפתוח את תגובתה דווקא בברכה לעבודת משרד האנרגיה.
בקבוצה מסרו: "אנו מברכים את משרד האנרגיה, שהוא הגורם המקצועי העליון האחראי על הבטחת תפקודו של משק האנרגיה, על הפקת לקחים מקצועית מהמלחמה ומחוסר הוודאות הגיאו פוליטי הצפוי בעולם בעתיד".
בבז"ן מדגישים בעיקר את המסקנה שלפיה ישראל זקוקה ליכולת זיקוק עצמאית: "ההכרה בחיוניותה של יכולת זיקוק מקומית ועצמאית לביטחון האנרגטי של ישראל מחייבת לשמר את יכולותיה של בזן, כי ישראל אינה יכולה להסתמך על יבוא תזקיקים בלבד".
ובסיום מוסיפה הקבוצה: "בזן תמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם המדינה ולמלא את תפקידה החיוני בהבטחת העצמאות והביטחון האנרגטי של ישראל".
עם זאת, יש לשים לב למה שבז״ן אינה אומרת: בתגובה אין הצהרה מפורשת של החברה כי היא מקבלת את ההמלצה להעתיק את פעילותה ממפרץ חיפה לדרום, כאשר הברכה שלה מתייחסת לעבודת משרד האנרגיה ובעיקר לקביעה שיש לשמר בישראל יכולת זיקוק מקומית ועצמאית.
ומה יקרה עכשיו במפרץ חיפה?
הפרסום החדש עשוי להיות נקודת ציון נוספת בסאגה הארוכה של עתיד מפרץ חיפה, אבל סימני השאלה עדיין רבים.
הקמת בית זיקוק חדש בדרום היא פרויקט תשתית עצום, המחייב תכנון, תקצוב, אישורים סביבתיים וסטטוטוריים והקמת מערך תשתיות מתאים ובנוסף, הרעיון של הקמת בית זיקוק בדרום כבר עורר התנגדות מצד ארגוני סביבה, שטענו בעבר כי אין לפתור את בעיית הזיהום במפרץ חיפה באמצעות העברת פעילות מזהמת לאזור אחר במדינה.
גם בתוך הממשלה כבר נשמעו בחודשים האחרונים מחלוקות סביב האפשרות להקים בית זיקוק חדש בנגב והחשש כי מהלך כזה דווקא יעכב את פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.
לכן, מבחינת תושבי חיפה והקריות, ההכרזה היום היא משמעותית, אבל היא עדיין אינה מועד פינוי.
אחרי שנים של תוכניות, החלטות, דיונים והבטחות סביב עתיד המפרץ, המבחן יהיה ביישום: האם המדינה אכן תצליח לקדם בית זיקוק חלופי בדרום במקביל לפינוי התעשייה הפטרוכימית מחיפה ומה יהיה לוח הזמנים בפועל.
דבר אחד כבר ברור מהעבודה החדשה: מבחינת משרד האנרגיה, הוויכוח אינו עוד רק "בז"ן כן או לא", אלא היכן וכיצד תישמר יכולת הזיקוק של מדינת ישראל בעשורים הבאים.
