בעקבות מקרה התחלואה הנוסף באמבה הנדירה Naegleria fowleri, המכונה לעיתים "אמבה אוכלת מוח", משרד הבריאות מעדכן את המלצותיו לציבור בנוגע לרחצה בכינרת ובמשרד מדגישים כי מדובר במחלה נדירה מאוד, אך בשל חומרתה והסכנה הנשקפת ממנה במקרה של הידבקות, מומלץ למתרחצים לנקוט אמצעי זהירות.
העדכון מגיע בעקבות המקרה שעלה לכותרות, שבו ילד אושפז במצב קשה לאחר שנדבק באמבה ובמסגרת החקירה האפידמיולוגית נמצא כי הילד רחץ בחוף כורסי בכינרת כשבוע לפני אשפוזו.
בן 9 ששחה בכינרת נדבק ב"אמבה אוכלת מוח" ומאושפז במצב קשה בבית החולים רמב"ם חיפה
איך נדבקים ואיך לא?
הנקודה החשובה ביותר לציבור היא שדרך ההדבקה אינה שתיית מי הכינרת. ההדבקה עלולה להתרחש כאשר מים המכילים את האמבה חודרים דרך האף, ומשם היא עלולה להגיע למוח.
לדברי משרד הבריאות, לא ניתן להידבק באמבה משתיית המים והיא גם אינה עוברת מאדם לאדם.
האמבה מצויה באופן טבעי בעיקר במקורות מים מתוקים וחמים, כאשר הסיכון עשוי לעלות ככל שטמפרטורת המים גבוהה יותר.
מתכוונים להיכנס לכינרת? אלה ההמלצות החדשות
משרד הבריאות אינו קורא לציבור להימנע באופן גורף מרחצה בכינרת, אולם ממליץ לצמצם ככל האפשר חדירת מים לאף.
בין היתר מומלץ להשתמש באטם אף מתאים, להימנע ככל האפשר מצלילה ומקפיצה למים ולהימנע מהכנסת הראש מתחת לפני המים.
עוד מומלץ להימנע מפעילויות שבהן מים עלולים להיכנס לאף בלחץ וכן להימנע מחפירה או מערבול של קרקעית הכינרת במקומות שבהם המים רדודים.
הסיבה לזהירות היא חומרתה של המחלה. מדובר במחלה המתפתחת במהירות ושיעור התמותה ממנה גבוה מאוד ולכן, גם כאשר הסיכון להידבקות נמוך, במשרד הבריאות סבורים שיש מקום לנקוט אמצעי זהירות.
במשרד מציינים כי ההמלצות תואמות אמצעי זהירות המקובלים בעולם לצמצום הסיכון לתחלואה מהאמבה.
משרד הבריאות ממליץ: להציב שילוט בחופי הכינרת
בעקבות המקרה, משרד הבריאות ממליץ גם להציב בחופי הכינרת שילוט ברור ונגיש למתרחצים, שבו יוצג מידע על הסיכון לצד אמצעי הזהירות המומלצים.
אחת השאלות שעשויות לעלות בעקבות האירועים היא מדוע לא ניתן פשוט לבצע בדיקות מים ולקבוע באילו חופים אפשר להתרחץ ללא חשש.
במשרד הבריאות מסבירים כי בניגוד למזהמים אחרים הנבדקים במי רחצה, דיגום נקודתי לאמבה אינו מאפשר לקבוע שמקווה מים טבעי הוא "בטוח" או "לא בטוח".
האמבה עשויה להימצא בצורה לא אחידה במים ובקרקעית וריכוזה יכול להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן ומסיבה זו, הערכת הסיכון נעשית באמצעות שילוב של מידע אפידמיולוגי וסביבתי ולא באמצעות תוצאת דגימה בודדת.
ארבעה מקרים בישראל מאז 2022
לפי משרד הבריאות, מאז שנת 2022 אובחנו בישראל ארבעה מקרי תחלואה ב-Naegleria fowleri.
המקרה הראשון אובחן בשנת 2022. ביולי 2024 אובחנו שני מקרים נוספים, ובחקירה האפידמיולוגית שנערכה אז נמצא כי לשני החולים הייתה חשיפה משותפת לפארק המים בחוף גיא באזור הכינרת.
המקרה הנוכחי הוא הרביעי שאובחן בישראל וכאמור, במסגרת החקירה האפידמיולוגית נמצא כי הילד רחץ בחוף כורסי בכינרת כשבוע לפני שאושפז.
למרות חומרת המחלה, חשוב להדגיש כי מדובר בתחלואה נדירה ביותר ועל פי הנתונים שמסר משרד הבריאות, בספרות המדעית דווחו בעולם פחות מ־500 מקרים, בארצות הברית, שבה מתבצע מעקב אחר המחלה במשך עשרות שנים, תועדו 167 מקרים בין השנים 1962 ל־2024.
רחצתם בכינרת? אין צורך לרוץ לבדיקה
במשרד הבריאות מבקשים להבהיר כי אין צורך לפנות לבדיקה רפואית רק משום שרחצתם בכינרת, כל עוד לא הופיעו תסמינים.
עם זאת, לאחר רחצה או חשיפה למקור מים מתוקים יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי אם מופיעים חום, כאב ראש משמעותי, בחילות או הקאות.
יש לייחס חשיבות מיוחדת להופעת תסמינים חמורים יותר ובהם קשיון עורף, בלבול, ישנוניות חריגה, פרכוסים או שינוי במצב ההכרה.
במקרה של פנייה לקבלת טיפול רפואי לאחר הופעת תסמינים, חשוב לעדכן את הצוות הרפואי כי הייתה חשיפה למקווה מים מתוקים.
השורה התחתונה למתרחצים
המסר לציבור הוא לא להיכנס לפאניקה, אך כן להכיר את הסיכון ולפעול בהתאם להנחיות: מי שבוחר לרחוץ בכינרת יכול להפחית את הסיכון באמצעות מניעת חדירת מים לאף, שימוש באטם אף והימנעות מצלילות, קפיצות למים ופעילויות הגורמות לכניסת מים בלחץ לאף.
המחלה אמנם נדירה ביותר, אולם לנוכח חומרתה משרד הבריאות מבקש מהציבור שלא להתעלם מאמצעי הזהירות ובמקרה של הופעת תסמינים מתאימים לאחר חשיפה למים מתוקים, לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי.
