קשרים בלשכת הנשיא, כספים וטובות הנאה: פרשת השוחד מגיעה להכרעה נוספת בחיפה
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע היום (שני) אדם בעבירות של מתן שוחד ליועצו האישי והבכיר של נשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין, לאחר שהודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון.
מדובר בהתפתחות נוספת בפרשת שחיתות ציבורית, שבמרכזה ניצול קשרים אישיים ופוליטיים לצורך קידום אינטרסים כלכליים ועניינים פרטיים מול גורמי ממשל ורשויות ציבוריות.
על פי כתב האישום המתוקן, שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, המורשע, תושב היישוב ינוח־ג'ת שבצפון, עסק בין היתר בקידום ענייניהם של אנשים פרטיים מול רשויות המדינה, לעיתים תמורת תשלום.
לצורך פעילותו ניצל את היכרותו רבת השנים עם יועצו הבכיר של נשיא המדינה לשעבר, היכרות שנוצרה על רקע פעילותם המשותפת במפלגת הליכוד.
היועץ שימש במשך כשני עשורים בתפקידים שונים לצד ראובן ריבלין, תחילה בתקופת כהונתו בכנסת ובהמשך כיועצו במשרת אמון בבית הנשיא ובמסגרת תפקידו עסק היועץ, בין היתר, בטיפול בפניות ציבור שהגיעו ללשכת נשיא המדינה.
לפחות 6,000 שקלים בתמורה לקידום עניינים מול רשויות המדינה
מכתב האישום המתוקן עולה כי במהלך השנים 2018–2020 פעל המורשע לקידום בקשות שונות באמצעות קשריו עם היועץ הבכיר ועל פי העובדות שבהן הודה, בשנת 2018 העביר ליועץ לפחות 6,000 שקלים, בשתי העברות של 3,000 שקלים כל אחת, באמצעות העמדת כספים למשיכה במזומן בבנק הדואר.
הכספים הועברו בתמורה לסיוע בקידום ענייניו האישיים וענייניהם של לקוחותיו מול גורמי ממשל, אלא שמעיון בכתב האישום המתוקן עולה כי הפרשה אינה מסתכמת בהעברת כספים בלבד, אלא כוללת שורה של פניות לגורמים ציבוריים, תוך שימוש בתוארו ובמעמדו של היועץ הבכיר בלשכת הנשיא.
מתחנת דלק בצפון ועד למערכת הבריאות
אחד המקרים המתוארים בכתב האישום נוגע לבקשת המורשע להקים תחנת דלק על קרקע שבבעלותו ביישוב ינוח־ג'ת.
לצורך קידום הבקשה פנה המורשע ליועץ הבכיר, שבתגובה יצר קשר עם עובד משרד התחבורה שהיה מעורב בהליכי התכנון באזור חיפה והצפון ועל פי כתב האישום, היועץ השתמש בתואר תפקידו, הדגיש את החשיבות שבקידום ענייני בני העדה הדרוזית ואף הזמין את עובד משרד התחבורה לביקור בבית הנשיא.
במקרה נוסף פנה היועץ למזכירת ועדה במינהל התכנון והציג בקשה פרטית של המורשע כאילו הופנתה גם לבית הנשיא, אף שלא הייתה קשורה למוסד הנשיאות.
מקרה אחר עסק בבקשה לחידוש רישיון לרובה ציד שנשלל בעבר מהמורשע. גם במקרה זה פנה היועץ לגורם ציבורי במטרה לקדם את הבקשה.
קשרים במשרד הפנים, במשרד החוץ וברשות האוכלוסין
כתב האישום חושף גם ניסיונות לקדם בקשות לקבלת אשרות כניסה לישראל.
בין היתר פעל היועץ מול גורמים ברשות האוכלוסין לצורך בירור וקידום בקשה של תושבת אבו דאבי ובמקרה נוסף נעשתה פנייה לראש מטה סגנית שר החוץ בנוגע לבקשות כניסה לישראל של שני אזרחים ירדנים.
בנוסף, פעל היועץ באמצעות קשריו לקידום בקשה לקבלת דרכון ישראלי עבור לקוחה בעלת רישיון לישיבת קבע בישראל.
גם מערכת הבריאות בפרשה: התמחות ברפואה ומענק של רבע מיליון שקלים
חלק נוסף בכתב האישום עוסק בפניות הקשורות למערכת הבריאות.
באחד המקרים ביקש המורשע מהיועץ לסייע בקבלת לקוח להתמחות במחלקת העיניים במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
היועץ פנה למנהל המרכז הרפואי והעביר אליו את הבקשה, אולם על פי כתב האישום, הבקשה נדחתה ובמקרה אחר פעל המורשע לקידום בקשתה של רופאה לקבלת מענק בסך 250 אלף שקלים ממשרד הבריאות, המיועד לרופאים העובדים בפריפריה.
על פי כתב האישום, המורשע הציע לרופאה לסייע בקידום הבקשה תמורת תשלום.
בהמשך פנה היועץ הבכיר למנכ"ל קופת חולים כללית, תוך שימוש בתואר תפקידו והעביר אליו פנייה שנוסחה מראש על ידי המורשע ומנכ"ל הקופה השיב כי יבקש מאנשיו לבדוק את הנושא.
שוחד גם בניסיון לקדם ערעורים על בחינות הסמכה
האישום השני שבו הודה המורשע מתייחס למעורבותו במתן שוחד לצורך קידום ערעורים על תוצאות בחינות הסמכה של משרד הבריאות.
על פי כתב האישום, שני בני משפחתו של נאשם נוסף בפרשה נכשלו בבחינות ההסמכה למקצוע הריפוי בעיסוק.
בעקבות הכישלון פנה אותו אדם למורשע, במטרה להסתייע בקשריו לקידום הערעורים שהגישו בני המשפחה ובהמשך סוכם כי יועבר תשלום ליועץ הבכיר של נשיא המדינה לשעבר, בתמורה לפעילותו לקידום הערעורים.
לפי כתב האישום, הכספים הועברו במהלך פגישה בירושלים בינואר 2019 ולאחר מכן פנה היועץ מספר פעמים לעובד משרד הבריאות, העביר אליו פרטים ומסמכים וביקש לברר האם ניתן לסייע בקידום הערעורים.
כתב האישום אינו קובע כי הערעורים התקבלו בעקבות ההתערבות, אך מתאר את העברת הכספים ואת הפעולות שבוצעו בתמורה להם.
הסדר הטיעון: שישה וחצי חודשי מאסר בעבודות שירות
בעקבות הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופט מוחמד עלי, את הנאשם בעבירות של מתן שוחד.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים לעתור לעונש של שישה וחצי חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות ובנוסף, יבקשו הצדדים להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס כספי, שגובהו ייקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בהסכמה עונשית בין הצדדים ולא בגזר דין סופי. בית המשפט אינו מחויב לאמץ את העונש שעליו הסכימו הצדדים.
הרשעה נוספת בפרשה: עונש מאסר שנקבע בעבר קוצר בעליון
ההליך הנוכחי מצטרף להליכים נוספים המתנהלים במסגרת אותה פרשה.
בתחילת השנה גזר בית המשפט המחוזי עונש של שנתיים וחצי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס, על נאשם אחר ששימש בעבר עוזר פרלמנטרי של חבר כנסת.
אותו נאשם הורשע, בהתאם להודאתו, בריבוי עבירות של לקיחת שוחד ובעבירות הלבנת הון ובהמשך, בעקבות ערעור לבית המשפט העליון, קוצר עונש המאסר שנגזר עליו ל־22 חודשים.
בפרקליטות מציינים כי ההליכים המשפטיים נגד יתר הנאשמים בפרשה עדיין מתנהלים.
השאלה הציבורית: כיצד הפכו קשרים בלשכת הנשיא לכלי לקידום אינטרסים פרטיים?
מעבר להיבט הפלילי, הפרשה מעלה שאלות ציבוריות הנוגעות לגבולות השימוש בקשרים אישיים ופוליטיים של בעלי תפקידים במוסדות השלטון.
כתב האישום המתוקן מתאר כיצד יועץ בכיר במשרת אמון, שהחזיק בקשרים עם גורמים במשרדי ממשלה וברשויות ציבוריות, פעל לקידום בקשות פרטיות בתמורה לכספים.
הפניות המתוארות נגעו לתחומים שונים, ובהם תכנון ובנייה, רישוי, אשרות כניסה לישראל, מערכת הבריאות והליכי הסמכה מקצועיים.
עם זאת, אין בעובדות כתב האישום המתוקן כדי לקבוע שנשיא המדינה לשעבר, ראובן ריבלין, ידע על העברת הכספים או היה מעורב במעשים וכתב האישום מתייחס לפעולותיו של היועץ ולמעורבים האחרים בפרשה.
ההרשעה הנוספת בבית המשפט המחוזי בחיפה ממחישה את ההיבט הפלילי של שימוש בקשרים ציבוריים תמורת טובות הנאה כספיות ומחדדת את חשיבות ההפרדה בין טיפול ציבורי לגיטימי בפניות אזרחים לבין קידום אינטרסים פרטיים באמצעות שוחד.
