המאבק נגד ישראל מגיע גם לרשויות המקומיות בעולם, והפעם חיפה נמצאת על הכוונת. מועצת רובע האקני בלונדון מקדמת מהלך לסיום ברית הערים התאומות עם חיפה, ברית שנוסדה בשנת 1968 ונמשכת קרוב לשישה עשורים.
המהלך, המתקדם על רקע המלחמה בישראל ובעזה והלחצים הפוליטיים המופעלים על מוסדות ציבוריים בבריטניה, עורר תגובה חריפה מצד ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ששיגר מכתב רשמי למועצה הבריטית ובו ביקורת נוקבת על הכוונה לנתק את היחסים ואולם הסיפור אינו מסתכם במחלוקת בין שתי רשויות מקומיות.
כאשר עירייה בריטית מבקשת לנתק קשרים עם עיר ישראלית בעקבות אירועים מדיניים וביטחוניים, מדובר במהלך בעל משמעות רחבה יותר, המשתלב במגמה של הפעלת לחצים פוליטיים על ישראל גם באמצעות מוסדות אזרחיים ורשויות מקומיות ובתוך כל אלה, עולה השאלה המתבקשת: היכן מדינת ישראל?
ראש עיריית חיפה בחזית ההסברה, ומה עם משרד החוץ?
מכתבו של יהב, שנשלח ב-13 באוקטובר, מציג עמדה ברורה נגד המהלך הבריטי ומגן על מעמדה של חיפה כעיר משותפת, שבה חיים יהודים וערבים לצד בני דתות וקהילות נוספות.
אלא שדווקא העובדה שראש עיר נדרש להתמודד עם מהלך בעל השלכות מדיניות והסברתיות מעלה שאלות בנוגע לתפקודם ולמעורבותם של הגופים הממשלתיים האמונים על יחסי החוץ וההסברה של מדינת ישראל.
משרד החוץ והמטה להסברה הלאומית במשרד ראש הממשלה הם הגופים שמהם ניתן לצפות לפעילות יזומה מול קמפיינים של דה לגיטימציה לישראל בזירה הבינלאומית.
הרי אם עירייה בריטית יכולה להעמיד בסימן שאלה קשרים היסטוריים עם עיר ישראלית בשל מחלוקת הנוגעת למדיניות ממשלת ישראל, מדוע המענה נותר, לפחות במישור הגלוי, ברמת ראש העיר?
האם האחריות להסברה הישראלית בעולם עוברת בפועל לראשי הרשויות המקומיות, בזמן שהגופים הממשלתיים שאמורים להוביל את המאבק אינם נראים בחזית האירוע?
כמעט 60 שנות קשרים עומדות בפני ניתוק
ברית הערים התאומות בין חיפה להאקני אינה קשר סמלי בלבד, כאשר מאז שנת 1968 התפתחו בין שתי הרשויות קשרים בתחומי החינוך, הבריאות, השירות הציבורי ושיתופי פעולה מקצועיים.
במכתבו מדגיש יהב כי לאורך השנים התקיימו חילופי תלמידים, ביקורים מקצועיים וקשרים בין מוסדות ציבוריים.
אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים היה בין גורמים רפואיים בהאקני לבין הקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, שבמסגרתו אנשי צוות רפואי מבריטניה נחשפו לידע ולניסיון של עמיתיהם הישראלים.
לדברי יהב, רק בחודשים האחרונים אף התעורר עניין מחודש מצד גורמים בהאקני בשליחת משלחת מקצועית לחיפה לצורך המשך חילופי ידע וניסיון ולמרות זאת, מועצת האקני מקדמת כעת את סיום השותפות.
יהב במתקפה: "מושפעים מקמפיינים של דה לגיטימציה לישראל"
במכתב התגובה הרשמי ששיגר למועצה הבריטית, לא חסך יהב ביקורת מהנהגת הרובע.
"מצער כי נראה שהאקני אפשרה לעצמה להיות מושפעת מקמפיינים שמטרתם לעשות דה־לגיטימציה לישראל, המונעים מאג'נדות פוליטיות חיצוניות ומהפצת מידע מטעה", כתב יהב.
ראש העיר התייחס גם להתגברות האנטישמיות בבריטניה ולקיטוב הפוליטי, והזהיר כי החלטת המועצה עלולה להעמיק את הפילוג בין קהילות.
יהב תהה האם מדובר בהחלטה שהתקבלה בעקבות בחינה עניינית של הקשרים בין הערים, או שמא בהשפעה של שיקולים פוליטיים שאינם קשורים לשיתוף הפעולה עצמו.
לדבריו, המועצה הבריטית מתעלמת גם מהתועלת שהפיקו תושביה לאורך השנים מהקשרים עם חיפה.
דווקא חיפה? העיר שמסמלת חיים משותפים
אחד המסרים המרכזיים במכתבו של יהב נוגע לאופייה הייחודי של חיפה.
ראש העיר מזכיר לעמיתיו בבריטניה כי חיפה היא עיר שבה יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובהאים חיים יחד, עובדים יחד ונוטלים חלק בניהול העיר ובמוסדותיה ולדבריו, החברה המשותפת אינה מסתכמת בהצהרות או בסיסמאות, אלא באה לידי ביטוי בחיי היומיום, במערכת הבריאות, באקדמיה, בעסקים ובהנהגה המקומית.
"קשה ליישב בין מחויבותה המוצהרת של האקני לגיוון, לשוויון ולהכלה לבין החלטתה לנתק קשרים עם עיר הפועלת מדי יום לקידום אותם עקרונות ממש", כתב יהב.
בכך מצביע ראש העיר על הסתירה שלטענתו עומדת בבסיס המהלך הבריטי: מועצה המצהירה על מחויבות לדו קיום ולשוויון בוחרת לנתק קשרים דווקא עם עיר ישראלית שבה מתקיימים חיים משותפים בין קהילות שונות.
לא רק חיפה: המאבק על מעמדה של ישראל בעולם
הניסיון לנתק את הקשרים בין האקני לחיפה ממחיש כיצד המחלוקת המדינית סביב ישראל עלולה לחלחל גם לתחומים שאינם קשורים ישירות לפעילות ממשלות.
בריתות ערים תאומות נועדו מלכתחילה לחזק קשרים בין תושבים, מוסדות וקהילות, גם כאשר קיימות מחלוקות בין מדינות, אולם כאשר קשרים כאלה הופכים למטרה של לחצים פוליטיים, הפגיעה האפשרית אינה רק ברשות המקומית, אלא גם בשיתופי פעולה אזרחיים, אקדמיים, רפואיים וחברתיים שנבנו במשך עשרות שנים.
מבחינת ישראל, מדובר באתגר הסברתי ומדיני המחייב התייחסות רחבה.
השאלה היא האם המדינה פועלת באופן מסודר מול רשויות מקומיות בעולם כדי למנוע ניתוק קשרים עם ערים ישראליות והאם קיים מנגנון ממשלתי המעניק סיוע לראשי רשויות הנקלעים למצבים דומים.
לא ניתן להסתפק בכך שראש עיר ישגר מכתב מחאה וינסה לבדו לשכנע מועצה בריטית שלא לנתק קשר היסטורי.
לצד הפעילות המקומית, נדרשת גם בחינה של האחריות הממשלתית: החל מהנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בבריטניה ועד למשרד החוץ ולמטה להסברה הלאומית במשרד ראש הממשלה.
הרי מאבקי ההסברה אינם מתנהלים רק מול ממשלות, כלי תקשורת וארגונים בינלאומיים. הם מתנהלים גם ברשויות מקומיות, במוסדות אקדמיים ובמסגרות אזרחיות שבהן מתקבלות החלטות המשפיעות על מעמדה של ישראל.
יהב: "נמשיך לבנות גשרים ולא להקים חומות"
למרות הביקורת החריפה, יהב אינו מבקש לכפות על האקני את המשך השותפות.
במכתבו הבהיר כי חיפה אינה מתכוונת לשכנע גורמים שאינם מעוניינים להמשיך בקשרים, אולם הדגיש את הסתירה שבין ערכי ההכלה והשוויון לבין ההחלטה לסיים שותפות היסטורית.
"סיום קשר הנמשך קרוב לשישים שנה בשם ההכלה והשוויון מעורר שאלה יסודית: האם ערכים אלה מחייבים אותנו לבנות גשרים מעל המחלוקות שבינינו, או להקים חומות שיפרידו בינינו?", כתב יהב.
ראש העיר הוסיף: "מבחינת חיפה, התשובה ברורה. נמשיך לבנות גשרים, לחזק את החברה המשותפת שלנו ולפתח שותפויות בין־לאומיות משמעותיות עם ערים וקהילות המאמינות, כמונו, כי דיאלוג ושיתוף פעולה הם חיוניים, במיוחד בתקופות מאתגרות".
בסיום מכתבו ביקש יהב כי הדברים ייכללו בפרוטוקול הרשמי של מועצת האקני ויובאו לידיעת כלל חברי המועצה כחלק מההליך המתנהל.
השאלה שנותרה פתוחה: מי מנהל את המאבק על שמה של ישראל?
פרשת האקני וחיפה מציפה סוגיה החורגת הרבה מעבר לגבולות העיר.
כאשר קשרים שנבנו במשך כמעט 60 שנה עומדים בפני ניתוק על רקע המלחמה והלחצים הפוליטיים נגד ישראל, נדרשת לא רק תגובה מקומית אלא גם מדיניות לאומית ברורה.
ראש עיריית חיפה בחר להגיב, להגן על עירו ולהתעמת עם הטענות שהובילו למהלך ואולם אין בכך כדי לפטור את הממשלה מאחריותה בזירה הבינלאומית.
בינתיים, בעוד מועצת האקני שוקלת לנתק קשרים היסטוריים עם חיפה, ראש העיר יונה יהב הוא זה שניצב בחזית המאבק הגלוי.
והשאלה שמדינת ישראל צריכה להשיב עליה פשוטה: האם יש מי שמנהל את המאבק נגד החרמות והדה לגיטימציה ברמה הלאומית, או שכל עיר ישראלית תיאלץ להילחם על מעמדה בעולם בכוחות עצמה?
