בחירות 2026: הציבור הישראלי יוצא להצביע
יום הבחירות לכנסת ה-26, המתקיים היום (שלישי), נכנס לשעותיו האחרונות, כאשר נתוני ההצבעה מצביעים על השתתפות ציבורית גבוהה במיוחד.
על פי הודעת ועדת הבחירות המרכזית, נכון לשעה 18:00 הגיע שיעור ההצבעה הארצי ל-66.7% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 57.7% בשעה המקבילה בבחירות לכנסת ה-25.
מדובר בעלייה משמעותית של 9 נקודות אחוז, נתון שעשוי להעיד על התגייסות ציבורית רחבה ועל החשיבות שמייחסים אזרחי ישראל למערכת הבחירות הנוכחית.
הנתונים הוצגו במסיבת עיתונאים שקיים ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, במרכז השליטה של הוועדה בכנסת.
חיפה והקריות: מי מובילה בשיעורי ההצבעה?
גם בחיפה, בנשר ובערי הקריות נרשמה במהלך היום תנועה ערה לקלפיות, אולם הנתונים המקומיים שפורסמו מלמדים על הבדלים בין הערים.
על פי נתוני הביניים שפורסמו במהלך היום, קריית מוצקין וקריית אתא הציגו שיעורי השתתפות גבוהים יחסית לערים הסמוכות, בעוד שבחיפה ובקריית ים נרשמו שיעורים נמוכים יותר.
תמונת ההצבעה בחיפה ובקריות במהלך היום:
| עיר | שיעור הצבעה בבוקר | שיעור הצבעה בצהריים |
|---|---|---|
| חיפה | 8.7% | 27.3% |
| נשר | 9.4% | 30.7% |
| קריית אתא | 10.1% | 31.4% |
| קריית מוצקין | 10.3% | 31.4% |
| קריית ביאליק | 8.9% | 29.4% |
| קריית ים | 8.7% | 27.6% |
| ממוצע ארצי | 16.68% | 31.5% |
הערה: הנתונים המקומיים מבוססים על דיווחי הבוקר והצהריים, ואילו הנתונים הארציים מתייחסים לשעות 10:00 ו-12:00 בהתאמה, הנתונים המקומיים אינם בהכרח מסונכרנים לשעה זהה ולכן ההשוואה ביניהם היא אינדיקטיבית בלבד.
חיפה: העיר הגדולה בצפון מתעוררת, אך עדיין מאחור
בחיפה, העיר הגדולה בצפון, נרשם במהלך היום גידול משמעותי במספר המצביעים.
לאחר שבשעות הבוקר עמד שיעור ההצבעה בעיר על 8.7%, בשעות הצהריים הוא כבר הגיע ל־27.3%.
בהמשך, עד השעה 16:00, על פי נתונים שפורסמו בתקשורת, הצביעו בחיפה 123,615 בעלי זכות בחירה, שהם 46.2% מהבוחרים הרשומים בעיר ולמרות העלייה הניכרת, נתון זה עדיין מציב את חיפה מאחורי חלק מהערים הגדולות בישראל.
הפערים בתוך חיפה מעניינים לא פחות. נתוני הצהריים הצביעו על שיעורי השתתפות גבוהים יחסית בשכונות כמו זיו, נאות פרס, כבירים ורמת בגין, לעומת שיעורי הצבעה נמוכים יותר בחלק משכונות העיר התחתית והדר.
המשמעות היא ששיעור ההשתתפות הכולל בחיפה אינו מספר את הסיפור המלא: גם לפערים בין השכונות עשויה להיות השפעה על התוצאה הפוליטית בעיר.
נשר והקריות: הקרב על כל קול
בנשר נרשם בשעות הצהריים שיעור הצבעה של 30.7%, נתון שהציב את העיר קרוב לממוצע הארצי באותה עת.
קריית אתא וקריית מוצקין הציגו שיעורי הצבעה של 31.4% כל אחת והובילו מבין שש הערים שנבדקו בשלב זה.
קריית ביאליק רשמה 29.4% ואילו קריית ים עמדה על 27.6%.
מדובר בפערים שאינם בהכרח גדולים, אך במערכת בחירות צמודה גם הבדלים בשיעורי ההשתתפות עשויים להיות בעלי משמעות.
עם זאת, חשוב להדגיש כי שיעור הצבעה גבוה בעיר מסוימת אינו מעיד כשלעצמו על התחזקות של מפלגה או גוש פוליטי וכדי להבין את משמעות ההצבעה יהיה צורך לבחון את התפלגות הקולות לאחר סגירת הקלפיות.
תשע נקודות אחוז יותר מהבחירות הקודמות: מה המשמעות?
הנתון הבולט ביותר עד כה הוא הזינוק בשיעור ההצבעה הארצי.
בשעה 18:00 כבר הצביעו 66.7% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 57.7% בבחירות הקודמות.
מדובר בפער משמעותי במיוחד, שעשוי להשפיע על הרכב הכנסת הבאה.
שיעור השתתפות גבוה יכול לשנות את מאזן הכוחות בין המפלגות, במיוחד כאשר מדובר במפלגות המתמודדות סמוך לאחוז החסימה ועם זאת, בשלב זה מוקדם לקבוע מי מרוויח מההשתתפות הגבוהה.
השאלה המרכזית אינה רק כמה ישראלים הגיעו לקלפיות, אלא גם מי הם המצביעים החדשים, באילו יישובים נרשמה העלייה הגדולה ביותר ולאילו מפלגות הם מעניקים את קולם.
היישובים שבהם נרשמה ההשתתפות הגבוהה ביותר
לפי ועדת הבחירות המרכזית, חמשת היישובים שהובילו בשיעורי ההצבעה בקלפיות הרגילות, על פי העדכון שנמסר בשעה 19:00, הם:
יובל – 91.5%.
בית חוגלה – 88.2%.
חזון – 87%.
שבי דרום – 87%.
ביר הדאג' – 86.7%.
הנתונים ממחישים את היקף ההשתתפות הגבוה בחלק מהיישובים בישראל.
שעות ההכרעה: הקלפיות פתוחות עד 22:00
על פי החוק, ההצבעה במרבית הקלפיות תסתיים בשעה 22:00 וכל מי שיגיע לקלפי עד למועד הסגירה יהיה זכאי להצביע.
בעקבות שיעורי ההצבעה הגבוהים והעומסים שנרשמו בחלק מהקלפיות, הוגשה בקשה להאריך את שעות ההצבעה ונשיאות ועדת הבחירות המרכזית צפויה לדון בנושא.
בינתיים, בוועדה קוראים לציבור שטרם הצביע להגיע לקלפיות ולממש את זכותו הדמוקרטית.
השורה התחתונה, ישראל מצביעה היום בשיעורים גבוהים במיוחד, והפער לעומת הבחירות הקודמות כבר משמעותי ובחיפה, בנשר ובקריות נרשמה במהלך היום עלייה בהשתתפות, אך השאלה הגדולה נותרה פתוחה: האם שיעורי ההצבעה הגבוהים יביאו לשינוי במפת הכוחות הפוליטית?
